החלטה בתיק בשא 17466/05 - פסקדין

1.      בפני שתי בקשות שהוגשו על ידי התובע בת"א 1417/00, להלן: " המבקש", בש"א 17466/05 מיום 15.12.05, להלן: " הבקשה הראשונה" ובש"א 419/06 מיום 4.1.06, להלן: " הבקשה השניה". אדון בהן כסדרן.

2.      הבקשה הראשונה

הבקשה הראשונה קשורה להחלטתי בבש"א 8161/05, שם עתר ב"כ המבקש " למתן הוראות" בדבר דרך הגשת ראיות, חלקן רישומים עצמיים של המבקש עצמו, בעניין היקף השתכרותו, אשר התגלו במהלך "חיפוש מדוקדק" בחפציו, אשר נערך כ 6 שנים לאחר פתיחת התובענה.

בהחלטתי מיום 7.12.05 ציינתי כי ב"כ המבקש אינו זקוק להנחיות בית המשפט שכן התשובות קבועות בתקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, להלן: " התקנות" וכן בפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א -1971, להלן: " הפקודה". עוד קבעתי כי לא אוכל לתת החלטה גורפת לגבי כל הראיות כאחת והוספתי כי על המבקש היה לצרף לבקשתו תצהיר ובו פירוט מדוע וכיצד לא איתר את הראיות שעה שהגיש את תביעתו. מהנימוקים האמורים נדחתה הבקשה, וקבעתי שאם תוגש בקשה מפורטת וכדין, אהיה מוכן לשוב ולשקול את העניין.   

3.      בהתאם, ביום 15.12.05 הוגשה הבקשה הראשונה ואליה צורפו, מסיבה לא ברורה, הראיות עצמן. עם זאת, במהלך הדיון מיום 22.12.05 התחוור כי אותן ראיות לא הוגשו לעיון מחדש לב"כ הנתבעות, להלן: " המשיבות", בעקבות הגשת הבקשה. ממילא תגובת ב"כ המשיבות לבקשה, שהוגשה ביום 21.12.05, לא כוללת התייחסות פרטנית לכל ראיה וראיה, אלא נשענה, כפי שאפרט להלן, על טעמים כלליים לדחיית הבקשה.

לבקשה הראשונה צורף תצהיר אך לא פורט בו שום נימוק - אף לא נימוק דחוק - לאי גילוי הראיות קודם למועד בו נערך החיפוש. בבקשה גופא נטען כי בעקבות בקשות ב"כ המשיבות "בזמן העדויות", כאמור, למשל, בע' 41 ו - 159 לפרוטוקול וכן בעקבות פניית בית המשפט למבקש, ערך המבקש את אותו חיפוש מדוקדק בין חפציו ומצא את הראיות המוכיחות את עיסוקו בתחום האופנועים והאבטחה. אותם מסמכים, כך נטען, הועברו לב"כ המשיבות ביום 6.7.05, אך התנגדותם להגשתם נותרה גורפת ובלתי מבוססת במיוחד בשים לב לכך שב"כ המשיבות פיקפקו באמינות המבקש ודרשו ממנו כי יתמוך דבריו במסמכים. בדרישה האמורה מצד ב"כ המשיבות ראה ב"כ המבקש " פתיחת הדלת בפני התובע להוסיף ולהביא מסמכים".   

בהמשך הבקשה הראשונה פירט ב"כ המבקש את הראיות, אשר צורפו לבקשה.

4.      בתגובתו, חזר וציין ב"כ המשיבות כי הראיות לא גולו בהליך גילוי המסמכים, לא צורפו לתחשיב הנזק שהוגש לבית המשפט במהלך שנת 2003 חרף החלטה כי יש לצרפן ואותן ראיות ואף לא הומצאו בשלבים אחרים של בירור התביעה, חרף בקשות חוזרות ונשנות של ב"כ המשיבות במהלך הדיונים להמציא תלושי שכר או ראיות נוספות לעניין השתכרות המבקש עובר לתאונה אם אלו אמנם קיימות. בקשות אלו אף מצאו ביטוי פורמאלי בהגשת שתי בקשות למתן צו בעניין, בש"א 10762/01 ובש"א 13666/03. החשד כי אותן ראיות קיימות התעורר, כך מסתבר מדברי ב"כ המשיבות בדיון בפני מיום 22.3.04, מתשובתו של המבקש לשאלון שהופנה לו ולפיו ציין כי השתכרותו עובר לתאונה עמדה על סך של 10,000ש"ח לחודש, תשובה שעמדה בניגוד לתלושי השכר שהמציא המבקש אשר הצביעו על הכנסה בשיעור של כ - 3,000ש"ח בלבד.

עוד טען ב"כ המשיבות כי בחן את הראיות שבמחלוקת " לצרכי פשרה בלבד" אך משזו לא הושגה, הוא עומד על התנגדותו שאין להגישן מכוח תקנה 114א לתקנות. 

אחזור ואציין כי אף במהלך הדיון בפני, מיום 22.12.05, ע' 277, הוברר לי כי אותן ראיות הועברו לעיון המשיבות לצרכי המשא-ומתן לפשרה אך לא הומצאו לצורך מענה פרטני על הבקשה.

במהלך הדיון האמור, ביקשה ב"כ המשיבות, קודם לבדיקה פרטנית של כל ראיה וראיה מצידן, מתן החלטה עקרונית באם יש מקום להגישן, ע' 278, ש' 27 - 28. אף אני סבור שהחלטה כזו נדרשת. 

5.      בשים לב לאמור לעיל, לאחר שחככתי בדעתי הגעתי לכלל מסקנה כי חרף מסקנתי בבש"א 8161/05 אין, בנסיבות העניין, תחולה לתקנה 114א לתקנות.

טעם הדבר נעוץ בכך שהסנקציה הקבועה בתקנה זו תוטל, בין השאר, מקום שבעל דין סירב לגלות מסמך "שיש לגלותו" בהתאם לתקנה 112. מסמך שכזה הוא מסמך שגילויו מחוייב מכוחו של צו שיפוטי לגלותו. צו כזה לא ניתן - לא בבש"א 110762/01, שהצדדים ביקשו בדיון מיום 17.1.02 שלא ליתן בה החלטה " בשלב זה", ולא שבו ודרשו מתן החלטה בה ואף לא בבש"א 13666/03 שלא ניתנה בה כלל החלטה. אכן, כדי שהסנקציה הקבועה בתקנה 114א תהיה ברת - הפעלה, היה על ב"כ המשיבות לדרוש מתן החלטה בבקשות בכתב שהגיש ולא להצהיר פעם אחר פעם לפרוטוקול כי המסמכים לא הומצאו לו, כפי שאמנם הוצהר בישיבות קדם המשפט מימים 25.4.02, ע' 10, 7.7.03 - בה טענה ב"כ המשיבות כי המבקש לא עמד בצו שיפוטי מינואר 2001, ראה ע' 17, צו שיפוטי שלא ניתן, 22.3.04, ע' 19, 8.6.04, ע' 22, 15.7.04 - שם הפנה ב"כ המשיבות בע' 26- 27, להחלטה מיום 14.5.04 בעניין אך ההחלטה היחידה הנמצאת בתיק מתאריך זה היא ההחלטה בבש"א 6661/04 אך בה אין כל התייחסות לעניין הנדון. לאף לא אחת מההצהרות  האמורות התווספה החלטה שיפוטית עוקבת, הנעתרת להן ומורה כמבוקש.

בנסיבות האמורות, אין יסוד להטלת הסנקציה הקבועה בתקנה 114א, גם בהנחה כי המבקש לא סיפק הצדק סביר למחדלו. 

6.      בשים לב לחשיבותן של הראיות לביסוס תביעתו של המבקש וכדי שלא לקפחו, הגעתי לכלל מסקנה שניתן להגיש את כל המסמכים שצורפו לבקשה כדי לאפשר לב"כ המשיבות חקירה נגדית של התובע על מסמכים אלה. וזאת ברצוני להדגיש, כי אין במסקנה זו כדי להכריע בשאלת הקבילות והמשקל הראייתי של המסמכים האלה וב"כ הצדדים יתייחסו לשתי שאלות אלה בסיכומיהם לקראת מתן פסק הדין. אם בית המשפט יגיע למסקנה שחלק מראיות אלה אינן קבילות יתעלם בית המשפט מאותו מסמך וכל הדברים שנאמרו לגביו במהלך החקירה של התובע ונרשמו בפרוטוקול.

          החלטתי להגיע למסקנה זו, שלכאורה יש בה חריגה המקובל בהתחשב בכך שאין לבית המשפט מועדים נוספים כדי לבטל את ישיבת ההוכחות הקבועה, כאמור, ליום 16.1.06.

7.      הבקשה השנייה

הבקשה השנייה קשורה להחלטתי בבש"א 11255/05, שם עתר ב"כ המבקש לקיום בדיקה חוזרת של המבקש על ידי ד"ר צינמן, המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, להלן: " המומחה האורטופדי", עקב החמרה מתמשכת, על פי הנטען, במצבה הרפואי של  רגלו הימנית של המבקש. הטענה, כפי שהועלתה שם, הייתה כי הנזק שהסבה התאונה לרגלו השמאלית של המבקש, אילץ אותו להלך על קביים וכתוצאה מכך, להפעיל באופן מוגבר את רגל ימין, עניין שהסב לה נזק רפואי. לתמיכה בבקשה צירף ב"כ המבקש שלושה מסמכים שקבעתי כי אין להם כל משקל הוכחתי לשאלה שעמדה על הפרק. בדיון שהתקיים בפני ביום 22.12.05, ניסה לשכנעני ב"כ המבקש כי יש באחד המסמכים ראיה לעניין, אך טענתו לא הייתה מקובלת עלי. כן הוסיף וטען בפני כי ראיה למצבה הרפואי של רגל ימין יש למצוא גם בעדות המבקש עצמו בפני בית המשפט, שהתלונן על כאביו ברגל ימין, עניין שב"כ המבקש לא ציין בבקשה ולא בכדי שכן, אין בה כדי לבסס את הצורך בבדיקה מחודשת, בהיעדר כל מסמך רפואי בעל כוח הוכחתי, התומך בה.  

8.      בבקשה השנייה עותר ב"כ המבקש לשלוח למומחה האורטופדי מספר שאלות הבהרה. לבקשה מצורף נוסח המכתב שבו הועלו שאלות ההבהרה שב"כ המבקש מתעתד להפנות למומחה האורטופדי, להלן: " מכתב ההבהרה". כן צורפו לבקשה אותם מסמכים שהוגשו לתמיכה בבש"א 11255/05 ושלאחר עיון חוזר בהם לא מצאתי טעם לסטות ממסקנתי אודות כוחם, או ליתר דיוק, היעדר כוחם ההוכחתי לעניין הנדון.