החלטה בתיק בשא 17328/06

רקע עובדתי

1.       לפניי בקשה לחילוט עירבון ולמימוש ערבות שהגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ, לשעבר בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "הבנק") כנגד ליאור גבריאל (להלן: "גבריאל") וכנגד רן גבריאל (להלן: " הערב") בתיק בש"א 17328/06 (גבריאל והערב ייקראו להלן ביחד: "המשיבים").

          בין הבנק לבין גבריאל התנהל דיון משפטי שנסב על תובענה שהגיש גבריאל ובה עתר לפסק דין שיקבע כי שטר משכנתא שעליו חתם לטובת הבנק בטל (ה"פ 1025/03, להלן: "התיק העיקרי"), ולפיכך יש להסיר את המשכנתא מהנכס הידוע כגוש 6207 חלקה 689 תת חלקה 11 ברמת גן (להלן: "הנכס").

במסגרת הדיון בתיק העיקרי הגיש גבריאל ביום 14/10/04 בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל בהם נקט הבנק למימוש הנכס (בש"א 21049/04, להלן: "הבקשה לעיכוב הליכים"). ביום 2/12/04 נתתי החלטתי בבקשה זו, וקבעתי כי:

"לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתגובה לתגובה - לנוכח הצהרתו של המבקש לפיה בדירה מתגוררים אביו ואימו הקשישים ושתי אחיותיו ותוך לקיחה בחשבון של מאזן הנזק כאשר יצוין שהתיק קבוע לשמיעת הוכחות, אני רואה מקום להורות על עיכוב הליכים כמבוקש בכפוף להפקדה במזומן או ערבות בנקאית ע"ס 25,000 ש"ח וכן ערבות צד ג' בסכום של 25,000 ש"ח."

          גבריאל הפקיד את העירבון הכספי ביום 30/5/05 ואת ערבות הצד השלישי (רן גבריאל, "הערב" כהגדרתו לעיל) ביום 5/6/05 (להלן: "העירבון" ו "הערבות" לפי העניין).

ביום 15/6/06 ניתן פסק הדין בתיק העיקרי ובו נדחתה התובענה (להלן: "פסק הדין"). בפסק הדין נקבע כי:

"הוברר כי אין כל בסיס בעובדות ובדין לעתירת המבקש להצהיר על כך ששטר המשכנתא בטל, ומשכך התביעה נדחית." (פסק הדין בתיק העיקרי, סעיף 11).

          עוד נפסק כי גבריאל ישא בהוצאות המשפט וישלם לבנק שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

2.        ביום 6/8/06 הגיש גבריאל בקשה להעביר את כספי העירבון לבנק כתשלום ההוצאות ושכר הטרחה שנפסק לחובתו (בש"א 17062/06) כשהוא טוען:

"ביום 30.5.05 הפקדתי בבית המשפט המחוזי סך של 25,000 ש"ח באמצעות המחאה בנקאית בתיק מס' ה"פ 001025/03 על מנת להבטיח שבמידה והחלטת בית המשפט תהיה לטובת המשיב [הבנק - ע.ב.] ישמש סכום זה לכיסוי הוצאות בית המשפט ושכ"ט עו"ד מטעם המשיב."

          הבנק השיב לבקשה וטען:

"העירבון והערבות הנ"ל שהפקיד המבקש הינם להבטחת כל נזק שיגרם למשיב מעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ולא לשם הבטחת תשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד שנפסקו כנגד המבקש בתיק העיקרי עם דחיית תביעתו."

          במקביל לתשובתו זו, הגיש הבנק גם את הבקשה אשר בה הוא עותר לחילוט העירבון ולמימוש הערבות.

טענות הצדדים

3.       הבנק מסתמך בבקשתו על הוראות תקנה 371 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנה 371 (א)" או "התקנות", לפי העניין), שזו לשונה:

"פקע הצו הזמני, יהיה בית המשפט הדן בתובענה רשאי, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות על חילוט העירבון, כולו או מקצתו, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו, לטובת מי שאליו מופנה הצו, אם ראה כי נגרמו לו נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא היתה סבירה בנסיבות העניין; חילוט העירבון אינו מותנה בהוכחת גובה הנזק שנגרם."

          יוער כבר עתה, כי ככל שמדובר בבקשה למימוש הערבות, והכוונה לערבות צד ג' שניתנה על ידי הערב, הרי שאין לה מקום, שכן תקנה 371(א) שמכוחה הוגשה הבקשה עניינה "בעירבון", אשר מוגדר בסעיף 1 לתקנות, שהוא סעיף ההגדרות, כ"ערובה חפציתלקיום חיוב קיים או עתידי ..." (ההדגשה שלי - ע.ב.), וערבות צד ג' אינה עונה על הגדרה זו. אתייחס איפוא להלן לבקשת הבנק , ככל שהיא נוגעת לחילוט העירבון הכספי שהפקיד גבריאל.

4.        לטענת הבנק, כפי שבאה לידי ביטוי בבקשה ובתצהיר התומך בה: