החלטה בתיק בשא 17647/07 - פסקדין

1.         בפניי בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, פרופ' חיים שטיין (להלן: "מומחה בית המשפט")  מיום 13.5.07, לפיה נקבע כי בעקבות התאונה נשוא התביעה, נותרה לתובע נכות רפואית בשיעור של 9.75%, מתוכם 5% בהתאם לסעיף 41 (10) (ז) לתקנות המל"ל ו-5% בגין נכות פלסטית.

2.         כעולה מכתב התביעה, התובע הינו קטין, וביום 12.8.03 הוא היה מעורב בתאונה במהלך משחק בגן ציבורי של משיבה מס' 1 המבוטחת באמצעות משיבה מס' 2 (להלן: "התאונה").  המבקש הגיש תביעתו לפיה הוא מבקש לחייב את המשיבות לפצות אותו בגין נזקי הגוף אשר לטענתו נותרו לו בעקבות אירוע התאונה.

            המבקש הגיש חוות דעתו של ד"ר סלטי מיום 17.1.06 לפיה נקבע כי בעקבות התאונה נותרה לו נכות בשיעור משוקלל של 60.4%, מתוכם 40% בגין פגיעה קשה בעצב הרדיאלי מימין בהתאם לסעיף 31 (3) א 3 לתקנות המל"ל, 20% בגין הגבלה בתנועות הסיבוב של האמה בהתאם לסעיף 41 (10) ז לתקנות המל"ל ו-10% בגין צלקות מכאיבות ומכערות בהתאם לסעיף 75 (1) ב לתקנות המל"ל.

3.         המשיבות הגישו חוות דעת נגדית של ד"ר אנג'ל מטעמן לפיה נקבע, כי בעקבות התאונה נותרה למבקש נכות רפואית צמיתה בשיעור של 14.5%, מתוכם 5%  בהתאם  לסעיף  41  (10) ז' מותאם לתקנות המל"ל ו-10% בגין צלקות בהתאם לסעיף 75 (1) (ב) לאותן תקנות.

            כבר כעת יודגש, כי אין מחלוקת בין שני המומחים מטעם הצדדים כי בגין הצלקות נותרה לתובע נכות פלסטית צמיתה בשיעור של 10%.

4.         לאור הפערים בין שתי חוות הדעת, מונה פרופ' שטיין בהחלטתי מיום 30.1.07 כמומחה מטעם בית המשפט. אף כי החלטה דנן ניתנה במעמד הצדדים, המבקש עתר פעמיים לביטול מינויו של פרופ' שטיין ומינוי מומחה אחר תחתיו, אולם בקשותיו נדחו.

5.         ביום 15.10.07 נחקר מומחה בית המשפט בפניי ובעקבות חקירתו הוגשה בקשת המבקש לפסילת חוות דעתו ולמינוי מומחה אחר תחתיו.

6.         לטענת המבקש, שיקולים זרים הניעו את מומחה בית המשפט בקביעת הממצאים בחוות דעתו, וזאת משלושה טעמים: הראשון - כאשר מומחה בית המשפט שימש כמנהל מחלקה בבית חולים, נתן המומחה מטעם המבקש חוות דעת בעניין רשלנות רפואית של רופא אחר אשר הועסק באותה מחלקה. השני - למומחה בית המשפט נודע כי לאחר מינויו ביקש המבקש למנות מומחה אחר תחתיו. השלישי -  המומחה מטעם בית המשפט התעמת עם אימו של התובע אשר ליוותה אותו לבדיקה, כאשר היא ביקשה לברר מתי תתחיל הבדיקה לאחר המתנה של שעה שלמה לתחילתה וכן הוא סירב לקבל ממנה במהלך הבדיקה העתק חוות הדעת של המומחה מטעם המבקש.

            לגוף העניין טען המבקש, כי יש לפסול את חוות דעתו של מומחה בית המשפט ולמנות מומחה אחר תחתיו, ממספר טעמים, כמפורט להלן:

-           מומחה בית המשפט לא תיעד בחוות דעתו את תלונות הנבדק, על אף כי בחקירתו הוא ציין את חשיבותן.

-           מומחה בית המשפט חרג מסמכותו, שכן בהחלטת המינוי נקבע כי עליו לחוות את דעתו במחלוקת שבין הצדדים וזאת " כעולה מחוות הדעת אשר הגישו לתיק בית המשפט". בפועל, ועל אף כי שני המומחים  מטעם הצדדים מסכימים ביניהם כי למבקש נותרה נכות פלסטית בשיעור  של 10%, מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות פלסטית בשיעור של 5% בלבד. לא זאת אלא זאת, מומחה בית המשפט לא התייחס ולא ציין בחוות דעתו את הצלקת אשר נותרה בידו של התובע באורך של כ-9 ס"מ.

-           מומחה בית המשפט לא פירט בחוות דעתו את בדיקת התפקוד המוטורי אשר ערך למבקש והסתפק בקביעה כי הבדיקה היתה תקינה.

-           מומחה בית המשפט לא ביצע למבקש בדיקה תחושתית, וזאת על אף חשיבות הדבר ועל אף העובדה כי שני המומחים מטעם שני הצדדים ביצעו אותה בדיקה.

7.         המשיבות הגישו תגובתן לבקשה בה נטען, כי הטקטיקה בה נהג המבקש, לפיה רק לאחר חקירת מומחה בית המשפט הוא ביקש לפסול את חוות דעתו, אינה ראויה ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.  המשיבות מפנות להלכה הפסוקה, לפיה, אך במקרים נדירים יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת של המומחה מטעמו וכי במקרה דנן, השיב מומחה בית המשפט בחקירתו על כל השאלות אשר הופנו אליו. כן נטען כי טענת המבקש כאילו המומחה פעל ממניעים זרים, הינן טענות חסרות שחר ועומדות בניגוד להלכה הפסוקה, לפיה, חזקה כי מומחה בית המשפט ינהג באופן מקצועי ויעשה מלאכתו נאמנה.

המשיבות מפנות גם כן להוצאות אשר הוציאו עד כה להגשת חוות דעת מטעמן ולחלקן בעלות שכרו של מומחה בית המשפט.

8.         לאחר שעיינתי ושקלתי את מכלול טענות הצדדים, ניתנת להלן החלטתי בבקשה.

9.         בהחלטה אשר ניתנה ב- רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פ"ד נו (4) 673, פסק כב' השופט אור לעניין מעמדו של מומחה בית המשפט, באומרו:

" המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט  לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא אך באותם מקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידיו" (שם, עמ' 676) (ההדגשה אינה במקור - ר.ח.).

ויודגש, בית המשפט בפרשת מזרחי לעיל הבחין בין מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט לבין פסילת חוות דעתו של המומחה ומינוי מומחה אחר תחתיו, וקבע כי שיקול דעתו של בית המשפט בפסילת חוות דעת המומחה מטעמו יהא מצומצם ביותר, וזאת כדלקמן: