החלטה בתיק בשא 175537/07 - פסקדין

זו התנגדות לביצוע שני שיקים משוכים על ידי המבקשת 1 ובערבות המבקש 2 בגבם, ושחזרו מן הבנק עקב ח-ן מוגבל, שיק ע"ס 74,000 ש"ח משוך על בנק הפועלים, ז.פ 10/3/07, ועקב אין כיסוי מספיק, שיק ע"ס 153,400 ש"ח, משוך על בנק אוצר החייל, ז.פ 25/3/07. סכום החוב כיום בתיק ההוצל"פ 299,012 ש"ח.

המבקש בהתנגדות טוען כי להבטחת תשלום עבודות שיפוץ שבוצעו בגן ילדים ששכרה המבקשת בשנת 2002, ושהמשיב ואחיו ביצעו בו עבודות שיפוץ, נמסרו השיקים כאן, ריחוק הזמן בין מועד העבודות לבין מועד פירעון השיק, מוסבר בכך שיראו את החוב כהלוואה לחמש שנים, וכאשר הצדדים מכירים שנים רבות, נטען שעבודות השיפוץ הגיעו לסך 300,000 ש"ח, כאשר מתוכם סך 72,600 (18,000 דולר) שולם במזומן, והיתרה הינה שני השיקים כאן.

המבקשת טוענת שבמהלך השנים 2006-2003, פרעה את החוב שלהבטחתו נמסרו השיקים, ופירטה בסעיף 13 לתצהירה, תשלומים בשיקים שגובו ברובם בהעתקי שיקים ודפי בנק לפיהם שולם סך 227,624 ש"ח. כן נטען, כי בניגוד למוסכם, המשיב לא הוציא למבקשת חשבונית מס בגין ביצוע עבודת השיפוץ של הגן, ולמעט לגבי סך של 80,000 ש"ח, וכי תנאי לתשלום, ולפירעון השיקים, הוא המצאה קודמת של חשבוניות מס. נטען באופן כללי, שהיו הלוואות נוספות בין הצדדים, שחלקן הובטחו במשכון רכבים, וכי הלוואות אלו נפרעו, וחרף זאת המשיב לא מחזיר שיקים לביטחון שמחזיק בגינן. נטען שהמשיב פועל בחוסר תום לב, החל מאי העברת חשבוניות בגין שיפוץ הגן, וכלה בהגשת השיקים לביצוע לאחר תשלום מלוא הסכומים שלהבטחתם נמסרו.

בדיון נחקר המבקש על תצהירו, מן החקירה עלה שהיו למעשה הרבה עסקאות נוספות בין הצדדים, ונמסרו שיקים רבים נוספים, כאשר חלקם לא כובד בבנק, הוצגו למבקש שיקים שמשוכים  הן על בנק אוצר החייל, והן על בנק הפועלים, כמו שני השיקים כאן, ובהם מספרי השיקים קודמים למספרי השיקים נשוא הדיון, ונושאים תאריך פירעון של שנת 2006 או 2007.

המשיב טוען בתום הדיון, לדחיית הבקשה, לטענתו מדובר בהגנת בדים, לפיה לקח המבקש עשרות שיקים שהוחלפו בין הצדדים ופרע משנת 2002, הגיע לסכום הנדרש של השיקים נשוא הדיון כאן, וטוען לפירעון. נטען שאין כל אסמכתא לביצוע התשלום במזומן, אין הסבר לעובדה שבמשך שנים לא הוצאה חשבונית עבור עבודות שיפוץ ולא באה כל דרישה בעניין, שהמבקש עצמו החסיר כ10,000 ש"ח מטענת הפירעון שטען, שהשיק המשוך על בנק אוצר החייל, שזמן פירעונו 25/3/07, מספרו 0034, כאשר בדיון למבקש הוצג שיק נוסף בסכום 123,800 שמספרו 0033, שזמן פירעונו 25/9/06, מחוק, ותוקן ל-25/2/07, והמבקש העיד שניתנו כחצי שנה לפני מועד הפירעון, כלומר במהלך 2006, ומכאן נסתרת באופן מוחלט טענתו, שהשיק נשוא הדיון מס' 0034 הוצא עוד בשנת 2002, ובקשר להבטחת תשלום לשיפוץ. נטען שאותם דברים אמורים גם לגבי שיק בנק הפועלים, שמספרו 112209, ואילו השיק הראשון שפרע את החוב, לפי נספח ג' לתצהיר ההתנגדות, מספרו 107185 ו/או השני מספרו 107269, וגם כאן נטען שברור ששיק בנק הפועלים, ניתן זמן רב לאחר השיקים המפורטים בתצהיר, שכאילו פרעו אותו. נטען גם שלפי מועד רישום הדפסת השיקים, השיקים שנטען שפרעו את השיקים נשוא התיק, הודפסו מאוחר יותר.

ב"כ המבקש משיב לטענה, ומדגיש את העובדה שהמשיב לא ניסה כלל לסתור את הטענה, שקיבל בשנים 2006-2003 כנטען, למעלה מ-200,000 ש"ח, חוזר על הטענה שסכום זה פרע את השיקים כאן, וכי ניתנו לביטחון, וכי שני עניינים אלו לא נסתרו, כאשר הפירעונות הנטענים, מהווים די והותר מבחינת הגנה לכאורית, לצרכי שלב דיוני זה, ככלל טוען המבקש שאין לדרוש ממנו פירוט נרחב מעבר לנטען בתצהיר, שעה שבקשת הביצוע עצמה אינה מתייחסת למכלול היחסים שבין הצדדים, אלא רק לגבי שני שיקים ספציפיים לגביהם התייחס בפרוטרוט.

לאחר עיון בחומר שבתיק ושמיעת הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה.

לא ראיתי בתיק ומן הדיון הגנה לכאורית אפשרית כנגד בקשת הביצוע. מן הדיון אכן עולה, שמדובר בהגנת בדים, שדינה להידחות.

מן הבקשה עצמה, עולים מספר קשיים, למשל שיקים שנמסרים לביטחון, ללא כל מסמך חיצוני, או כיתוב כלשהו בשיקים עצמם, כאשר מדובר בסכומים גבוהים, ולטווח של שנים.

נטען שלמעשה, אין חובת תשלום ללא הגשת חשבוניות שלא הוגשו מעולם. עולה השאלה אם כן, מדוע החל המבקש משנת 2003 לפרוע את החוב,מבלי שקיבל חשבוניות, והמשיך בכך עד 2006, ובסכום של מעל 200,000 ש"ח לפי טענתו, ומבלי שלכל אורך הדרך, מציג דרישה כלשהי חוזרת ונשנית בעניין החשבוניות, וכאשר בעצמו טוען בבקשה שהצגת החשבוניות, תנאי לתשלום. מכאן, הקשר שבין טענת השיפוץ הנטענת והפירעון בהמשך לה, על פי שיקים שצוינו, מתרופף. גם תיעוד שאמור להיות ביד המבקש, כמו חשבונית על 80,000 ש"ח, לא צורף, ולא אסמכתא כלשהי לטענת הפירעון במזומן ולעניין השלמת התשלום ל-300,000 ש"ח. אמנם סכום זה אינו נתבע כאן, ואולם כחלק מן המסכת שמתאר המבקש, וכאשר מדובר במסמכים שברשותו, היה מקום לצרפם או להבהיר מדוע לא מצורפים. המבקש בבקשתו מציין עסקאות הלוואה נוספות בין הצדדים, ואחיזת המשיב בהמחאות לביטחון אחרות שלא בדין,  ושנפרעו, אך לא מפרט בעניין. כלומר, ברי שבין הצדדים קיימות מחלוקות נוספות, המבקש מעדיף שלא לפרטן, ותולה את כל יהבו בטענת הפירעון כפי שצוינה לעיל. בפועלו כך, למבקש אין הסבר לעובדה שעולה מן החקירה, שמספרי שיקים משני הבנקים עליהם משוכים השיקים כאן, גבוהים ממספרי שיקים אחרים מאותם בנקים שבידי המשיב,  ותאריכם 2006, 2007, בחקירה המבקש התחמק ממתן תשובה מתי נתן את השיקים האחרים שהוצגו לו, וטען שלא זוכר, למרות שמדובר בסכומים נכבדים, לגבי שיק בנק אוצר החייל, אישר שבמהלך 2006, מסר שיק על סך 123,800 ש"ח, ושמספרו קודם לשיק נשוא הדיון כאן. הדבר אכן מלמד על היות הטענה שהשיקים נשוא הדיון כאן, כאילו הוצאו בשנת 2002, טענת בדים, ואין הסבר הגיוני כלשהו לעובדה שנטען לפירעון שיקים בשיקים אחרים שמספריהם קודמים, בחלקם בהרבה, מה שמלמד שאכן מדובר בטענת בדים לעניין היות השיקים שפורטו בבקשה לעניין הפירעון, כשיקים שפרעו את השיקים נשוא הדיון.

למעשה בתום הדיון, נראה שהמבקש גילה טפח והסתיר טפחיים, לעניין כלל מערכת היחסים שבינו לבין המשיב ואחיו, ואף עניין זה פועל לחובתו, ונוכח חובת הפירוט הנדרשת בשלב דיוני זה, ועל המבקש להתגונן, וכאשר למשיב, מספיקה בשלב זה האחיזה בשיקים, שחזקה לפי דין, שנמסרו כנגד תמורה, ובמסירה תקינה, וכל עוד לא פקעו באחת מדרכי הפקיעה המוכרות, מה שלא ראיתי כאן, חלה חבות לשלמם.

נוכח האמור, וההלכה לפיה אם ביהמ"ש נוכח כבר בשלב זה, שבפניו הגנת בדים, יש לדחות את הבקשה, וכך אני סבור במקרה זה, אני מורה על דחיית הבקשה. הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם. המבקש ישלם למשיב הוצאות הדיון בעניין בסך 17,500 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק.

ניתנה היום ד' בטבת, תשס"ח (13 בדצמבר 2007) בהיעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: