החלטה בתיק בשא 171369/06 - פסקדין

1. עניין לנו בצו עיכוב יציאה מן הארץ, אשר ניתן נגד המשיב ביום 22.8.06, וכן בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה (להלן: " הצו"). הצו ניתן במסגרת החלטת ביניים במעמד צד אחד, ולאחר מכן התקיים ביום 20.9.06 דיון במעמד שני הצדדים.

טענות המבקשת :

2. המבקשת גורסת בבקשתה למתן הצו, כי ביום 20.8.06 הוגשה נגד המשיבים תביעה כספית בסדר דין מקוצר לפירעון חוב בסך של 393,903 ש"ח. לטענת המבקשת- קיימת לה עילת תובענה טובה, לפיה המשיבה 2, אשר פתחה וניהלה חשבון עסקי אצל המבקשת, לא עמדה בהתחייבויותיה, וזאת חרף דרישות חוזרות מצד המבקשת. עוד צוין בכתב התביעה, כי נגד המשיבה 2 ניתן ביום 8.8.06 צו פירוק זמני ואף מונה לה מפרק זמני.
3. יתר על כן, המשיב ערב לכלל התחייבויותיה של המשיבה 2 כלפי המבקשת, ללא הגבלה בסכום בהתאם לכתב הערבות שנחתם ביום 8.5.06, ולפיכך הינו אחראי כלפי המבקשת בגין הפרת התחייבויות המשיבה 2. זאת ועוד, לטענתה, המשיב איננו נכלל בגדר "ערב מוגן" כמשמעותו בחוק הערבות התשכ"ז-1967, מאחר והינו משמש כמנהלה של המשיבה 2.
4. בנוסף לדברים האמורים, טוענת המבקשת בבקשתה, כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת באופן, אשר יכביד על ההליך או על ביצוע פס"ד אם וכאשר יינתן. המבקשת סומכת טענותיה לחשש יציאה מן הארץ ולחשש הכבדה על שלושה אדנים: ראשית- המשיב פעל בסתר למכירת החברה, היא המשיבה 2, ביודעו, כי למשיבה 2 ולו קיימות התחייבויות כלפי המבקשת ואף מבלי לקבל תחילה את אישור המבקשת, כך שבימים אלה פועלת במקום המשיבה 2 חברה עצמאית אחרת. שנית- בהתאם לדו"ח החקירה, אשר נערך אודות המשיבים נמצא, כי למשיב אין נכסים ממשיים הרשומים על שמו, אשר מהם ניתן להיפרע את חובותיו, שלישית- טוענת המבקשת, כי נודע לה בהתאם לדברי המשיב עצמו ובהתאם לדו"ח עמותת מ.ט.י-חולון- המרכז לטיפול יזמות עסקית, שלמשיב קיים אח, מר דוד מנו, אשר הינו איש עסקים המתגורר בקנדה.
5. לאור האמור, עמדת המבקשת היא, כי בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), זכאית האחרונה לכך שתעוכב יציאת המשיב מן הארץ, לפי שזכותה הקניינית של המבקשת עדיפה על זכותו של המשיב לחופש התנועה.

טענות המשיב :

6. בבקשה לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ טוען המשיב, כי הצו ניתן תוך הטעיית בית המשפט וכן תוך הצגת מצג שווא באשר לעובדות העומדות בבסיס הבקשה לעיכוב יציאה, היינו יתרת החובה בחשבון המשיבה 2 נכון ליום הגשת הבקשה הייתה נמוכה משמעותית ביחס לסכום הנטען ע"י המבקשת. בנוסף טוען המשיב, כי סכום זה צפוי לקטון בצורה דראסטית, שכן המבקשת מחזיקה בידיה המחאות מעותדות, אשר הופקדו בחשבון המשיבה 2.
7. לא זו אף זו, המשיב טוען, כי אין כל מקום להותיר את הצו על כנו, מאחר ועסקינן בחוב עתידי אשר טרם הגיע מועד פירעונו.
8. באשר לחשש היציאה מהארץ ולחשש ההכבדה על קיומו של הליך ו/או ביצוע פס"ד- טוען המשיב בסעיף 8 לתצהירו, כי מעולם לא פעל בסתר למכירת נכסי החברה, וכי טענת המבקשת להיעדר נכסים בבעלותו, אין בה כדי ללמד על "בריחה" מן הארץ. בעניין זה מציין המשיב בתצהירו, כי מכירת הדירה, אשר הייתה בבעלותו התרחשה כשנתיים ושלושה חודשים עובר להגשת הבקשה.
9. עוד מציין המשיב בתצהירו, כי עובדת הימצאותו של אחיו בקנדה אינה מהווה כלל ועיקר טענה הראויה להישמע, שהרי לרוב אזרחי ישראל קיימת משפחה בתפוצות העולם.
10. המשיב מוסיף, כי אין ברשותו דרכן זר ו/או היתר עבודה במדינה זרה, וכי הינו דובר השפה העברית גרידא, למעט ידיעה שטחית של השפה האנגלית, דבר אשר יקשה עליו בפתיחת דף חדש במדינה חדשה.

עוד מוסיף המשיב בתצהירו, כי הינו מתגורר עם רעייתו ושלושת ילדיו, וכי אין הוא מעלה על דעתו לנתק את ילדיו מן הסביבה המוכרת להם, אשר אליהם הם מורגלים, במיוחד לאור החינוך הציוני שהוענק להם.

המסגרת הנורמטיבית :

11.        לכל אדם הזכות לצאת את הארץ. לשון אחר - הכלל הוא החירות ומתן האפשרות לצאת את הארץ בעוד מניעת היציאה היא בבחינת החריג.  (בעניין זה ראו: בג"צ 3914/92 לאה לב נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, פ"ד מח(2) 491, וכן בש"פ 5851/00 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 666).

12.        בעבר עוגנה זכות יסוד זו בהלכה הפסוקה, עתה קבועה זכות זו בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע (סעיף 6 (א): "כל אדם חופשי לצאת מישראל".

13.        יחד עם זאת, תשומת הלב, כי אל מול הזכות לחופש תנועה ניצבת זכותו של בעל דין להגשמת הדין המהותי. אכן, צו עיכוב יציאה מן הארץ נמנה על הסעדים הזמניים שבסמכותו של בית המשפט להורות עליהם במסגרת הגשת תביעה ובמקרים מיוחדים אף בטרם הוגשה, על מנת למנוע מבעל זכות נטענת לעמוד בפני שוקת שבורה עת יבקש לברר את זכותו או לממשה (ראה: רע"א 26/89 משרקי נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4), 548, 553), לפיכך מלאכת איזון האינטרסים השונים נדרשת ביתר שאת ובזהירות, תוך שקלול הנסיבות ובחינת כל מקרה ומקרה לגופו של עניין.

14.        בהתאם לתקנות 362 ו-384 לתקנות על המבקשת לעמוד בשני תנאים מצטברים, על מנת שיינתן צו עיכוב יציאה מן הארץ נגד המשיב:

א. קיומה של עילת תובענה- " הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה...".