החלטה בתיק בשא 170764/06 - פסקדין

הבקשה

1.         בפניי בקשה מיום 10.08.06, ליתן צו מניעה זמני (להלן: "צמ"ז"), המורה למשיב (להלן: "המשיב" או "הבנק"), לחדול מהליכי מימוש המשכון הרובץ על נכס - דירה ברחוב חיים לנדאו 14 ברמת גן - הידוע כגוש 6180 חלקה 579 (להלן: "הדירה" או "הנכס"), בין במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 1401073068, שנפתח לצורך מימוש הנכס בלשכת ההוצל"פ בבאר-שבע (להלן: "תיק ההוצל"פ") ובין בכל דרך אחרת;

            מבוקש, כי צמ"ז יעמוד בתוקפו עד למתן פסק"ד חלוט בתביעה שהגישה המבקשת, ביחד עם אחרים, כנגד המשיב, בבימ"ש השלום בת"א, ובה עתרו להצהרה על פירעון החוב למשיב, על בטלות המשכון ולצו עשה קבוע, שיורה על סגירת תיק ההוצל"פ (להלן: "התביעה").

מאזן הנוחות

2.         החלטה זו תיפתח, קודם לכל, בסוגיית מאזן הנוחות, היות והמקרה שבפני, הינו מהמקרים הבולטים, בהם שיקול מאזן הנוחות, נוטה באופן מובהק, לצד המבקשת;        וזאת בהבחנה, מקלישותן של "ראיות מהימנות לכאורה" לקיומה של עילת תובענה,  ומקיום התנאים האחרים, המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק הדן בסעדים זמניים, פרק כ"ח (סימן א') לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

            כלל הוא, כי על המבקש סעד זמני להראות כי מאזן הנוחות, דהיינו, הנזק העלול להיגרם 
למבקשת לעומת נזק שיגרם למשיב, נוטה לזכותה. שאלה זו כרוכה באופן הדוק בשאלה
האם ניתן לפצות את המבקשת בכסף, במידה ולא יינתן הצו, זאת לעומת הנזק שעלול
להיגרם למשיב אם תתקבל הבקשה. (ראה רע"א 2739/98 HABBOUB BROS.CO
נ' NIKE INTERNATIONAL  פ"ד נד (1) עמ' 614).

"כידוע וכאמור, צו מניעה זמני נועד להקפיא את מצב הדברים הקיים, וזאת על מנת לאפשר לתובע למצות את זכויותיו כלפי הנתבע במלואן. ואולם, מכיוון שההחלטה על מתן צו המניעה הזמני מתקבלת בתנאים של חוסר ודאות באשר לצדקת כל אחד מן הצדדים לסכסוך, על בית-המשפט להציב הסדר זמני שישקף איזון אינטרסים הולם בין התובע לבין הנתבע". (ראה דבריה של כב' הש' דורנר ברע"א 2592/02 חוצות היוצר חיפה בע"מ נ' י.ד.ס. סקיי פאב בע"מ, דינים עליון כרך סב 220).

            המשכון - נשוא הבקשה, רובץ על דירת מגורים של קשישה "באה בימים" (כבת 80) ונכה 100%, אשר הסכימה לכאורה, למשכן את דירת מגוריה, להבטחת חובות בנה לבנק;

אי הענות לבקשה דנן, תוביל לתוצאה מזיקה ובלתי הדירה, לפיה המבקשת, בגילה המתקדם ובמצב בריאותה הקשה, תוצא מדירתה (שלא לומר "תיזרק" מדירתה).

מנגד,עומד הבנק, שהוא גוף כלכלי ששיקוליו בד"כ כספיים גרידא, המבקש לממש את הבטוחה המצויה בידו, לכיסוי חלק מחובות בנה של המבקשת; הענות לבקשה, תביא לכל היותר לתוצאה, לפיה הליכי המימוש יעוכבו ויושהו, עד למתן פסק"ד בתובענה שהגישה המבקשת (ביחד עם אחרים ובכלל זה בנה) וכל נזק שייגרם כתוצאה ממתן הצו, ניתן יהא לפצות בגינו בכסף.

כשמחד, עומדת המבקשת, על כל נסיבותיה האישיות, בפני סכנה של נזקים בלתי הפיכים, שעלולים להיגרם לה (בכל רמה שהיא - פיזית ונפשית) - באם בקשתה לא תתקבל, ואילו מאידך, עומד הבנק כשבטוחה נותרת בידיו, וכל נזק שעלול להיגרם כתוצאה ממתן הצו (אם בכלל) - יהיה ניתן לפצותו בכסף, אזי זהו בדיוק המקרה בו, מאזן הנוחות נוטה באופן משמעותי, לטובת המבקשת.

בייחוד כאשר מדובר בזכות קניין, אין מקום ליצור עובדות מוגמרות שלא ניתן לחזור מהן; משכך, שאלת מאזן הנוחות והתוצאות הכספיות מאבדות ממשקלן במקרה כזה, ובדרך כלל, כשיש חשש לפגיעה בזכות קניינית בית המשפט קובע, כי יש להיעתר לבקשת המבקשת ולעצור את מימוש המשכון, עד שתוכרע התובענה העיקרית.

במקרה דנן, כפי שפורט לעיל, עסקינן בדירת מגורים, בה דרה המבקשת - קשישה ונכה, ומנגד עומד המשיב, כשבידיו נותרת דירת המגורים של המבקשת כבטוחה וכל הסיכון שמוטל על הבנק - המשיב, מתבטא באפשרות שלחוב תצטרף ריבית נוספת ושוויו של הנכס יפחת. במקרה והנכס יעלה את ערכו, עקב עליית מחירי הנדל"ן בארץ יתכן והבנק כלל לא יפגע, במקרה בו תידחה תביעת התובעים (והמבקשת בתוכם).

כל האמור, אינו בא לגרוע מהברור והידוע, כי על המבקשת לעמוד בשאר התנאים, לצורך קבלת צמ"ז, אך מצאתי חשיבות להאיר ולהדגיש, כבר עתה, כי במקרה זה, מאזן הנוחות נוטה בצורה ברורה לטובת המבקשת.

כידוע, מתן צמ"ז נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש, כאשר קיימים ארבעה מבחנים למתן הצמ"ז והם (לעניין זה ראה: זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה 6, ד"ר ש' לוין , עורך) 537):