החלטה בתיק בשא 1752/08 - פסקדין

1.         המבקשים (התובעים 1 ו- 2) עותרים לצירוף מר סימן טוב קדוש (להלן: " קדוש") כנתבע נוסף בהליך.

2.         בכתב התביעה מבקשים המבקשים להצהיר, כי החוזה שנחתם בינם לבין המשיב 2  והחוזה שנחתם בינם לבין המשיבה 1 הינו בטל ו/או ניתן לביטול. בהתאם מבוקש להצהיר, כי זכויות הבעלות ו/או הדיירות המוגנת במקרקעין הנמצאים ברח' אלחדיף 11 טבריה, הכוללים בית מגורים וחנות, הן של המבקשים.

3.         בבקשתם, אשר לא נתמכה בתצהיר, טוענים המבקשים,  שצירופו של קדוש כנתבע נוסף דרוש לשם הכרעה נכונה על פי הדין המהותי בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה הגם שלא מבוקש כלל סעד לגביו.

לטענתם, המעשים המיוחסים לקדוש בסעיפים 20-23 לכתב התביעה מהווים חלק מעילת התביעה כנגד המשיבה 1 שכן, קדוש הינו שליח או "נציג" מטעמה של המשיבה 1 כהודאתה בנספח 11 לכתב התביעה.  עוד מוסיפים המבקשים, כי המשיב 2 "מתואם" עם המשיבה 1 וכי לאחר גילוי הגרסה בכתבי ביי-דין מטעם הנתבעים קם הצורך לצרף את קדוש כנתבע נוסף.

4.         המשיבה 1 מתנגדת לצירופו של קדוש כנתבע נוסף. לטענתה, לקדוש אין כל קשר או מעורבות בעסקה שבין הצדדים לתביעה שכן, הוא אינו צד להסכמי המכר ו/או להסכמי השכירות, אינו בעל זכויות של הדירה ו/או החנות נשוא התובענה ואינו שליח או "נציג" מטעמה. לפיכך, אין כל סיבה מוצדקת להוספתו כנתבע נוסף ודין הבקשה להידחות על הסף.

המשיב 2, אשר אינו מיוצג לא הגיש תגובתו לבקשה.

5.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה , קובע אני, כי דין הבקשה להידחות.

תקנה 24 ל תקנות סדר הדין האזרחי קובעת- "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר בית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

העיקרון הוא, ששיקול הדעת המוקנה לבית המשפט במסגרת תקנה 24 הוא נרחב למדי ובמסגרתו, בית המשפט רשאי להורות על צירוף צד להליך, לצורך השמעת דברו, ואשר אי צירופו עלול להוביל למתן פסק דין שמבחינה מעשית, יפגע בזכויותיו של מבקש הצירוף (מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין  במשפט האזרחי, מהדורה 15, כרך א', עמ' 549-551).

6.         בפסיקה נקבעו שלוש שאלות שאופן המענה עליהן תורם לבחינת ההצדקה בצירוף בעל דין-

(א)    האם הצד שמבוקש לצרפו עלול להיפגע ישירות מתוצאת ההכרעה במחלוקת, לולא יצורף כצד להליך?

(ב)     ככל שהתשובה לשאלה א' חיובית- האם מן הראוי שתוצאות ההכרעה במחלוקת, כולן או חלק מהותי מהן, יכבלו את האדם שצירופו מבוקש במעשה בית דין?

(ג)      ככל שהתשובה לשאלה ב' חיובית- האם שיקולים של יעילות דיונית מצדיקים גם הם את הצירוף המבוקש?

(בש"א 3973/91 אליהו חב' לביטוח נ' קרנית ואח' פד"י מה(5)457(1991) (להלן - עניין "אליהו"); ע"א 2489/07 רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ נ' פוריה מערכות(1989) בע"מ תק-מח 2007(3),8809).

7.         ניתן להיווכח, כי קדוש אכן היה מעורב במסכת העובדתית הנטענת בכתב התביעה ולמעשה, לשיטת המבקשים, טענתם בדבר כפייה ועושק מופנית גם כלפיו.

אולם, העובדה שקדוש מעורב במסכת העובדתית שבתובענה הנוכחית, ומופנות כלפיו טענות לא פשוטות בדבר אופן התנהלותו אל מול המבקשים, אינה מעידה על הצורך בצירופו כצד להליך, באשר המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח שבעניין דנן עומד צירופו של הנתבע הנוסף כבעל דין בשלושת המבחנים, אשר טבע כבוד הנשיא שמגר בעניין אליהו .

הסעד המבוקש בכתב התביעה הוא הצהרה על ביטול החוזה שנחתם בין המבקשים למשיבה 1 וביטול החוזה שנחתם בין המבקשים למשיב 2. לאור טיב הטענות המופנות כלפי קדוש, הרי שלאופן ההכרעה בתביעה, לא צפויה להיות כל השפעה ישירה על זכויותיו באשר אינו בעל הזכויות של הנכסים נשוא התובענה.

8.         טענת המבקשים בדבר גילוי הגרסה בכתבי בית-דין מטעם הנתבעים, כי קדוש הינו שליח או "נציג" מטעם המשיבה 1, אינה משמשת צידוק לצירופו כבעל דין נוסף מאחר וגם עכשיו, לאחר "הגילוי", לא נתבקש נגדו כל סעד.

"כאשר פלוני תובע מאלמוני החזרת רכושו בטענה שפלמוני העביר לו את הנכס בלא שהיה מוסמך לכך, בעלי הדין הם פלוני התובע ואלמוני הנתבע. נוכחותו של פלמוני במשפט יכולה להיות דרושה כדי שיעיד, אך אם אין מבקשים כל סעד ממנו, צירופו בוודאי אינו דרוש "כדי לאפשר לבית-המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה", כמצוות התקנה 24, ראה דברי השופט DEVLIN בענין [‎ V. TUCK; (1956), 2 W.L.R. 372, 392, [8 AMON , שאחריו הלכנו בבית-משפט זה פעמים הרבה." (ע"א 15/67 רחל זלצר נ' עזבון חנה זלצר, ו-6 אח' פד"י כ"א(2)694(1967)).