החלטה בתיק בשא 17129/07

1.         בפניי בקשת הנאמן לנכסי החייבים לעכב את ביצוע ההחלטה שניתנה ביום 11.11.07 בבש"א 8864/06 ו-9685/06, באופן שכספי "הגימלה" המוחזקים אצל ב"כ החייב, עו"ד נפתלי נשר, יישמרו אצלו ולא יועברו לחייב עד לאחר שיעבור המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה הנ"ל או עד למתן הוראה אחרת של ביהמ"ש.

            הנימוק העיקרי של הבקשה הוא כי אם תוגש בקשת רשות ערעור ותתקבל הבקשה, לא יוכל הנאמן לגבות חזרה את הגמלה מהחייב, פושט הרגל, החייב לנושיו כשני מיליון ש"ח. למשיבים ולחייב לא ייגרם נזק כתוצאה מעיכוב הביצוע, מאחר שהכספים שמורים אצל בא כוחו בנאמנות.

2.         החייב מתנגד לבקשה, בטענה כי החייבים עלולים להנזק מהסעד המבוקש. החייב אינו עובד מאז שפוטר מעבודתו בחודש אוגוסט 06', נוצרו לו מגבלות רפואיות חמורות המגבילות את אפשרות העסקתו בעתיד, והוא הסתמך על הכספים נשוא הבקשה.

            לפיכך אין ממש בטענת הנאמן כי מאזן הנוחות עומד לטובתו.

לחלופין, מסכים החייב לעכב את ביצוע ההחלטה אם בקשת רשות הערעור תוגש לא יאוחר מיום 11.12.07, ואם יותנה הצו בהפקדת ערובה להבטחת נזקי החייב.

3.         הנאמן הגיב לבקשה וטען כי כספי הגימלה היו מעוכבים בנאמנות בידי ב"כ החייב מזה זמן רב. החייב עבד בחברה בבעלות בנו, בה עשה כבתוך שלו, ואשר הפסיקה את פעילותה העיסקית ללא קשר עם מחלת החייב או פיטוריו.

לחייב היה גידול ממאיר קטן שהוסר מקרקפתו בשנת 05', והוא עבד משך כל התקופה עד לסגירת החברה.

החייבת עובדת עד עצם היום הזה בחברה השייכת לאחיה, והחייב לא גילה לנאמן את מקורות הכנסתו מאוגוסט 06' עד היום. החייב עצמו לא סמך על הכספים שהגיעו מהמל"ל לפרנסתו, שהרי הוכרז כפושט רגל עוד בדצמבר 03'.

הנאמן טוען כי ההחלטה התקבלה באופן רשמי במשרדו ביום 14.11.07, ומועד הגשת בקשת רשות הערעור הוא בהתאם. בנוסף לכך נטען כי די בכספים שהצטברו בקופת הפש"ר להבטחת נזקי החייב אם יוגש ערעור והוא יידחה.

לפיכך, מבקש לקבל את הבקשה ללא תנאים.

            דיון

4.         תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת:

"עיכוב ביצוע על פי בית המשפט שנתן החלטה

בית המשפט או הרשם שנתן החלטה רשאי להורות על עיכוב ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור, או לתקופה קצרה מזו, אם הוגשה לו על כך בקשה בכל עת שלאחר ההחלטה ועד לגמר הדיון בערעור או בבקשת הרשות לערער, או עד תום המועד להגשתם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר; הוגשה הבקשה מיד לאחר שימוע ההחלטה, ידון בה בית המשפט או הרשם אף בלי שניתנה הודעה עליה".

ההחלטה נשוא הבקשה עוסקת בשאלה משפטית אשר הנאמן מבקש לבדוק אפשרות לבקש רשות לערער עליה, ושני הצדדים מסכימים כי יש מקום לבדיקה זו.

"הכלל הרחב קובע, כי אין בהגשת ערעור כדי לעכב ביצוע ההחלטה עליה מערערים. רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע אם יתברר כי סיכויי הערעור הינם טובים או כאשר יעלה בידו של המבקש להוכיח כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל (ראו, ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה, פ"ד נ (5) 403). איני רואה כל סיבה שלא להחיל כלל זה אף כאשר מדובר בהחלטות שהתקבלו במסגרת הליכי פשיטת רגל (השוו וראו, ע"א 3338/06 אי.סי.אמ יצרני מיזוג אויר בע"מ (בפירוק) ואח' נ' עו"ד ברוך חכים - מפרק החברה (טרם פורסם)".)רע"א 1811/07 אסתר אלבז נ' עו"ד נשר נפתלי ואח', תק-על 2007(1), 3040, 3041).

בענייננו נראה כי מתקיים החשש שאם ימסרו הכספים לידי החייב, יהיה קושי אמיתי להשיב את המצב לקדמותו נוכח חובותיו הכבדים של החייב, והמצאותו בהליך פשיטת רגל מזה שנים.

כמו כן, בנסיבות הענין, לאחר שהתרשמתי כי החייבים הצליחו לקיים רמת חיים טובה יחסית לפושטי רגל, ללא הכספים המגיעים לחייב מזה כ-10 שנים, ואשר מצויים מזה זמן רב בידי בא כוח החייבים, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות מחייב ביצוע ההחלטה לאלתר.

5.         לפיכך, אני מעכבת את ביצוע ההחלטה למשך 3 חודשים, בכפוף להגשת בקשת רשות ערעור כחוק, דהיינו עד 12/12/07.