החלטה בתיק בשא 172023/05 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
172023-05,151630-05,72605-04
8.3.2006
בפני :
סימון ורדינה

- נגד -
:
בנק איגוד לישראל בע"מ
:
1. אוהד ענת
2. אוהד רמי
3. סטרזיצקי יצחק

החלטה

לאחר קריאת בש"א 172023/05 ונימוקיה, ולאחר קריאת בש"א 151630/05, ובמיוחד התצהירים התומכים בבקשה, ולנוכח הוראות תקנה 205(ג) ל תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, המאפשרת מתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, החלטתי לדחות את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 17.7.05 ואלה נימוקיי:

א.         ב"כ התובע נעדר מישיבת 19.6.05 מבלי שקיבל רשות בית המשפט לכך, והעובדה שהגיע להסכמות כלשהן עם הצד שכנגד, אין בהם כדי לרפא את הפגם של אי התייצבות כאשר לא נתקבלה רשותו של בית המשפט לכך.

ב.         דינה של הבקשה היה להתקבל גם אילו התייצב ב"כ המשיב לדיון באותה ישיבה.

בית המשפט היה מוסמך כבר באותו יום ליתן החלטה, הנותנת למבקשים רשות להגן, בהסתמך על הבקשה בלבד, לנוכח הוראת תקנה 205(ג) ל תקנות סדר הדין האזרחי.

ג.             חזרתי וקראתי התצהירים התומכים בבקשה, והגעתי למסקנה, כי תצהירים אלה פירטו טענות הגנה לכאורה לכל הנתבעים:

אשר לנתבעים 1 ו-2:

בתצהיר של רמי אוהד פורטו מספר טענות הגנה ראויות:

(א)        ב- 2001 עמד החוב בחשבון נתבעים 1 ו-2 על סך 127,000 ש"ח. הובטח לרמי אוהד, שהחשבון יחויב בריבית פריים בלבד. בפועל, החיובים  בחשבון היו בריבית בשיעור גבוה יותר. ההפרש בריבית, והנזק שנגרם לנתבעים כתוצאה מכך, פורטו בחוות   דעת   המומחה   שצורפה,   לפיה   יש   להפחית   מסכום   החוב   לפחות

            61,782.97 ש"ח.

(ב)        הוכחשה הטענה בדבר העמדת הלוואה לנתבעים 1 ו-2 ב- 20.1.03, כשטענה זו נתמכת בעובדה, שנתבקשו מסמכים להוכחת מתן ההלוואה ולא הומצאו.

אשר לנתבע 3:

בתצהירו של נתבע 3 ובתצהירו של רמי אוהד הועלתה הטענה, שמדובר בערב יחיד, וכי לנוכח העובדות שנטענו בסע' 4, 5, 6, ו-7 לתצהירו של נתבע 3 -  הכוללות בין היתר את ההצהרה, שכאשר חתם נתבע 3 על  כתב הערבות לא הוסבר לו מאומה, יש ליתן רשות להתגונן בטענות שפורטו בסעיפים הנ"ל. 

זאת ועוד, לנתבע זה, שהינו ערב, יש ליתן רשות להתגונן באותן טענות שלגביהן ניתנה לחייבים העיקריים נתבעים 1 ו-2 רשות להתגונן.

ד.         בשלב זה של דיון בבר"ל די בכך שהתצהירים מגלים הגנה לכאורה ראויה.

ההלכה היא שניתנת רשות להגן גם אם הטענות הינן בסתירה למסמך בכתב.

 לפיכך דוחה אני את הבקשה לביטול ההחלטה מיום 17.7.05.

ניתנה היום ח' באדר, תשס"ו (8 במרץ 2006) במעמד עו"ד וייס ועו"ד אסולין, ב"כ התובע, ובמעמד עו"ד עדיני,ב"כ הנתבעים.

ורדינה סימון, שופטת

החלטה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>