החלטה בתיק בשא 17497/06 - פסקדין

1.         ביום 10.6.04 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות בדבר מכירת זכויות המשיב 2 (להלן: החייב) בבית הנמצא ברח' הארנון 10 בנהריה, והידוע כחלקה 33 בגוש 18137 (להלן: הבית), תוך פירוק שיתוף של הזכויות בבית בין החייב לגרושתו המשיבה 3 (להלן: האשה), אגב תשלום לנושה המובטח, תשלום עבור סידור חלוף לחייב ולאשתו, וחלוקת היתרה בין האשה לקופת הכינוס.

לבקשה צורפו גם הוריה של האשה, המשיבה 1, חמותו של החייב (להלן: המשיבה) ועזבון האב מאיר אליעזר ז"ל, נוכח טענתו של החייב, כי בשנת 80' העבירו הוא ואשתו את זכויותיהם בבית למשיבה ולבעלה המנוח.

המשיבה טענה כי היא בעלת הזכויות בבית מכח הסכם המתנה, וביקשה להורות לנאמן לא לנקוט בהליכים בנוגע אליו, בטענה שאין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בשתי הבקשות.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה יגישו סיכומים בשאלת הסמכות העניינית, אך כב' הש' סעב, אשר דן בשתי בקשות, נתן הכרעה לגופו של ענין מבלי להכריע בסמכות העניינית.

המשיבה הגישה בר"ע לבית המשפט העליון, אשר הוחזיר את הדיון לבית משפט זה כדי שידון בשאלת הסמכות העניינית.

2.         האם מוסמך ביהמ"ש של פשיטת רגל לדון בשתי העתירות, האחת, עתירה לביטול הסכם מתנה אשר נכרת לטענת המשיבים בין החייב ואשתו לבין המשיבה והמנוח, והשניה, פירוק שיתוף של זכויות החייב ואשתו?

לטענת המשיבה, הסמכות נתונה לבית משפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום, ולא לבית משפט של פשיטת הרגל.

הנאמן טוען כי לבית משפט זה יש סמכות לדון במכלול העניינים הנוגעים למסת הנכסים של פושט הרגל וחלוקתם, והעניין שבפנינו אינו חורג מכלל זה ואינו חורג מיכולתו של בית המשפט. בנוסף לכך העלה הנאמן טענות רבות לגופו של ענין, בדבר הסתירות בין גרסאותיה השונות של המשיבה, ועוד.

דיון

3.         סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם- 1980 (להלן: הפקודה), קובע כדלקמן:

"178.    סמכות כללית [93(1)-(3)]

(א) בית משפט מחוזי יהא מוסמך, בכפוף להוראות פקודה זו, להחליט בכל שאלה של דין קדימה, ובכל שאלה אחרת, שבמשפט או שבעובדה, המתעוררת בענין פשיטת רגל שלפניו, או שראה תועלת או צורך להחליט בה למען השלמות בעשיית צדק או בחלוקת הנכסים במקרה הנדון.

(ב) בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו.

(ג) ניתן בבית משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה."

מכאן, כי לבית משפט של פשיטת הרגל יש סמכות עניינית לדון בשתי הבקשות דלעיל, על אף שאלמלא היה החייב חדל פרעון היו המחלוקות נדונות בבית משפט לענייני משפחה או בבית משפט השלום. 

המבחן העיקרי אינו בדבר הסמכות העניינית של בית המשפט של פשיטת הרגל לדון במחלוקות הנטענות, אלא האם ההליך שבירורו מתבקש מורכב באופן יוצא דופן, וההכרעה בו חורגת מיכולת הבירור בהליך המזורז של בקשה למתן הוראות.

" דרכם של הליכי חדלות פרעון לגעת במגוון סוגיות מתחום ענפיו השונים של המשפט האזרחי, ואי לכך טרח המחוקק והתקין את סעיף 178(א) לפקודת פשיטת הרגל, המסמיך את בית המשפט של פשיטת רגל, במפורש, לדון בכל שאלה של משפט או עובדה הדרושים לצורך ניהולו היעיל של ההליך. חלק גדול מטיבם וטבעם של הליכי חדלות פרעון הוא כינוס מגוון ההליכים הכרוכה בגוף החייב, קביעת מצבת נכסיו וחלוקתם תחת קורת גג אחת. זאת, כאשר אך ברור הוא כי אלמלא צורך מיוחד זה, היו הללו מתפזרים בין ערכאות רבות ושונות, כולל בית הדין לעבודה, בית הדין לענייני משפחה ושאר ערכאות, אשר להן הסמכות העניינית, בדרך-כלל, בסוגיות דומות. לעניין זה, חל מבחן עקרוני אחד, והוא יכולתו המהותית של בית המשפט של חדלות פרעון לדון במקרה הסצפיפי במסגרת היעילה והמקוצרת של בקשה למתן הוראות. גדרו של מבחן התאמה זה נידון במספר רב של פסקי דין, אשר בא-כוחן המלומד של המשיבות לא עיין או התעלם מהם כאשר טען טענות כה נחרצות". (פש"ר (ת"א) 1427/00 עו"ד משה שפורן בתפקידו כנאמן על נכסי החייב נתן טורנר נ' עזבון המנוח גבריאל טורנר ז"ל, תק-מח 2004(2), 2401, 2408; כן ראה בש"א (ת"א) 11430/03  חברת אברהם גינדי בע"מ (בפירוק) נ' ברקאי , תק-מח 2003(3), 554, 558).

לבית המשפט הדן בהליכי פשיטת רגל סמכויות רחבות וסדרי הדין בו גמישים. הוא רשאי לדון, לקבל תצהירים, לשמוע עדים ולבחון ראיות. (ע"א 3629/00 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד הנאמן בפש"ר של גדעון לוין , תק-על 2001(2), 102, 104).עם זאת, אין בית המשפט מצווה לדון בכל ענין המוגש בפניו, ושיקול הדעת אם להשתמש בכוחו נתון לו.

" המבקשים הגישו את בקשתם בהתאם לסעיף 178 (א) לפקודת פשיטת הרגל. אין חולק כי סעיף זה מקנה לבית המשפט הדן בפשיטת רגל סמכות רחבה מאוד, אולם הוא רק מקנה לו את הכוח אבל איננו מחייב אותו להשתמש בו והדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט (ראה בעניין זה ח. קציר, דיני פשיטת רגל, כרך שלישי, עמוד 685). (פש"ר (מחוזי חי') 192/00 ג'רבי משה ואח' נ' מזרחי אלון ואח', תק-מח 2003(4), 329, 331).