החלטה בתיק בשא 175913/07 - פסקדין

1.                  לפני התנגדות לביצוע שטר חוב, על סך 15,000 ש"ח מיום 14 אוגוסט 2000 (להלן: " שטר החוב").

2.                  על שטר החוב חתומים המבקשים וילדיהם, רועי ושלי לוי, והוא ניתן למשיבה, בהמשך לחוזה השכירות מיום 14 אוגוסט 2000.

3.                  ביום 11 אוקטובר 2007, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע ואת ההתנגדות גופה.

4.                  בבקשה טענו כי רק ביום 9 אוגוסט 2007, נודע להם לראשונה על קיום הליכי הוצל"פ נשוא תיק זה, בנסיבות בהן החייבת -3 בקשה לצאת מן הארץ ונמסר לה כי הוצא נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ. כן נטען כי בוצעו מסירות לחייבים 3 ו-4 לכתובת שגויה. המבקשים טענו כי לא היו מודעים לתיק הוצל"פ זה היות והתנהלו בין הצדדים הליכים נוספים.

5.                  לגופו של ענין, נטען על ידי המבקשים כי הסעיף בחוזה, מתוקפו נחתם שטר החוב בוטל בהסכמת הצדדים. כן נטען כי החובות נשוא תיק ההוצל"פ התגבשו לאחר תום תקופת ההסכם, תוקפו של השטר לא הוארך בהתאם.

6.                  בדיון בבקשות נחקר המבקש-1 בלבד. ב"כ המבקשים הצהיר כי ההמצאה בוצעה באפריל 2007.

7.                  בסיום הדיון הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם בכתב. בד בבד הוגשה על ידי המשיבה בקשה לתיקון פרוטוקול. הבקשה התקבלה ולפיה צורף הסכם בין הצדדים מיום 5 מרץ 2006, עליו נחקר המבקש אולם בטעות לא סומן ( מ/4).

הבקשה להארכת מועד

8.                  לטענת המבקשים, בוצעה להם מסירה כבר באפריל 2007, אולם נוכח העובדה כי מתקיימים בין הצדדים הליכים נוספים, מצבם הכלכלי הקשה וביקורים תכופים של מוציאים לפועל בביתם, לא הבינו כי המדובר בתיק הוצל"פ חדש וכי עליהם להגיש התנגדות נפרדת במסגרתו.

סיכויי הגנה וההתנגדות גופה

9.                  לטענת המבקשים שטר החוב הוצג לביצוע שלא כדין. שטר החוב נחתם על ידי המבקשים וילדיהם, להבטחת ההסכם. אולם בהסכמת הצדדים בוטל הסעיף וניתן למשיבה כתב ערבות בלבד. ההסכם בין הצדדים צורף לתצהירו של המבקש-1, שתי חתימות מתנוססות בסמוך למחיקתו של הסעיף. (ראשי תיבות שמה של המשיבה והמבקשת-2 בלבד - ס.ר.ז.)

10.              בנוסף, טוענים המבקשים כי החוב נשוא תיק ההוצל"פ נובע מחובות שהתגבשו לאחר תום תקופת האופציה בהתאם להסכם, לאחר שהמבקשים האריכו תוקפו של ההסכם בחודשיים נוספים. לענין זה צורף לתצהיר המבקש כתב תביעה בסדר דין מקוצר שהוגש בבית משפט זה (ת.א. 43535/04), אשר ניתן בו פס"ד לטובת המשיבה נגד המבקשים וילדיהם בהעדר הגנה.

11.              אכן מההסכם - נספח א' לתצהיר המבקש, עולה כי ההתחייבות להמצאת שלושה שטרי חוב, ע"ס 15,000 ש"ח בוטלה, בחתימת המשיבה והמבקשת-2. ב"כ המשיבה טוען כי הסעיף נמחק היות והוסכם על ידי הצדדים על המצאתו של שטר חוב אחד במקום שלושה. כמובן שבשלב זה של הדיון, ומשלא נחקר על כך המבקש אין ביכולתי לקבל טענה המועלית לענין זה על ידי ב"כ המשיבה בסיכומיה. יתרה מכך, מעיון בכתב התביעה - ת.א. 43535/04 עולה כי החוב נשוא ההליך, עילתו בחובות המבקשים שהתגבשו לאחר חלוף תקופת האופציה על פי ההסכם (סעיף 4(ג) להסכם וסעיף 7 לכתב התביעה).

הכרעה

12.              לגופה של הבקשה אני סוברת כי די בטענות המבקשים כדי להוות הגנה אפשרית, בשלב זה, כנגד העילה השיטרית. יתכן כי המשיבה מחזיקה בשטר שלא כדין. כן עולה ספק אם שטר החוב לא פקע, נוכח חובות אשר התגבשו לאחר חלוף תקופת האופציה.

13.              אשר לבקשה להארכת מועד, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי ביהמ"ש רשאי יהיה להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק מ" טעמים מיוחדים שיירשמו".

14.              להגדרתו של "טעם מיוחד" אני מפנה ל ע"א 6842/00 - משה ידידיה נ' סול קסט, פ"ד נה(2), 904 , 908-909, כב' הש' אוקון סוקר את ההלכות לענין זה, מן הפן הפרוצדוראלי עד למועד . עמדה על כך השופטת פרוקצ'יה ברע"א 1643/00 פנינת טל השקעות ובנייה בע"מ נ' פקיד שומה - ירושלים, פ"ד נה(4), 201 , 198:

  "הקפדה נאותה על לוחות זמנים בהליך השיפוטי הינה כורח המציאות, שאחרת לא ניתן לנהל מערכת שיפוט סדירה ותקינה, וסופן של חריגות כגון אלה שהן עלולות לפגוע בזכויות דיוניות ואף בזכויות מטריאליות של בעלי-דין, ולעתים אף להסב נזק לציבור הרחב"

15.              אולם, אל מול אינטרס זה, המצדיק במקרים מסוימים קבלת פסק דין בהעדר הגנה, או דחיית בקשה להארכת מועד עומדת זכות היסוד של הצד שכנגד לגישה לערכאות וכן החשיבות המהותית שבניהול ההליך המשפטי במעמד שני הצדדים.

16.              לאחרונה חלה הקלה מסוימת בדרישה וניתן לראות הקלה זו בפסיקה המורה על בחינת השאלה גם לאור האיזון הנדרש "בין המטרות החברתיות והמשפטיות אותן מייעדים להגשים סדר י הדין לבין הצורך להגיע לחקר האמת ולמנוע תוצאות קשות שאינן מתיישבות עם חוש הצדק  ראו : בש"א 8492/04 עז' המנוח גוואד בזלמיט נ' מדינת ישראל (לא פורסם). אכן, "נעילת שערי בית המשפט בפני נתבע אינה עניין של מה בכך, וקשה לראות צידוק במתן אפשרות לתובע לקבל פסק-דין לטובתו, כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה" [ע"א 519/82 פקיד השומה ת"א 4 נ' נחושתן, פ"ד לט(3) 243 ,240 המצטט את בר"ע 252/80 (ע"א 329/81) (לא פורסם) ; וכן ראו - רע"א 1643/00 הנ"ל בעמ' 202 ; רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל-על, פ"ד נה(47 ,43 (5]. לענין זה ראה גם ע"א 2452/01 - דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, " ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי המשפט כזכות יסוד, אשר בית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות" (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה נ' הועדה המקומית, תק -על 2853 (2)2003; ע"א 3833/93 לוין נ' לוין, פד"י מח(874 ,862 (2).

17.              תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל (ראו ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פד"י נא(577 (3).

18.              הגם שבעניננו, עצם קיומם של הליכים נוספים בין הצדדים, אינה מהווה צידוק לכך שהמבקשים בחרו להתעלם מהאזהרה בתיק זה ואינה מהווה "טעם מיוחד" במובנו הקלאסי, לאיחור של כ- 6 חודשים. אולם, היות ואני סוברת כי למבקשים, לפחות בשלב זה, טענות טובות לכאורה כנגד ביצוע השטר, אני נעתרת לבקשה להארכת מועד כנגד תשלום הוצאות בסך 3,500 ש"ח, בתוך 30 יום מהיום, שיהיו תנאי למתן הרשות להגן.