החלטה בתיק בשא 170869/06

1.         בפני בקשת המבקש, מר יעקוב ניסימוב, לביטול פסק דין בהעדר הגנה מיום 13.2.04.

כתב התביעה הינו בגין חיובי ארנונה עבור נכס ברח' המלאכה 4 בת ים, חשבון על שם ניסימוב ניסים ויעקוב שמספרו 1071162.

2.         מסירת כתב התביעה בוצעה בהדבקה ביום 1.10.02, ברח' הבושם 13 רמת-השרון.

לתיק הוגש אישור המסירה בצירוף תצהיר השליח אשר לא זומן לחקירה על ידי המבקש.

המבקש טען בבקשתו כנגד ביצוע המסירה בכתובת בה בוצעה, תוך שטען כי החל משנת 99 הינו מתגורר ברח' אהוד 20 בצהלה.

החייב לא צירף כל אסמכתא באשר למגוריו בכתובת הנטענת.

להיפך, עולה מתדפיס משרד הפנים  אשר הוגש (מ/2), כי כתובתו הרשומה של המבקש הינה ברח' הבושם 13 רמת השרון.

בטרם בוצעה מסירת התביעה על ידי שליח, בוצעה מסירה נוספת על ידי רשות הדואר ביום 27.8.02.

מסירה זו חזרה בסיווג "לא נדרש" ולא בשל סיווג אחר המצביע כי אין המבקש מתגורר באותה כתובת, כמען שגוי וכיוב'.

לפיכך, הנני קובעת כי בוצעה מסירה כדין.

3.         אשר על כן, עסקינן בביטול פסק דין מפאת שיקול דעת בית משפט.

            כאשר בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו באשר לביטול פסק הדין, בית המשפט מציב שתי

            שאלות  שעליהן יש לתת תשובה השאלה הראשונה, מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או             להתגונן.

השאלה השנייה, מה מידת סיכוי ההצלחה כי ההגנה תתקבל ?!

כידוע השאלה השנייה היא המכרעת (ראה:א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 283 וההפניה שם).            

א.     

באשר לשאלה הראשונה, הרי אין בבקשה הסבר לשאלה זו שכן נטען על ידו כי לא בוצעה מסירה.

ב.

            באשר לשאלה השנייה, על בית המשפט לשקול, אפוא, אם יש טעם בביטול פסק הדין ואם הנתבע יפיק תועלת מכך. די לבקשת הביטול להצביע על הגנה אפשרית,כדי שייטה בית המשפט להיענות לבקשה זו למרות שרשלנותו של הנתבע היא אשר הביאה למתן פסק הדין כנגדו( ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י' בן-ציון, פ"ד מח(1) 830, 835).