החלטה בתיק בשא 170194/07 - פסקדין

בפני בקשה למתן צו מניעה זמני, המורה למשיב הפורמאלי להימנע מלממש ערבות בנקאית שמספרה 003102194, על סך 100,000 ש"ח, שהוציא עבור המבקשת כלפי המשיבה. מפאת חשיבות הדברים, להלן נוסח הסעיפים הרלבנטיים להחלטה זו בכתב הערבות נשוא הבקשה:

" הנדון: ערבות מס' 003102194

1.         הננו ערבים בזה כלפיכם לתשלום כל סכום עד לסך 100,000 ש"ח (להלן: סכום הערבות) המגיע או עשוי להגיע לכם מאת א. מטבחים ירושלים בע"מ (להלן: החייב) בקשר עם תנאי: ביצוע נאות של התקנות מטבחים, הורדה לביצוע והעברות תשלומים (להלן: ההסכם).

2.         אנו נשלם לכם תוך 15 ימים מיום קבלת דרישתכם הראשונה בכתב, כל סכום הנקוב בדרישה ובלבד שלא יעלה על סכום הערבות, וזאת בלי להטיל עליכם כל חובה להוכיח או לבסס את דרישתכם או לדרוש תחילה את תשלומו מאת החייב, ובתנאי שתודיעו לנו במכתב הדרישה כי תנאי ההסכם לא קויימו".

רקע

המשיבה עוסקת בתכנון, יצור ושיווק ארונות מטבח תחת המותג "מטבחי טופז" (להלן: "טופז").

ביום 30.5.04 נחתם בין טופז לבין המבקשת הסכם סוכנות לפיו קיבלה המבקשת זיכיון למכירה בלעדית של מטבחי טופז באזור הזיכיון שהוגדר בהסכם (להלן: "הסכם הסוכנות").

בסעיף 8(ד) להסכם הסוכנות נקבע כי:

" עם ההודעה על הפסקת ההסכם הופסק ההסכם או הגיע לסיומו תמציא החברה ערבות בנקאית לטופז להבטחת כל התחייבויותיה בסך 100,000 ש"ח לתקופה של 12 חודשים. במקרה של הפסקת ההסכם או הגעתו לסיומו על החברה להעביר לטופז את כל ההזמנות שבצעה ולדאוג להרכבתם בבתי הלקוחות. במידה והחברה לא תעביר את תיקי הבצוע עד לתאריך הפסקת ההסכם או סיומו תהיה ראשית טופז לגבות מהערבות הבנקאית סך 7.5% מכל הזמנה עבור כל תיק שלא הועבר לבצוע וסכום נוס, של 7% מגובה ההזמנות אם תטפל טופז בהרכבת המטבח. כמו כן טופז רשאית לקזז מערבות זו את הנזקים אשר נגרמו עקב התרשלות החברה בביצוע התוכניות או כל נזק אחר אשר הינו באחריות החברה עפ"י הסכם זה".

ביום 22.8.06 חתמו הצדדים על הסכם פירוד, לאור מחלוקות שנתגלעו ביניהם (נספח ב' לבקשה).

ביום 30.7.06 המציאה המבקשת לטופז ערבות בנקאית שהוחלפה בערבות נשוא הבקשה.

מערכת היחסים בין הצדדים למעשה ממשיכה וקיימת עד היום, שכן לא כל המטבחים שהוזמנו עד למועד הפסקת הסכם הסוכנות סופקו, ולמעשה ממשיכה טופז לספק מטבחים שהוזמנו דרך המבקשת וטרם סופקו.

בין הצדדים קיימים סכסוכים כספיים אשר נידונים בבוררות.

ביום 22.7.07 שלחה טופז למבקשת מכתב ובו דרשה לקבל סך של 131,869.68 ש"ח המגיעים לה, לטענתה, עבור תיקי ביצוע שלא הועברו עד למועד הפסקת ההסכם. משלא שולם סכום זה הגישה טופז לבנק, המשיב הפורמלי, דרישה לחילוט הערבות נשוא הבקשה. אין חולק כי הדרישה הומצאה לבנק ביום 25.7.07, כשבוע ימים לפני מועד פקיעת הערבות.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים היא בשאלה, אם הערבות נשוא הבקשה הינה ערבות אוטונומית או שהינה ערבות שמותנית בעסקת היסוד.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, מדובר בערבות התלויה בעסקת היסוד. המבקשת לומדת על כך מנוסח כתב הערבות הקושר את מתן הערבות לתנאי ההסכם, שהם ביצוע נאות של התקנת מטבחים, הורדה לביצוע והעברת תשלומים. המבקשת מסתמכת גם על כך שאין מדובר בהתחייבות המשיב הפורמלי לפרוע את הערבות באופן מיידי אלא תוך 15 יום מקבלת דרישה ראשונה, וזאת מתוך מטרה לאפשר למבקשת לעצור את מימוש הערבות במידה והיא חולקת על התקיימות התנאים המאפשרים את חילוטה.

המבקשת מסתמכת גם על האמור בסעיף 8(ד) להסכם הסוכנות, הדן במסירת הערבות הבנקאית עם הפסקת ההסכם ולא מציין כי מדובר בערבות בנקאית אוטונומית. המבקשת ערה לכך כי בהסכם הפירוד, בסעיף 6.1 נרשם כי " טופז מצהירה ומאשרת כי עובר לחתימה על הסכם זה קיבלה מהחברה (המבקשת - א.ז .) ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 100,000 ש"ח בהתאם להסכם מיום 30.5.04", אך לטענתה מדובר בהצהרה של טופז ואין בכך כדי ללמד על מהותה של הערבות.

המבקשת טוענת שהואיל ואין מדובר בערבות בנקאית אוטונומית הרי יש לבחון את עסקת היסוד שמכוחה הוצאה הערבות, ובמיוחד את סעיף 8(ד) להסכם הסוכנות, שרק הפרת התנאים הכלולים בו תזכה את טופז בחילוט הערבות. המבקשת טוענת כי לא הפרה את ההתחייבויות שהוטלו עליה לרבות ההתחייבות להעביר את כל תיקי הביצוע של המטבחים שהוזמנו. לטענתה, במועד החתימה על הסכם הפירוד לא ניתן היה להעביר את תיקי הביצוע ועל כן לא קם התנאי המזכה את טופז בחילוט הערבות.

לסיכום, טוענת המבקשת כי הוכיחה עילת תביעה לכאורה לקבלת הסעד הזמני שכן לשיטתה מדובר בערבות לא אוטונומית, ולא הוכחה כל הפרה של ההסכמים מצד המבקשת. זאת ועוד, בין אם מדובר בערבות בנקאית אוטונומית ובין אם לאו, לטענת המבקשת - המשיבה נהגה שלא בתום לב בדרישתה לחילוט הערבות, זמן קצר לפני מועד פקיעתה, והיא מנסה ליצור באופן מלאכותי עילה למימוש הערבות.