החלטה בתיק בשא 169315/04 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בהמשך לבקשת המבקש לדחיית/ מחיקת התביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקש לביצוע שטר על סך 2,300,000 ש"ח מיום 18/3/04.

בבקשת המבקש הועלו הטענות כדלקמן:

1. המבקש טוען כי הינו עומד בהגדרת "ערב יחיד" כהגדרתו בס' 19 לחוק הערבות, כאשר ערבותו אינה מוגבלת בסכום. בנסיבות אלה דין הערבות בטלות ע"פ תיקון תשנ"ח לחוק הערבות, ס' 21(ב) לחוק.
2. סעיפים 22-26 לחוק הערבות, והוראות תקנות הערבות, לפיהן בהעדר טופס גילוי מתאים אין התביעה כנגד המבקש מגלה עילה ודין ערבותו בטלות. כמו כן נטען כי כתב התביעה אינו עורך הבחנה לעניין הריבית הנתבעת מהחייב העיקרי לבין הריבית המוגבלת אותה ניתן לגבות מהמבקש, כאשר לא ניתן לגבות מהמבקש ריבית בשיעור זהה לריבית הנתבעת מהחייב העיקרי.
3. לאור חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, לפיהן בהיעדר חוזה הלוואה העומד בתנאי הוראות החוק, לא היה מקום לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש.
4. חוק הפיקוח ותקנות הפיקוח על עסקי ביטוח, שלא אפשרו כלל נטילת ערבותו של המבקש. המבקש טוען כי הוראות חוק הפיקוח אוסרים על המשיבה ליטול את ערבות המבקש כבטוחה כלשהי להחזר הלוואה שניתנה למבטח, מקום שלא עמדה היא בתנאי החוק ולא נטלה את הבטוחות אותן דורש החוק ממנה כתנאי מקדמי למתן ההלוואה, וזאת בערבות בנקאית או מבנק.

המשיבה הגישה תגובתה לבקשת הדחייה /מחיקת תביעה על הסף, להלן נימוקי התנגדותה לבקשה:

1. המבקש אינו רשאי להגיש את הבקשה כל עוד לא הוכרעה ההתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידו, וכל עוד לא ניתנה לו רשות להתגונן. בשלב זה לטענתה, אין המבקש רשאי להעלות טענות הגנה, כאשר טענות בדבר מחיקה ו/או דחייה על הסף הן טענות הגנה לכל דבר ועניין, אשר תנאי להעלותן הוא הכללתן בכתב ההגנה.
2. המדובר בהרחבת חזית. על המבקש היה לכלול בהתנגדות את כל הטענות אשר באמצעותן ביקש להתגונן מפני הבקשה לביצוע שטר. ואולם, מרבית הטענות שנכללו בבקשה לא נזכרו בהתנגדות.
3. אי צירוף תצהיר. בקשת המבקש מעלה טענות עובדתיות למכביר, ובאשר כך, הרי שהיה עליו לתמוך טענות אלה בתצהיר.
4. אי התקיימות התנאים לסילוק על הסף. המשיבה טוענת כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי כתב התביעה אינו מראה עילה. המבקש התעלם כליל בבקשתו מכתב התביעה עצמו, ולא העלה לגביו ולו טענה אחת, ובמקום זאת טען טענות הנוגעות כביכול לעסקת היסוד. טענות אלו מבחינה מהותית כלל אינן נמנות על סוג הטענות אשר בכוחן לבסס בקשה למחיקת תביעה על הסף.
5. ניסיונו של המבקש לכרוך את עילת התביעה של הראל עם עסקת היסוד כביכול נועד לכישלון, שכן העילה בתביעתה של הראל קמה מכוח השטר ולא מכוח עסקת היסוד. הנטל על המבקש להוכיח, כי אינו חייב מכוח השטר.
6. סעד של דחיית תביעה אינו מתאים לענייננו, וזאת מן הטעם שטענת היעדר עילה מוסדרת בתקנה 100 לתקסד"א וממילא אין היא מהווה בכל מקרה עילה לדחייה.
7. אין ממש בטענות המבקש בקשר עם חוק הערבות ותקנות הערבות. המבקש אינו "ערב יחיד" ופרק ב' לחוק הערבות אינו מעניק לו כל הגנה. וממילא לא עומדות לו ההגנות בפרק ב' לחוק הערבות, וזאת, בין היתר, מן הטעם שהערבות לא ניתנה במסגרת עסקה שעניינה מתן הלוואה כספית, אלא במסגרת מערכת יחסים עסקית שבין מבטח וסוכן ביטוח, ובגין חוב עסקי שנוצר במסגרת אותה מערכת יחסים עסקית אחרת.
8. הסכום הנקוב בשטר שהוגש לביצוע נמוך משמעותית מסכום החוב הנומינלי שננקט בכתב הערבות עצמו.
9. אי גילוי מידע אינו פוטר את הערב מערבותו.
10. הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות אינו חל בענייננו, שכן אין מדובר בהלוואה כאמור. כמו כן, הסכום הנקוב בשטר נמוך משמעותית מסכום החוב הנומינלי ועל כן אין המדובר בריביות מופרזות, עליהן חל חוק מפקח. כמו כן בהפרת סעיפי החוק שאוזכרו ע"י המבקש אין דינם בטלות.
11. אין ממש בטענות המבקש בקשר עם תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח.

המבקש הגיש תגובתו לתשובת המשיבה, ובה נטען כדלקמן: