החלטה בתיק בשא 169952/08 - פסקדין

1.         לפני בקשה לביטול פסק דין מנומק אשר ניתן ביום 23.6.08, מבלי שהמבקשת הגישה סיכומיה.

המבקשת טוענת כי מחמת שגגה  ומחלת הפרקליט המטפל לא הוגשו סיכומיה.

לגופה של התביעה נטען בבקשה ובסיכומים שצורפו לה כי  יש לדחות את תביעתו של המשיב לשכר דירה ולפיצוי על נזקי ביתו בשכם, שכן הבית נתפס כדין על ידי כוחות הביטחון במהלכה של לחימה.

לגרסת המבקשת, השתמשו כוחות המבקשת בקומה אחת בבית במשך חודש אחד בלבד, וניסו למזער את חוסר  הנוחות שנגרם לדייריו.  עוד נטען כי לבית לא נגרם כל נזק ומכל מקום, המשיב לא הוכיח נזקיו באמצעות חוות דעת שמאית בעוד  שהמשיבה עשתה כן.

2.         המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקשת  התנערה מחובתה האזרחית והקשתה על ההליך המשפטי  באופן שיטתי. עוד נטען כי למבקשת ניתנו מספר ארכות להגשת סיכומיה, אך הן לא נוצלו על ידה.

בעיקר נטען כי פסק הדין בחן את ראיות הצדדים ונומק באופן ענייני ולכן אין לבטלו.

3.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ואף בסיכומי המבקשת, הנני דוחה את הבקשה.

4.         פסק הדין ניתן על פי תקנה 161(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 ותקנה 157. על פי הראשונה, צד שלא הגיש סיכומיו, כמי שלא התייצב לדיון. האחרונה מורה, כי אם לא התייצב הנתבע- רשאי התובע להוכיח את תביעתו, עד כמה שחלה עליו חובת הראיה, ותביעתו תתקבל.

5.         כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר צד- על בית המשפט לבחון שתי שאלות:

            א. האם יש למבקש סיכויי הצלחה- אם יבוטל פסק הדין.

ב. מהי הסיבה למחדל שבגינו לא התייצב מבקש הביטול, למרות שזומן כדין. שאלה זו משקלה פחות מהראשונה, אך אין לומר כי היא חסרת חשיבות לחלוטין: " כידוע, מתייחס בית-המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול של פסק-דין , אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשיגרה. תובע הבא לפני בית-המשפט מקבל עמו חובות מסוימות כלפי בית-המשפט וכלפי יריבו, ואם הוא מזלזל במילויין, עליו לשאת בתוצאות. כמו שקבע השופט בהתאם להלכה הפסוקה העקבית של בית-משפט זה, על המבקש ביטול להסביר לבית-המשפט, ולו רק בדוחק, מה גרם למחדלו, ולצורך כך עליו לעשות תצהיר." (בר"ע 88/72 [4] הנ"ל, בעמ' 773") רע 84 / 45 אחוזות אחוה בעמ נ' יהושע נירנברג לח (1) 585, עמוד 588, ר' גם ר' ע"א 32/83 אפל נ' קפח פ"ד לז(3) 431, רע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ מז(4) 133).

6.         המבקשת טענה כי עורך הדין המטפל בתיק היה חולה תקופה ממושכת וכאשר שב לאיתנו חזר לעבודה בהדרגה, אך בשגגה נשמטה מטלת כתיבת הסיכומים מיומנו. סיכומי המשיב הוגשו ביום 4/9/07. ביום 23/9/07 הוריתי למבקשת להגיש סיכומיה עד ליום 10/10/07. בעקבות בקשת הבהרה של המבקשת, הוארך המועד עד ליום 30.11.07.

            ביום 9/12/07 ביקשה המבקשת אורכה נוספת, עקב עומס בעבודה. לכאורה, בפרק הזמן שעד להגשת בקשה זו, רשאי היה התובע לעתור לקבלת פסק דין כנגדה, אך הוא לא עשה כן.

 המועד האחרון (16/12/07) חלף. בקשה נוספת להארכת מועד, עקב מחלת עורך הדין המטפל, הוגשה רק ביום 2/1/08.  הפעם קיבלה המבקשת 14 ימים נוספים, כפי שביקשה.

בשל זהותה של המבקשת- המדינה, הנהנית בדרך כלל מסלחנות יתר של בתי המשפט, ומשום שהמשיב לא ביקש ליטול פסק דין לטובתו, לא נעשה דבר עד ליום 1/6/08.  במועד זה הזכרתי למבקשת כי אם לא יוגשו סיכומיה תוך 10 ימים, יינתן פסק הדין בהעדרם, על פי סיכומי המשיב.

7.         המבקשת טוענת כי לא קיבלה החלטה אחרונה זו, אולם גם בלעדיה, מחדלה באי הגשת הסיכומים הינו רצוף,מתמשך וללא תקנה.

8.         ברע"א 06 / 4603 פלדות פלדום בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 3 [פדאור (לא פורסם) 06 (24) 753], פסק בית המשפט: " אכן, התנהגותו הדיונית של המשיב במקרה זה ראויה לביקורת. יתר על כן, מוכן אני להניח כי אין בהסבר אותו סיפק לבית המשפט למחדלו המתמשך בדבר אי הגשת הסיכומים כדי להוות הסבר מספק על פי אמות המידה שהונחו בדין לביטולה של החלטה שניתנה על-פי צד אחד. כמו כן, אין להתעלם מכך שכבר בבקשה לביטול פסק הדין חזר בו המשיב מחלק מטענותיו כלפי המבקשת, וכי בסיכומים שהוגשו לאחר מכן חזר בו מטענות נוספות, באופן שהסכומים שנקבעו בשומות נשוא הערעור הוקטנו בשיעור ניכר. הטעם היחיד לדחיית הבקשה דנא הוא, שפסק דינו של בית המשפט מיום 4.1.06 ניתן ללא נימוקים לגוף העניין. על פני הדברים, בית המשפט קיבל בפסק-דין את טענותיה של המבקשת אך ורק מאחר שלא הוגשו סיכומים מטעם המשיב. לכך לא היה מקום. כפי שכבר נפסק בעבר, צירופן של תקנות 160(ד) ו-157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מעלה כי בהעדר סיכומים מטעם בעל-דין רשאי בית המשפט לפסוק על-פי חומר הראיות שהונח לפניו. אין בית המשפט רשאי לפסוק כנגד בעל הדין שלא הגיש סיכומים מטעם זה בלבד (ראו למשל רע"א 5451/96 זימן נ' מזרחי (לא פורסם), וכן רע"א 2921/94 סומך נ' עטיה (לא פורסם))".

בעניינינו, היה פסק הדין שניתן ביום 23/6/08 מנומק ובחן את טענות הצדדים לגופן.

9.          גם בע"א  1782/06, (מאוחד עם רע"א 8991/06) דן בית המשפט העליון בבקשת המדינה לבטול פסק דין בהעדר הגנה בהליך שסבל מתקלות רבות, כגון זה שלפנינו ופסק: