החלטה בתיק בשא 170766/05 - פסקדין

בפניי התנגדות לבקשת ביצוע של חמישה שיקים, ארבעה מהם כל אחד בסך 50,000 ש"ח, והשיק החמישי על סך של 500,000 ש"ח.

טענות המבקשת

בין הצדדים נחתם הסכם ביום 16.12.99 לפיו מכרה המשיבה למבקשת את זכויותיה בנכס הנמצא בצפת.

על פי סעיף 1.5 להסכם, היה על המשיבה לפעול להעברת רישום הזכויות על שם המבקשת.

מאז, חלפו למעלה מ-5 שנים, והזכויות טרם עברו על שם המבקשת, וכתוצאה מכך נגרמו למבקשת נזקים רבים ואין לה אפשרות לנצל את הנכס לקבלת מימון להעניק תנופה כספית לעסקים אותם מנהלת.

בידי המשיבה שלושה שיקים על סך 50,000 ש"ח כל אחד, ושיק נוסף על סך של 500,000 ש"ח ששימש כשיק ביטחון שנמסר מראש להבטחת כל תשלומי השיקים שרובם נפרעו.

ביום 30.12.03 שלח ב"כ המבקשת מכתב אל המשיבה ובו הבהיר כי התמורה שנותרה תשולם כפוף להעברת הזכויות בנכס על שם המבקשת. המכתב מיום 30.12.03 צורף כחלק בלתי נפרד מתצהיר המבקשת.

מאז, חלפה תקופה נוספת וטרם נעשתה כל פעולה ע"י המשיבה בנושא העברת הזכויות כאשר אי רישום הזכויות על שם המבקשת מסב לה נזקים כספיים רבים.

המשיבה אינה מקיימת הסכמים עם המבקשת בתום לב ובנוסף גורמת למבקשת ולמנהל המבקשת נזקים כספיים רבים כתוצאה מאי העברת הזכויות במועד.

ע"פ רישומי המשיבה, המבקשת שילמה לה כ- 187,000 $ כך שהיתרה לתשלום היא לכל היותר 58,000 $ וזאת נוכח מחיר הנכס ע"פ ההסכם בסך 245,000 $.

פתיחת התיק ונקיטת הליכי הוצל"פ ע"ס 800,000 ש"ח, סכום הגדול פי למעלה מ-3 מסכום החוב, הינו הליך שחייב להתברר עד תומו.

דיון

צודקת המשיבה כי ע"פ סעיף 5 להסכם המכירה מיום 16.12.99 (להלן ההסכם), הוסכם בין הצדדים במפורש כי המשיבה תמסור למבקשת את החזקה בנכס ביום 15.2.00 כנגד קבלת מלוא התמורה בגין הנכס, הא ותו לא.

באשר לרישום הזכויות בנכס, המבקשת הצהירה ואישרה כי לפני החתימה על ההסכם בדקה מכל בחינה שהיא את הנכס לרבות מהבחינה הפיזית, וכי היא הסכימה לרכוש אותו במצבו הנוכחי וויתרה על כל טענת אי התאמה בקשר לנכס או בקשר עם ההסכם, וכן כי ידוע לה שהמשיבה בשיתוף פעולה עם המינהל פועלת לרישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין על שמה ובהמשך על שם המבקשת (סעיפים 2.1 ו- 2.2 להסכם).

בסעיף 1.5 להסכם, הוסכם כי המשיבה בשיתוף עם המינהל תפעל לרישום הנכס על שמה, ומיד לכשיתאפשר הדבר היא תעביר את הנכס על שם הקונה (המבקשת) בלשכת רישום המקרקעין.

המשיבה צודקת כי מדובר בחיובים עצמאיים שאינם שלובים.

על פי לשון ההסכם ולפי כל סעיפי ההסכם, ברור שתשלום יתרת התמורה לא הותנה בסיום העברת רישום הזכויות על שם המבקשת.

צודקת המשיבה, כי בכך שהוסכם על מסירת החזקה בנכס עד ליום 15.2.00 כנגד קבלת מלוא התמורה מהמבקשת, וזאת כאשר ההסכם נחתם ביום 16.12.99 (חודשיים בלבד לפני כן) יש לחזק את עמדתה כי תשלום יתרת התמורה לא הותנה בסיום העברת רישום הזכויות על שם המבקשת.

איני מקבל את טענת המבקשת למתן רשות להתגונן בגין הנזקים שנגרמו לה בגין אי רישום הזכויות בנכס על שמה עד היום.