החלטה בתיק בשא 17007/04 - פסקדין

בפניי בקשה לתיקון כתב ההגנה של המבקשת, התיקון הנדרש הנו הוספת תביעה שכנגד. התביעה שכנגד עוסקת בחוב בגין דמי חכירה לעבר, דמי הסכמה ודמי חכירה מהוונים לעתיד וזאת עבור נכס המקרקעין נשוא התביעה העיקרית.

רקע- התביעה העיקרית :

התובעת בהליך העיקרי, הנה נכסי רחמים בע"מ - משיבה 1 בבקשה דנן (להלן: "התובעת"). התביעה הנה כנגד קרן קיימת לישראל ע"י מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"); בטענה שעליו לרשום את הנכס נשוא התביעה וכן כנגד המנהל וכונס הנכסים בטענה שהם חייבים לשלם פיצויים בגין הנזקים שנגרמים מעיכוב הרישום.

כונס הנכסים בכתב הגנתו בתביעה העיקרית דחה את טענת הנזקים של התובעת, בעוד הסכים לכך שעל המנהל לרשום את הקרקע על שם התובעת, כמו כן, שלח הכונס הודעה צד ג' למנהל  בגין הנזקים שנובעים מהעיכוב.

טענות המבקשת :

1.      קבלת התביעה תגרום לתובעת נזק וחוב, ועל כן, יעיל וצודק יותר לדון בכריכה אחת הן בתביעה לזכות הקניין בנכס והן בחובות החלות על החוכר, היות ונושאים אלו קשורים קשר הדוק האחד בשני.

2.      הדיון בתביעה, טרם החל, ועל כן יהיה צודק להתיר את התיקון.

3.      ראוי שהעניין יתברר במסגרת תביעה שכנגד מאשר בהליך של הגשת תביעה נפרדת ובקשה לאיחוד הדיון בשני התיקים.

טענות המשיבים :

כונס הנכסים (להלן: "משיב 2" או "הכונס"), בתגובתו מיום 12.12.04 התנגד לתיקון כתב  התביעה מכמה טעמים:

1.       העילה של התביעה שכנגד, חדשה ונפרדת ולא תביא לייעול הדיון, נהפוך הוא היא תסרבל אותו ותאריכו. ועל כן ראוי להפריד את הדיון בין שתי התביעות. בעניין זה מפנה הכונס לרע"א 210/00 טל שלומוביץ ו-197 אח' נ' שיכון עובדים בע"מ פ"ד נד(2), 69, 71-72.

2.       תנאי להצלחת התביעה שכנגד, באם תתקבל הבקשה, תלויה בקבלת תביעת התובעת וברישום הנכס על שמה, ועל כן, אין מדובר בתביעה שכנגד אלא ב"הודעת צד ד".

3.       לא ניתן להגיש תביעה שכנגד, ביחס להודעת צד ג' בגין שאלה השונה מזו המועלית בכתב התביעה המקורי, שכן לטענת הכונס, התביעה שכנגד של המנהל מכוונת נגדו ולא נגד התובעת וזאת לאחר ששלח להם הודעת צד ג' ומכאן שההליך הראוי הוא הגשת תביעה נפרדת.

4.       תיקון כתב התביעה לא יביא לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, היכן שההכרעה בשאלות של חובת הרישום ע"י המנהל והנזק שנגרם מעיכוב הרישום, אינן קשורות לחובות העבר והעתיד הנטענות על ידי המבקשת בתביעה שכנגד. בעניין זה היא מפנה לע"א 5016/91 נוסרת שאוליאן נ' סולטנה שאוליאן פ"ד מט (5) 387.

על אף דברים אלו, משיב 2 הביע את הסכמתו לניהול הדיון בשאלות שהועלו בתביעה שכנגד, אך זאת בתנאי שהמנהל ירשום את הזכויות בנכס על שם התובעת בטרם ההכרעה בסוגיות הכספיות, וזאת בנימוק שאין להחזיק את התובעת כבת ערובה, היכן שהיא רכשה את הקרקע באישור כבוד ראש ההוצל"פ וללא כל התנגדות מצד המנהל.

המשיב מספר 3, בנק דיסקונט, הודיע ביום 20.12.04 שהוא מצטרף לעמדת הכונס.

תגובות ותשובות נוספות :

בתגובת המנהל מיום 3.1.05 הוא חזר על טענותיו בעניין הקשר בין שתי התביעות וביקש להעתר לבקשת התיקון וביום 26.1.05, הוא סירב להיעתר להצעת/ בקשת הכונס לפיה קודם כל יתבצע הרישום ולאחר מכן ידונו התביעות הכספיות.

בתגובה נוספת של הכונס מיום 14.2.05, הוא חזר על טענתו בעניין חובת המנהל לבצע את הרישום, ואיסור עיכוב הרישום בגין חוב כספי שהכונס מכחיש אותו, כמו כן, הוא התנגד לעמדת המנהל לפיה האחרון יסכים לבצע את הרישום רק לאחר שישולם חוב העבר. גם משיב 3 הצטרף לעמדת הכונס בתגובתו מיום 2.3.05.