החלטה בתיק בשא 1740/06 - פסקדין

1.         המבקש הוא הנתבע בתובענה העיקרית, והמשיב הוא התובע.

2.         ביום 14.02.06 ניתנה על ידי החלטה המורה על היפוך נטל השכנוע והחובה להביא ראיות, ובעקבות כך נצטווה המבקש להגיש את תצהיריו תחילה ובתוך 30 ימים, עם העתק ישירות למשיב שיגיש את תצהיריו בתוך 30 ימים נוספים.

3.         במסגרת הבקשה שלפני, עותר המבקש כי ביהמ"ש יורה על הארכת מועד או עיכוב ביצוע ההחלטה בעניין הגשת תצהירי עדות ראשית, בשל כך שהמבקש הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע.

            עוד נטען בבקשה, כי יש להאריך את המועד להגשת תצהירי עדות ראשית, בשל הסיבות הנוספות המפורטות להלן:-

            א.         הצורך בקבלת מסמכים נוספים מעו"ד ג'ף גודמן;

            ב.         אי קבלת תשובה מהמשיב לשאלה מס' 12 בשאלון (בש"א 1657/06);

            ג.          הגבלת היקף התצהירים לשלושה עמודים.

4.         המשיב מתנגד נמרצות לבקשה ומצאתי שיש טעם רב בהתנגדותו.

5.         בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין, עליו לשקול שני שיקולים מרכזיים. האחד, סיכויי הצלחת הערעור. השני, האפשרות של השבת המצב לקדמותו.

6.         בב"ש 646/82 כהן נ' הלחמי ואח' פ"ד לו(4) 15,18), נקבעה ההלכה שעל מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל לשכנע, כי קיים נימוק שיצדיק להיעתר לבקשתו.

7.         לעניין סיכויי הצלחת הערעור, לא שוכנעתי מטעוניו של המבקש שהסיכויים שהערעור יתקבל - גבוהים.

8.         התנאי השני, של השבת המצב לקדמותו, לא הוכח גם הוא על ידי המבקש, שכן בשלב זה מדובר בהחלטה שהיא בגדר החלטה פרוצדורלית בלבד, העוסקת בסדר הגשת תצהירים לביהמ"ש ולמבקש לא יגרם כל נזק אם יגיש את תצהיריו ראשון, שכן אם הערעור שהוגש - יתקבל, בימ"ש זה יישם את ההחלטה שתינתן בעניין נטל ההוכחה.

יש לזכור שתיק זה טרם נקבע לשמיעת ראיות.

            הנזק שיגרם למשיב שהינו התובע כאמור - אם ההליכים בתביעתו יוקפאו עד למתן החלטה בערכאת הערעור - איננו עניין של מה בכך, ונקודת האיזון כאמור - יכולה להימצא על ידי כך שהצדדים יפעלו עפ"י החלטת ביהמ"ש, יגישו את תצהיריהם, ובשלב מאוחר יותר יקבע על מי מוטל נטל ההוכחה.

9.         לעניין טענתו של המבקש בדבר המסמכים החסרים, הרי שבהודעה מאוחרת יותר הוברר שהמסמכים נמסרו (ראה הודעתו של ב"כ המבקש מיום 27.02.06).

10.        לא מצאתי שיש מקום לעכב את הגשת התצהירים בטענה של אי מתן תשובה לשאלה מס' 12, שכן צו למתן תשובות לשאלון ניתן עוד ביום 14.04.05, והבקשה בעניין זה הוגשה באיחור ניכר, רק ביום 14.02.06.

יצויין כי ההחלטה בעניין הגשת תצהירי עדות ראשית, ניתנה אף היא ביום 14.02.06.

המבקש לא טרח לצרף לבקשה עותק מהשאלון ומהתשובות לשאלון שניתנו על ידי המשיב, ונראה, מעבר לכך, כי מדובר בשאלה כללית, שספק אם יש לחייב את המשיב להשיב עליה, שהרי אין בפני ביהמ"ש פלוגתא לגבי מקורות הכספיים של המשיב, והשאלה היחידה שעומדת על הפרק היא כאמור, אם המבקש החזיר את ההלוואה שניתנה לו.

בנסיבות העניין, לאור האיחור בהגשת הבקשה, לאור הצו שניתן בהחלטה מיום 14.04.05 ולאור מהות השאלה והעובדה שהשאלון לא צורף לבקשה - אני מחליט לדחות את הבקשה לעניין מתן תשובה לשאלה מס'  12 בשאלון (בש"א 1657/06).