החלטה בתיק בשא 1697/04 - פסקדין

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (עב 1840/02), עד למועד הגשתה בפועל.

2.      העובדות הדרושות להכרעה בבקשה הן:

2.1.   המבקש הגיש תביעה כנגד המשיבה.

2.2.   בהחלטה נשוא הבקשה, התיר בית הדין האזורי למבקש לתקן את כתב התביעה, ולצרף כנתבעת נוספת את חברת הכרכרה סלון (2003) בע"מ, וזאת לאור טענת המבקש כי הנתבעת הנוספת נוסדה על ידי הבעלים של המשיבה, במטרה להתחמק מחובותיה. בהחלטה זו קבע בית הדין האזורי, לענייננו, "כי יש להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה בסך של
3,000 ש"ח".

2.3.   המבקש הגיש לבית הדין האזורי בקשה לביטול ההוצאות שנפסקו. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין מיום  14.11.2004. בית הדין האזורי קבע בהחלטתו כי

"במסגרת בקשתו מבקש המבקש להשיג על החלטה שכבר ניתנה על ידי ביה"ד בעניין תשלום הוצאות - אלא שאין זו הדרך להשיג על החלטות בית דין זה. משכך - הבקשה נדחית".

2.4.   בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור הוגשה ביום 5.12.2004.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   המבקש סבר לאור מדיניותו הליבראלית של בית הדין לעבודה שהיה מקום להשיג על פסיקת ההוצאות בדרך של בקשה לביטול הוצאות, מיוחד לאור הנימוקים שהועלו בבקשה.

3.2.   האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור נבע מטעות שבתום לב ומטעם מיוחד.

3.3.   השיקול העיקרי הוא סיכויי הערעור, ואכן במקרה הנדון- סיכויי הערעור טובים. הבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה על פי מידע ועובדות חדשות ומהותיות במחלוקת שבין הצדדים, ואשר נתגלו למבקש בשלב מאוחר ובאופן אקראי. המשיבה פעלה בחוסר תום לב באי גילוי העובדה שהוקמה חברה חדשה שפועלת באותו מקום ובאותה כתובת של המשיבה, וקיימת זהות בין המנהלים לבין בעלי המניות. למבקש לא היתה כל ברירה אלא לתקן את כתב התביעה, ולא היתה כל הצדקה לחייב את המבקש בתשלום הוצאות כלשהם. התנאת הגשת כתב תביעה מתוקן בתשלום הוצאות, במיוחד כאשר המבקש נמצא במצב כלכלי קשה מאד, מהווה קיפוח זכויותיו ומניעת המבקש מלנהל תביעתו כראוי.

4.      העתק הבקשה נמסר למנהל המשיבה, אולם המשיבה לא הגיבה לבקשה.

5.      לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.      אכן, כפי שנטען בבקשה, שיקול מרכזי בהחלטה אם להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור הוא סיכויי הערעור.

בש"א 1695/04 מירב מתנות בע"מ נ' יעקב ליכנטשטיין (מיום 8.2.2005).

במקרה הנדון: ערעור המבקש נסב על חיובו בהוצאות בשל תיקון כתב תביעה. מן המפורסמות הוא, שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בפסיקת הוצאות, אלא במקרים חריגים ונדירים. המקרה הנדון, אינו נמנה עם המקרים החריגים והנדירים.

יובהר, כי בניגוד לנטען בבקשה, אין מדובר במקרה בו בית הדין האזורי התנה את תיקון כתב התביעה בתשלום ההוצאות. התניית תיקון כתב התביעה בהוצאות נעשית באופן מפורש, ברור וחד משמעי. אכן, התנייה כזו היא דבר חריג ובלתי מקובל, ויתכן שאילו זה היה המקרה היה מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור. אולם, אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסיקת הוצאות בלבד. אכן, לבית הדין לעבודה מדיניות ליבראלית בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, אך אין משמעות הדבר מתן היתר בכל מקרה לתיקון כתב טענות, וללא חיוב בהוצאות. מדובר בהחלטה דיונית מובהקת, אשר בית דין זה, כערכאת ערעור, אינו נוהג להתערב בה.

7.      אוסיף, כי המבקש לא הצביע על "טעם מיוחד" להארכת מועד במקרה הנדון. טעותו של ב"כ המבקש, אשר לא ערער על ההחלטה אלא פנה לבית הדין האזורי בבקשת ביטול אינה בגדר טעות המצדיקה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. אמנם, בהתאם לפסיקה, גם טעות שבדין יכולה להוות "טעם מיוחד",