החלטה בתיק בשא 171645/07

1. המשיב מס' 1 היה קבלן בניין, אשר בנה בשנות ה- 80' בית דירות בן 4 דירות, ברחוב שרת 24 רמת גן. המשיבים, שהיו הבעלים של כל 4 הדירות בבניין, מכרו למבקשים את דירה מס' 4, בהתאם להסכם שנחתם ביניהם ביום 17.4.2005 (להלן - " ההסכם"). בהתאם לאמור בהסכם, לדירה שנמכרה למבקשים צמודים מרפסות, גגות, גינה הכוללת מקומות חניה, הכל כפי שסומן בצבע סגול בתשריט הדירה שצורף להסכם.

2. מאז  נכנסו המבקשים להתגורר בדירתם, לטענתם, מונעים מהם המשיבים, לעיתים בגופם ממש, לבצע עבודות שיפוץ וניקיון בגינה הצמודה לדירתם, ואינם מאפשרים להם לבצע מתוך שטחם של המשיבים עבודות תמיכה של הקרקע לרבות הנחת עמודים תומכים בשטח המשיבים, כדי מלנוע קריסת שטח החניה של המבקשים.

3. בבקשתם, עותרים המבקשים ליתן צו מניעה זמני, שיאסור על המשיבים להפריע להם לבצע עבודות שיפוץ וניקיון בגינה וצו עשה שיחייב את המשיבים לאפשר להם לבצע את עבודות התמיכה של שטח החניה - מתוך שטחם של המשיבים.

4. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשני נושאים: האחד - מה שטח החצר הצמודה לדירת המבקשים? והטענה השנייה התמקדת בשטח החניה של המבקשים.

5. באשר לטענה הראשונה - המשיב מס' 1 (להלן - " המשיב") טוען, כי הוסכם בין הצדדים כי ממדי החצר יהיו 10 מ' באורך ו- 13 מ' ברוחב, כך ששטח חצר המבקשים הינה 130 מ"ר, ואילו המבקשים טוענים כי כלל לא דובר על מטראז' כולל של החצר, והם מסתמכים על התשריט שצורף להסכם וממנו הם מבקשים ללמוד כי החצר השייכת להם, ארוכה ב- 4 מ' נוספים. לטענת המבקשים, המשיבים פולשים לחצרם ומונעים מהם לבצע עבודות גינון בחצר הבית.

6. באשר לחניה, הבית בנוי על מדרון, כאשר מתחת לדירת המבקשים קיימת דירת מרתף השייכת למשיבים. משטח החניה אמור להיות ישר, במפלס הרחוב, אך בפועל הוא מצוי לטענת המבקשים בשיפוע מסוכן, ועלול לקרוס, ועל כן יש לבצע עמודי תמיכה בחלק החצר השייך לדירת המרתף, שמתחת למשטח החניה, ועל כן בחזקתם של המשיבים, והמשיבים מונעים זאת מהם.

7. דיון

למצער, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם, ועל כן נשמעו חקירות קצרות של המצהירים מטעם הצדדים, במהלכן הוגשו תמונות המשקפות את מצב דירת המבקשים במועד רכישת הדירה ואת מצב הדירה והחצר דהיום.

כמו כן, אפשרתי לצדדים להגיש סיכום טענותיהם בכתב.

אקדים ואציין, כי לא שוכנעתי כי יש מקום למתן הצווים המבוקשים בבקשה.

8.   קיום עילת תביעה לכאורה

המבקשים כשלו להניח תשתית ראייתית לכאורית להוכחת תביעתם.

עיון בהסכם שנערך בין הצדדים מגלה, כי בהסכם לא צויינו שטח המגרש הצמוד לדירת המבקשים, או ממדיו, אלא צורף תשריט, שאינו כולל נתונים על מידות החצר. המבקשים לא תמכו בקשתם בחוות דעת של מודד מוסמך, שיקבע את ממדי חצר המבקשים, בהתאם לתשריט. לא הוגשו התוכניות שנמצאות בתיק הבניין בעיריה, ללמדנו על מידות הבית שאושרו בהיתר הבניה, או כל חוות דעת אחרת שהיה בה כדי לתמוך בטענתם, שנותרה איפוא, סתמית בלבד.

כך גם לגבי משטח החניה: לא די שלא הוכח מה שטח משטח החניה שרכשו המבקשים, בקשתם של המבקשים לאפשר להם לבצע עבודות לביסוס משטח החניה, בשל סכנת קריסה, מן הראוי היה שתיתמך בחוות דעת הנדסית, שתפרט את עצם הצורך והנחיצות בעבודות אלו, ואת טיבן המדוייק של העבודות שמבוקש לאפשר להם לבצע, בשטחי המשיבים.

בהעדר חוות דעת כאמור, לא הצליחו המבקשים להצביע על קיום עילות תביעה טובות לכאורה, בשתי הטענות גם יחד.

זאת ועוד.

9. מאזן הנוחות

גם מאזן הנוחות פועל לטובת המשיבים. היעתרות לבקשת המבקשים משמעה קביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח, ופגיעה אפשרית בזכות הקניין של המשיבים.

אי מתן הצווים המבוקשים, לא יגרום למבקשים נזק חמור, שכן המחלוקת מתייחסת לחלק קטן מאד משטח המגרש כולו. כעולה מן התמונות, אין מחלוקת לגבי החלק הארי של חצר המבקשים, אותה הם יכולים לפתח, להקים בה גינה ולהשתמש בה להנאתם לפי צרכיהם. לכל היותר, באם תתקבל תביעתם, והם יזכו בשטח המריבה, יוכלו לעתור לפיצוי בגין מניעת השימוש. הוא הדין במשטח החניה, ובעבודות הבניה שמבקשים המבקשים לבצע בשטח המשיבים לביסוס משטח החניה. באם תדחה תביעת המבקשים, הרי שמדובר בפגיעה ודאית בזכות הקניין של המשיבים, שכן הבניה מבוקשת בשטחם. ואילו נזקם של המבקשים יוכל לבוא לידי פיצוי כספי בגין מניעת שימוש מלא במשטח החנייה.