החלטה בתיק בשא 1716/06 - פסקדין

1. ביום 1.12.05 הגיש החייב, כהן יואב, בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. ביום 13.12.05 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והכנ"ר מונה ככונס לנכסי החייב. ביום 26.1.06 מונה עו"ד ראובן שרגיל כמנהל מיוחד לנכסי החייב  (בש"א 1280/06).

2. המבקשים, אשתו ושני ילדיו הקטינים של החייב, עותרים בבקשה דנן למתן צו מניעה זמני, שימנע בעד המשיבים או מי מטעמם למכור או להעביר את דירת בני הזוג הנמצאת בצפת, הרשומה על שם המבקשת  מס' 1 (להלן: "המבקשת") ועל שם החייב, ויעכב את פינוי המבקשים מהדירה וכל זאת עד למתן החלטה בבקשת החייב להכרזתו פושט רגל בתיק פש"ר 377/05.

בנימוקי הבקשה טוענים המבקשים, כי משיב מס' 2, הבנק בעל זכות המשכנתא על הדירה (להלן: "הבנק"), הגיש בקשה בהוצאה לפועל למימוש נכס המשכנתא בגין פיגורים בתשלום ההלוואה; לאחר ששילמה המבקשת סך 61,000 ש"ח הורה ראש ההוצל"פ על סגירת התיק. דא עקא, משניתן צו כינוס כנגד החייב, הגיש הבנק בקשה לשפעול הליכים בלשכת ההוצל"פ בהתאם לסעיף 81ב1(ג)(2) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967. המבקשים טוענים הן כנגד החייב והן כנגד הבנק;

כנגד החייב טוענים המבקשים, כי הוא מהתל במשיב מס' 3 וכי היקף עסקיו הגלויים ושאינם גלויים אינו הולם הגדרה של פושט רגל; עוד טוענים המבקשים, כי מהלכיו של החייב לא נועדו אלא להמיט חורבן והרס כלכלי על המבקשת, שכן החייב חי חיי זוגיות מלאים עם ב"ז הנוכחית, ברמת חיים גבוהה וכל זאת תחת חובו ההולך ותופח למזונות אשתו וילדיו.

כנגד הבנק טוענים המבקשים, כי מידי חודש בחודשו משולם סכום ההחזר החודשי הנדרש וכי הליכי מימוש המשכנתא על הדירה נפתחו שלא כדין ובהעדר תום לב. עוד טוענים המבקשים, כי בנסיבות העניין, יש משום אי סבירות קיצונית בהפעלת הסעיף בחוזה ההלוואה או בהפעלת הוראת סעיך 81ב לחוק ההוצל"פ, לנוכח העובדה כי המבקשת מקפידה לשלם את תשלום ההלוואה החודשי. המבקשים מוסיפים וטוענים כי מאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונם.

3. הבנק מתנגד בתוקף לבקשה. בתגובה מפורטת המשתרעת על פני 13 עמודים, משיב הבנק לטענות המבקשים תוך הפניה למסמכים שונים שצורפו לתגובה. הבנק טוען, כי יש לדחות את הבקשה בעיקר בשל העילות הבאות:

א.      העדר סמכות עניינית לבית המשפט במסגרת הליכי הפש"ר לדון בבקשה, שכן הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום בשים לב לשוויו של הנושא הנידון (חוב המבקשת לבנק).

ב.      העדר זכות עמידה למבקשים בפני בית המשפט; לטענת הבנק, אין למבקשת או למי מבני משפחתו האחרים של החייב כל זכות עמידה בפני בית המשפט, לא כל שכך, בנוגע למבקשים 2 ו-3 שאין להם זכויות בדירה.

ג.        העדר עילה משפטית או עובדתית למתן צו מניעה זמני. עוד טוען הבנק, כי ההלכה הרווחת קובעת, כי מימוש נכס המקרקעין כדאי שינוהל ויבוצע בידי הנושה המובטח אשר חזקה עליו כי יפעל לטובת כלל הנושים.

ד.      מאזן הנוחות נוטה לחלוטין לטובת הבנק; טוען הבנק, כי היענות לבקשת המבקשים תוביל לפגיעה מהותית במשיב ובנושי החייב.

ה.      מבחינת שיקולי היושר, התנהלות המבקשים, באמצעות המבקשת, הנה חסרת יושר, חסרת ניקיון כפיים וחסרת תום לב.

4. ב"כ הבנק סוקר בתגובתו את "המסכת העובדתית" באשר להליכי המימוש שננקטו ע"י הבנק ולבקשות השונות שהוגשו על ידי המבקשת, לרבות ההסכמות בעל פה אליהן הגיעו הצדדים ביום 21.11.05. ב"כ הבנק מדגיש בתגובתו, כי הליכי מימוש המשכנתא נפתחו כדין הן מכח סעיפים 17 (ד) ו- 17 (ה) להסכמי ההלוואה והן מכוח סעיף 81ב1(ג)(1)(2) לחוק ההוצל"פ.

5. עמדת המנהל המיוחד, עו"ד ראובן שרגיל, בתגובתו מיום 9.4.06, הינה כי יש לקבל את טענות המבקשים ולהורות על עיכוב הליכי מימוש המשכנתא ע"י הבנק; לטענתו, כל הצדדים יפיקו יתרונות במימוש הדירה באמצעות הליכי פשיטת הרגל.

6. בדיון שהתקיים ביום 10.4.06 טען ב"כ המבקשים "שהסמכות של בית המשפט נקנית מכוח העובדה שהבקשה של חברי לשפעול הליכים בהוצל"פ והעתרות ראש ההוצל"פ לבקשה על אף העובדה שמרשתי שילמה את מלוא חוב הדרישה הראשונה..." (עמ' 2 לפרוטוקול). עו"ד טען ב"כ המבקשים, כי אלמלא בקשת הפש"ר של החייב, הבנק לא היה פונה לראש ההוצל"פ בבקשה לשפעול על פי סעיף 81ב לחוק ההוצל"פ. ב"כ הצדדים חזרו על עיקרי טענותיהם שנטענו בבקשה ובתגובות.

7. לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה ובנימוקי התגובות ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, הן בשל העדר סמכות עניינית והן לגופה, בשל העדר העילה.

ראשית, למבקשים 2 ו-3 אין זכויות בדירה ולכן לא ברור על שום מה הם צד להליך.

שנית, המבקשת לא הצליחה להצביע על מקור סמכותו של בית משפט זה ולשכנע כי בית המשפט מוסמך לדון בבקשה. עסקינן בתיק שנפתח ע"י החייב למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. לא ברור, הכיצד הופכת אשתו כצד רלוונטי בתיק הזכאית לעתור לסעד של צו מניעה. דרך כלל, הסעד הזמני נועד להבטחת הסעד העיקרי בהליך. כיצד יש בצעד הזמני המבוקש ע"י המבקשת כדי לתרום לסעד העיקרי המבוקש ע"י החייב והוא הכרזתו פושט רגל.

משכך, אין בידי לקבל את עמדתם של המבקשים אודות סמכותו העניינית של בית משפט זה. אין במהלכים הננקטים ע"י הבנק במסגרת הליכי ההוצל"פ כדי להקנות סמכות לבית משפט זה יש מאין. המבקשים רשאים להשיג על החלטות ראש ההוצל"פ או לנקוט בהליך נפרד ולעתור לסעד עצמאי.

שלישית, למעלה מן הנדרש אוסיף, כי הבקשה לגופה אין בה כל ממש. הבנק פעל הן מכוח הסכמי ההלוואה והן מכוח סעיף 81ב1 לחוק ההוצל"פ, כאשר עצם מתן צו הכינוס הוא העילה המקנה לבנק את הזכות לפעול כפי שפעל.