החלטה בתיק בשא 177581/07 - פסקדין
|
בש"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
177581-07
20.12.2007 |
|
בפני : סיגל רסלר-זכאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: צרפתי אורן |
: גולדברג רמי עו"ד חייבי ניר |
| החלטה | |
1. לפני התנגדות שהוגשה באיחור ובקשה להארכת מועד להגשתה. נשוא הבקשה הינה המחאה ע"ס 6,993 ש"ח. ההמחאה משוכה על ידי המבקש -אורן צרפתי. הנפרע הינו המשיב - רמי גולדנברג. מועד פרעון ההמחאה היה 20 יוני 2006.
ההתנגדות הוגשה לראשונה ביום 12 אוגוסט 2007. ביום 4 ספטמבר 2007, הורתה הרשמת ו. שוורץ למבקש כי עליו להגיש ביחד עם ההתנגדות בקשה להארכת מועד. הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 24 אוקטובר 2007.
2. בבקשה להארכת מועד טען המבקש כי ביום 29 יולי 2007, נודע לו לראשונה על קיום הליכי הוצל"פ נגדו, לאחר שהושארה בפתח ביתו הודעה על עיקול מטלטלין. המבקש פנה ללשכת ההוצל"פ בכ"ס ביום 5 אוגוסט 2007 ושם נמסר לו כי עליו להגיש התנגדות וכך עשה. ב- 21 אוגוסט 2007 הגיעו לביתו מעקלים. לטענתו פנה מספר פעמים ללשכת הוצל"פ כ"ס וכן למרכז המידע ורק ביום 22 אוקטובר 2007 נמסר לו כי קיימת החלטה של לשכת ההוצל"פ בת"א לפיה עליו להגיש התנגדות לביצוע שטר ובקשה להארכת מועד. המבקש טען כי כל אותה העת לא היה מיוצג על ידי עו"ד.
3. המבקש ביקש לקבל התנגדותו בטענת פרעתי. לטענת המבקש הודיע לו המשיב כי רכבו נגנב, כאשר בתוכו ההמחאה נשוא תיק זה. לכן הפקיד בידו המחאה אחרת על סכום זהה, מחשבונה של אשתו, (המבקש צירף תדפיס החשבון בו צויינה משיכת שיק על סכום זהה) (להלן: "ההמחאה החדשה") ההמחאה החדשה נפרעה ולכן אינו חייב דבר בגין המחאה נשוא תיק זה.
עוד טען המבקש כי שנה לאחר מתן ההמחאות, פנה אליו המשיב וטען שנותרה לו יתרת חוב בגין סחורה שנמסרה למבקש בסך של 1,500 ש"ח. המבקש ביקש לקבל "דו"ח תקבולים" על מנת שיהיה ביכולתו לאמת את יתרת החוב, אולם מבוקשו לא ניתן לו. לטענת המבקש הוצג השיק לפרעון בנסיון לסחוט ממנו כספים ובמרמה.
4. הדיון בהתנגדות ובבקשה להארכת מועד התקיים לפני ביום 3 בדצמבר 2007. המבקש נחקר על תצהירו. הצדדים סיכמו בעל פה.
בחקירתו הנגדית הוצג למבקש אישור המסירה של האזהרה בתיק ההוצל"פ מיום 18 יוני 2007 ועליו חתימה הנחזית להיות של אשתו. המבקש אישר את כתובתו ואת שמה של אשתו, שהתנוסס על האישור. כן הוצגו למבקש שתי החשבוניות בגינן הוא אישר כי מסר את ההמחאה נשוא תיק זה. הוצגו למבקש חשבוניות נוספות ומאוחרות למועד מסירת ההמחאה. המבקש הודה כי המשיך לרכוש סחורה מהמשיב גם לאחר אותו מועד. אולם לטענתו לא נותר לו חוב, היות שנהג לשלם מייד עם קבלת הסחורה. המבקש נשאל אם איים על המשיב וענה בשלילה. כן הוא הכחיש שהוגשה נגדו תלונה למשטרה על ידי המשיב.
בסיכומיו חזר המבקש על טענתו כי פרע את ההמחאה נשוא הליך זה. כן הוא טען כי נודע לו לראשונה על ההליכים נגדו בסוף יולי 2007. לטענתו פנה מיידית ללשכת ההוצל"פ אולם הוטעה על ידי הפקידים ולכן הבקשות נשוא הליך זה הוגשו רק בסוף אוקטובר.
ב"כ המשיב טען כי המדובר בהתנגדות שהוגשה באיחור ניכר של למעלה מ- 4 חודשים. האזהרה נמסרה לאשת המבקש בכתובת מגוריו. לטענתו לא הוכיח המבקש "טעם מיוחד". בנסיבות אלו יש להעדיף את אינטרס סופיות ההליכים על גבי טענותיו של המבקש שלא הוגשו בתצהיר ולא הצביעו על נסיבות של העדר שליטה ומניעות "חיצונית", בהתאם לפסיקה. ב"כ המשיבה הפנה ביהמ"ש לע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט.
דיון והכרעה
5. מסירת האזהרה לידי אשת המבקש נעשתה ביום 18 יוני 2007. ההתנגדות הוגשה באופן פורמאלי ביום 24 אוקטובר 2007, אם כי טענות המבקש הוצגו לראשונה בהוצל"פ כבר ב- 5 באוגוסט 2007.
בהתאם לסעיף 106 לתקנות הוצאה לפועל, תש"מ - 1979, התנגדות לביצועו של שטר תוגש בתוך 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. ההתנגדות היתה צריכה להיות מוגשת ביום 8 ביולי 2007. ממועד זה ועד ליום הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות חלפו כשלושה וחצי חודשים. עם-זאת, כל אותה תקופה נקט המבקש בהליכים בהוצל"פ, אם להשבת המטלטלין ואם בהגשת ההתנגדות ביום 5 אוגוסט 2007.
נימוקי הבקשה להארכת מועד נסמכו על הטענה כי נודע למבקש לראשונה על קיום ההליכים רק בסוף יולי וכן על המידע המוטעה שנמסר למבקש על ידי פקידי ההוצל"פ. בקשתו לא נתמכה בתצהיר.
6. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי ביהמ"ש רשאי יהיה להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק, "מטעמים מיוחדים שיירשמו".
טעמיו של המבקש נעוצים באי ידיעה לגבי ההליכים שננקטו נגדו, חרף אישור המסירה לאשתו וכן באי ידיעת החוק, היות וכאמור לא היה מיוצג.
יודגש כי לאחר ששמעתי את המבקש, אני מאמינה לגרסה שמסר.
7. נכון הוא כי העדר ייצוג ואי ידיעת החוק אינה פוטרת המבקש מהתנהלות בהתאם לחוק. זאת ועוד ההנחה היא כי טעות אינה סיבה המצדיקה הארכת מועד . (ראה א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' שביעית, עמ' 722).
עם-זאת, נוקטת הפסיקה גישה "מרחיבה" לנושא הטעם המיוחד והבחנה בין המקרים של איחור בשלב הערעור להבדיל מהשלב בו אנו נמצאים, היינו בערכאה הדיונית.
לענין זה ראה החלטתה של כב' הש' גלר-אהרוני בש"א 07 /175356, 175358, 180844 ברנץ נ' מירסני סחר ושיווק בע"מ ופסקי הדין שצוטטו על ידה בהחלטתה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|