החלטה בתיק בשא 176173/06 - פסקדין

התנגדות לביצוע שטר.

הרקע העובדתי והמחלוקת

המשיבה הגישה לבצוע שיק ע"ס 160,770 ש"ח בחתימת המבקש ( להלן: " השיק").

המבקש היה עוסק מורשה ושותף עסקי בחברת סינאפס ישראל בע"מ (להלן:" החברה"). בין החברה לבין המשיבה נקשרה התקשרות עסקית במסגרתה נעשתה הזמנת פרסום לקמפיין של החברה, הנקרא "פופיק" ( להלן:" הקמפיין"), באתרי האינטרנט של המשיבה (להלן:" הזמנת הפרסום").

המבקש מסר את השיק נשוא ההליך כתשלום עבור התמורה המוסכמת בהתאם להזמנת הפרסום.

לטענת המבקש, המשיבה הפרה את התחייבויותיה על פי הזמנת הפרסום. לטענתו, התמורה לשיק נכשלה באופן מלא ולחילופין, כשלון התמורה הוא חלקי קצוב. בנוסף, מעלה המבקש טענת קיזוז.

המבקש מעלה גם טענות מקדמיות לענין אופן עריכת בקשת הביצוע.

בקשת הביצוע

תחילה, אסיר מן הדרך את הטענות המקדמיות המתייחסות לאופן עריכת בקשת הביצוע.

עיינתי בבקשת הביצוע ונחה דעתי כי הינה ערוכה כדין. משצורף השיק לבקשה כחלק בלתי נפרד ממנה ומולאו בבקשה כל הפרטים החיוניים, מגלה הבקשה עילת תביעה ואין כל ממש בטענות המבקש בענין זה.

עוד יודגש, כי אין כל יסוד לטענת המבקש, לפיה המשיבה הסתירה במכוון עובדות באשר ליחסים העסקיים בין הצדדים. העילה היא עילה שטרית והאוחז רשאי ( ואף כך ראוי שיעשה) להתבסס על העילה השטרית ולהנות מהחזקות העומדות לו מכוח דיני השטרות , בלא להזכיר את עסקת היסוד.

על כן, אין מקום להתיר את ההתנגדות בטענות המתייחסות לאופן עריכת בקשת הביצוע.

הטענה לכשלון תמורה מלא

לטענת המבקש, בהזמנת הפרסום התחייבה המשיבה לספק לחברה למעלה מ- 57 מיליון חשיפות. ואולם, עם סיום הקמפיין התברר כי היקף החשיפות היה נמוך משמעותית מהיקף החשיפות לו התחייבה המשיבה.

לטענת המבקש, החברה הזמינה מוצר מסוים והלכה למעשה לא קיבלה דבר ועל כן מדובר בכשלון תמורה מלא אשר לא מחייב הודעת ביטול. לחילופין, טוען המבקש , כי בשלב בו הסתיים הפרסום לא היה מה לבטל וכל שנותר הוא להודיע למשיבה על הפרת הזמנת הפרסום, על כשלון תמורה מלא ועל ביטול השטר. בכך לטענת המבקש, יצא ידי חובתו.

אין בידי לקבל את טענת המבקש לכשלון תמורה מלא.

המבקש עצמו מאשר כי מוצרי החברה זכו לחשיפות, אלא שלטענתו כמות החשיפות להם זכו מוצרי החברה הסתכמה בכ- 13 מיליון בלבד. מכאן, שאין מדובר בכשלון תמורה מלא.

בכדי להתמודד עם הבעייתיות העולה מטענתו, טוען המבקש כי המקרה דומה למקרה בו הוזמנה מכונית וסופק רק הגלגל. אין המשל דומה לנמשל כלל ועיקר. בעניננו, סופק המוצר המוזמן ואין טענות לגבי טיבו אלא לגבי היקפו. בכך אין משום כשלון תמורה מלא, אלא לכל היותר כשלון תמורה חלקי.

עוד יצוין, כי המבקש לא בטל את ההסכם כדין ומכל מקום, נוכח טיב המוצר , ממילא לא ניתן לבצע השבה אשר הינה פועל יוצא של ביטול כדין.

על כן, אין מקום להתיר את ההתנגדות בטענת כשלון התמורה המלא.

הטענה לכשלון תמורה חלקי קצוב

לחילופין, טוען המבקש לכשלון תמורה חלקי קצוב. המבקש טוען, כי ניתן לכמת ולקצוב את כמות החשיפות שקיבלה החברה במהלך תקופת קמפיין הפרסום ומפנה לנספחים ז-ח  מהם מבקש הוא ללמוד כי כמות החשיפות להם זכו מוצרי החברה הסתכמה "בכ- 13 מיליון בלבד". מכאן, לטענתו, היקף החשיפות "עמד על קצת יותר מ- 20% ( בלבד!!!) מהיקף החשיפות עליהן התחייבה המשיבה בהזמנת השירותים".

מנגד, טוענת המשיבה כי מסמך ח' עליו נסמך המבקש, הוא "מסמך אילם" אשר לא ניתן ללמוד ממנו מאומה.