החלטה בתיק בשא 17589/05

המבקש רכש את המקרקעין הידועים כחלקה 50 בגוש 6673 בכפר שמריהו (להלן: "המקרקעין") בשנת 1975 וביום 27.10.75 נרשמו זכויותיו במרשם המקרקעין בנתניה.

באותה שנה עזב התובע את ישראל ומאז הוא מתגורר בארצות הברית.

לאחרונה גילה התובע כי זכויותיו במקרקעין נמחקו מרישומי לשכת המקרקעין, והמשיבים נרשמו כבעלי זכויות שונות במקרקעין. עוד גילה המבקש, כי משיב 1 (להלן: "אלבז") רכש לכאורה את זכויותיו במקרקעין בסמוך לשנת 1999 ובסמוך מכר ו/או העביר זכויות אלה למשיב 4 (להלן: "מואטי") שהעביר חלק מהזכויות במקרקעין למשיבים 9, 11 12 ו - 13 שהעבירו ו/או מכרו ו/או שיעבדו חלק מהזכויות במקרקעין למשיבים האחרים.

לטענת המבקש, לא התקשר עם אלבז בהסכם למכירת זכויותיו במקרקעין וככל שנעשתה עסקה כזו מדובר בעסקת מרמה שבה הציג עצמו מאן דהוא כג'הנשה להיגי.

ביום 9.5.05 הגיש המבקש תלונה במשטרת ישראל, בחשד לזיוף ומרמה בקשר עם עסקת המכר שמכוחה הועברו זכויותיו במקרקעין.

בת.א 2088/05 תבע המבקש להצהיר כי הוא בעל הזכויות במקרקעין וכן תבע לאכוף את זכויותיו אלה.

בבקשה שלפני עותר המבקש להורות על רישום הערה ברישומי לשכת המקרקעין בנתניה על אודות התביעה שהגיש בקשר עם הזכויות במקרקעין.

דיון

         א.         אלבז לא הגיש תשובתו לבקשה ומשיבים 2 ו - 3 לא הציגו גירסה באשר לדרך בה רכש אלבז את זכויותיו בנכס. לפיכך, אצא מנקודת הנחה שלכאורה נרשמו זכויותיו של אלבז במקרקעין במרמה.

אלא, שלנוכח העברת הזכויות במקרקעין למשיבים 4 - 21 והוראות סעיף 10 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969,  אין די במסקנתי האמורה כדי לזכות את המבקש בסעד המבוקש. 

         ב.         על פי גרסתו של מואטי בסמוך לשנת 1999 הציע לו דן שטיינברג, מתווך מקרקעין (להלן: "המתווך"), לרכוש את הזכויות במקרקעין מאלבז. המתווך אמר למואטי שהזכויות במקרקעין נמכרו לאלבז אולם העברת הזכויות במקרקעין מהמבקש לאלבז טרם נרשמה ברישומי לשכת המקרקעין. עוד נמסר למואטי על ידי המתווך שבידי אלבז יפוי כח בלתי חוזר מהמבקש לרישום הזכויות במקרקעין על שמו.

על פי גרסת מואטי, המשא ומתן לרכישת הזכויות במקרקעין החל בין עו"ד שמואל בר לב נציגו של אלבז לבין עו"ד מיכאל לוין נציגם של מואטי ומשיבים 9, 11, 12 ו - 13.

ביום 10.3.99 נכרת לכאורה הסכם מכר בין מואטי לאלבז. הסכם זה לא צורף לתצהירו של מואטי, אולם צורף כנספח לתצהירו של עובד אלכורת הבעלים של משיבה 13, שהצהיר כי הוא זה שחתם על הסכם המכר אף שמואטי הוא שהיה צד להסכם!! (נספח א לתשובת משיבים 12 - 13).

עו"ד שמואל בר לב נפטר במאי 1999 ובסמוך ליולי 1999 נמשכו ההליכים לביצוע עסקת המכר עם משיבים 2    ו - 3 שמונו כנציגיו של אלבז.

ביום 15.9.99 ועוד בטרם הושלמה עסקת המכר הפסיקו משיבים 2 ו - 3 לייצג את אלבז.

בסמוך העביר אלבז לעו"ד מיכאל לוין כתב הוראות בקשר עם העברת יתרת תמורת המקרקעין.

 באוקטובר 1999, לאחר הסרת עיקול שהוטל על המקרקעין נרשמו הזכויות במקרקעין על שמו של מואטי ובמועד מאוחר יותר נרשמו זכויות המשיבים האחרים במקרקעין.

          ג.          סעיף 10 לחוק המקרקעין, קובע:

"מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון."

כאמור, על פי גרסת מואטי במועד כריתת הסכם המכר, מיום 10.3.99, שלכאורה נכרת בינו לבין אלבז היה המבקש עדיין רשום כבעל הזכויות במקרקעין (נספח א לתשובת המבקש). מכאן, שבבואו לרכוש את הזכויות במקרקעין לא הסתמך מואטי על הרישום בלשכת המקרקעין אלא על הודעת המתווך ו/או אחרים ועל מסמכים שלכאורה הוצגו בפניו. בנסיבות אלה, ספק אם ההגנה הקבועה בסעיף 10 לחוק המקרקעין חלה על מואטי ושולחיו.