החלטה בתיק בשא 170447/06 - פסקדין

1. זוהי בקשה להטלת צו עיקול זמני, (להלן: " הצו"). הצו ניתן במעמד צד אחד ביום 29.6.06 נגד המשיבים 2 ו-3, על זכויותיהם בנכס הידוע כגוש 6750 חלקה 200 תת חלקה 9 (להלן: " הנכס"), ביום 3.8.06 הוגשה מטעם המשיבים בקשה לביטול צו העיקול, וביום 13.9.06 התקיים דיון במעמד שני הצדדים.

טענות המבקשת :

2. המבקש הינו תאגיד בנקאי רשום עפ"י חוק, המשיבה 1, נתבעת מס' 1, הינה לקוחה של המבקש, המשיבים מס' 2 ו-3, הם נתבעים 3 ו-4, הינם ערבים, שחתמו על כתב ערבות מתמדת לכל חוב של משיבה מס' 1.
3. ביום 18.6.06 הגיש המבקש נגד המשיבים וכן נגד חברת אי.ג'י.ביג מרקטינג בע"מ, שהיא נתבעת מס' 2, תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 1,090,018 ש"ח. סכום זה נובע מיתרת חובה בחשבון 007722 (סניף 188) שנוהל עבור משיבה מס' 1, וכן מיתרת הלוואה בחשבון 001547-076 בסניף הנ"ל.
4. לטענת המבקש, וכן בהתאם למסמך פתיחת חשבון המצורף לכתב התביעה, כל יתרת חובה אשר תיווצר בחשבון, במסגרת משיכת יתר תסולק במועד שנקבע לכך, וכן כל יתרת חובה אחרת תסולק מיד עם היווצרה. עוד טוען המבקש, כי כל פניותיו ודרישותיו אל המשיבים במטרה לפרוע את חובם- עלו בתוהו.
5. לגישת המבקש, אי מתן הצו יכביד על ביצוע פס"ד. בבקשתו ביקש לעקל את זכויות המשיבים 2 ו-3 בנכס. לטענתו, קיים חשש שהמשיבים 2 ו-3 ימכרו את הנכס או יבצעו כל פעולה אחרת ויסכלו אפשרות לממש את הנכס או לגבות באמצעותו חלק מחובם של המשיבים. על הנכס רובצת משכנתא לטובת בנק מזרחי המאוחד בע"מ, ללא הגבלה בסכום.
6. אי פירעון החוב, למרות דרישת המבקש שהופנתה למשיבים, מצביע על כך שאין למשיבה מס' 1 כל נכסים הרשומים על שמה והיכולים לשמש לפירעון החוב, המשיבים אינם מביעים כל נכונות לפרוע את חובם ועושים הכל כדי להימנע מכך.
7. לאור האמור, עמדת המבקש היא, כי בהתאם לתקנה362(א) וכן תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), זכאי המבקש למתן צו עיקול זמני.

טענות המשיבים :

8. המבקש פעל בחוסר תום לב, תוך שהוא מסתיר מידע חיוני ומעלים עובדות מהותיות מעיני בית המשפט, אשר אילו היו מצויים בפניו, כי אז ספק רב אם היה נעתר לבקשת העיקול, כך למשל הסתיר המבקש מעיני בית המשפט את עובדת קיומם של נכסים אחרים, אשר בבעלות המשיבים 2 ו-3, ואף הסתיר את עובדת מימוש נכסים אלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עובר להגשת בקשת העיקול.
9. לטענת המשיבים, אין חולק, כי המבקש ידע במועד הגשת הבקשה לעיקול אודות הבקשה למימוש משכון, אך יחד עם זאת החליט להחריש, ובכך עתר לבית המשפט ליתן סעד זמני שלא בניקיון כפיים.
10. המשיבים טוענים, כי אין כל נפקות לשאלת קיומם של נכסים נוספים, אשר בבעלות המשיבה 1, שהרי צו העיקול ממילא התבקש ביחס לנכס, אשר בבעלות המשיבים 2 ו-3.
11. יתירה מזאת, למשיבים 2 ו-3 קיימים נכסים נוספים, אשר לא פורטו בבקשת העיקול, חרף העובדה, כי חלקם משועבדים למבקש, וכי המבקש אף החל במימוש נכסים אלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עובר להגשת בקשת העיקול. כמו כן נטען על ידם, כי המבקש לא הביא כל ראיה, כי מצבו עלול להשתנות לרעה באופן שהמשיבים יבריחו את רכושם.
12. בנוסף, למשיבים קיימות טענות כנגד עילת התובענה בשני מישורים עיקריים: המישור האחד- מתייחס לגובה החוב הקשור, לשיטתם, בגביית יתר שלא כדין ובניגוד למוסכם. המישור השני- עניינו, בהחתמת המשיבה 3 על כתב ערבות כבעלת מניות, בעוד היא איננה בעלת מניות אצל המשיבה 1, ולפיכך היה מקום להחתימה כערב יחידי, שאם לא כן, הערבות בטלה.  
13. באשר לחשש להכבדה על ביצוע פסק הדין- טוענים המשיבים, כי טענות המבקש להיעדר נכסים אחרים, מהם ניתן יהיה להיפרע, וכן טענותיו בדבר החשש למכירת הנכס הינן טענות בעלמא, אשר אינן מגובות בראיות מהימנות לכאורה.
14. לא זו אף זו, טוענים המשיבים, כי בעניין מאזן הנוחות, נוטה הכף לטובתם. עסקינן בשווי נכס העומד על כ- 400,000 ש"ח, כשהוא משועבד לאשראי מעל סכום זה לבנק מזרחי. לפיכך, אין בהטלת העיקול כל תועלת למבקשת, שכן לא יוותרו כל כספים מן התמורה שתתקבל כתוצאה ממכירת הנכס. לאור האמור, מבקשים המשיבים את ביטולו של צו העיקול.

המסגרת הנורמטיבית :

15. צו עיקול זמני אינו ניתן על דרך השגרה. עם חקיקת חוק ^-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הכיר בזכות הקניין כזכות חוקתית, גברה ההכרה, לפיה בתיהמשפט נדרשים ליתר זהירות לעומת העבר במתן צווים זמניים.
16. ההלכה הפסוקה באשר לפרשנות תקנה 362(א), כפי שנקבעה על-ידי בית-המשפט העליון ב רע"א 8420/96 דן מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נ"א(3)789 היא, כי: