החלטה בתיק בשא 169054/06 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו בהמשך לדיון שהתקיים במעמד באי כוח הצדדים והמבקש בעצמו, במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש נגד המשיבה בגין 3 שיקים שמספרם 30507-30509 על סך 177,136.82 ש"ח כל אחד שמועדי פירעונם 20/2/06, 20/3/06 ו- 20/4/06 בהתאמה.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות בו טען כי השיקים נמשכו לפקודת המשיבה מחשבונה של שמיר תעשיות מזון בע"מ (להלן: " החברה"), כשלטענת המשיבה, המבקש התחייב לערוב לפירעונם. המבקש טען כי הבקשה לביצוע השיקים הוגשה על-ידי המשיבה בחוסר
תום-לב, כאשר טרם הוכחה חבותו של המבקש כלפי המשיבה בהליך אזרחי מקביל המתנהל בין הצדדים בבית משפט השלום ת"א, בו נתבע המבקש בגין ערבותו לחובות החברה. עוד טען המבקש כי השיקים ניתנו לזוכה במסגרת עסקה עתידית לרכישת שומשום ולהבטחת מחיר לצריכה שוטפת במהלך שנת 2006, כשלטענתו החברה לא קיבלה מידי המשיבה את הסחורה שנרכשה עקב כניסתה של החברה למשבר כלכלי עוד בינואר 2006.

במהלך הדיון טען ב"כ המשיבה כי במסגרת הליכי הפירוק של החברה, החליטו מפרקיה לקבל תביעת חוב שהוגשה על-ידי המשיבה, ושבה נכללו גם 3 השיקים נשוא ההתנגדות. ב"כ המבקש התנגד להגשת המסמך, וטען כי המבקש לא היה צד להליכים שהתנהלו מול המפרקים. הוחלט כי הצדדים יהיו רשאים להתייחס לעניין זה בסיכומיהם.

בהמשך נחקר המבקש על תצהירו והעיד בין היתר כי שימש כבעל מניות ומנהל בחברה, וכי חתם על השיקים נשוא התובענה בסוף שנת 2005. המבקש הודה כי קיים חוב של החברה למשיבה אותו העריך בסך של כמליון עד מליון וחצי ש"ח, אך חזר וטען כי השיקים לא ניתנו על חשבון החוב הנ"ל, אלא במסגרת עסקה לרכישת שומשום לשנת 2006 אשר לא יצאה אל הפועל.

לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

דיון

המבקש לא הכחיש באופן מפורש כי הוא ערב לפירעון השיקים נשוא התובענה, ובחקירתו  הנגדית אף הודה שבהיותו מנהל ובעל מניות מהותי בחברה, חתם אישית על גב השיקים הנ"ל
וכן על 8 שיקים נוספים בסך כולל של 1,948,000 ש"ח.

המבקש מעלה בתצהירו, הלכה למעשה, שתי טענות בלבד כנגד השיקים: האחת, כי התביעה דנן הוגשה על-ידי המשיבה בחוסר תום-לב, במקביל לתובענה אחרת שהגישה נגד המבקש (בת.א. 11461/06), ובטרם הוכחה חבותו המבקש כלפי המשיבה בגין אותו חוב; הטענה השניה והמרכזית היא כי השיקים נמסרו למשיבה במסגרת עסקה עתידית לרכישת שומשום עבור החברה לשנת 2006, כאשר בסופו של דבר הסחורה לא סופקה.

טענתו הראשונה של המבקש נזנחה בשלב הסיכומים, ולא בכדי, שכן אין כל פסול בכך שהמשיבה הגישה את התובענה השטרית דנן במקביל לתביעה חוזית שהגישה נגד המבקש בגין כתב ערבות עליו הוא חתום, וזאת בכפוף לכך שלא ייגבה מהמבקש סכום הגבוה מסך ערבותו לחובות החברה. יתר על כן, מעיון בכתב הערבות האישית עליו בוססה ככל הנראה התביעה בת.א. 11461/06 הנ"ל, עולה לכאורה כי מדובר בערבות לחובות מיום 1/5/04 ועד 1/5/05, בעוד השיקים נשוא התובענה נמסרו לטענת המבקש רק בסוף שנת 2005 בגין עסקה עתידית, כך שלגרסתו של המבקש עצמו, ערבותו מכוח כתב הערבות הנ"ל ממילא איננה חלה על השיקים בתיק שבפני.

טענתו השנייה של המבקש, כי השיקים ניתנו במסגרת עסקה עתידית לרכישת שומשום אשר לא סופק מעולם, הינה טענה סתמית וכללית אשר חסרים בה פרטים מהותיים רבים. המבקש לא פירט בתצהירו מתי בדיוק הוזמנה הסחורה, מי ביצע את ההזמנה בשם החברה, עם מי מטעם המשיבה סוכמו פרטי ההזמנה, מהי כמות הסחורה שהוזמנה, מה היו מועדי האספקה וכו'.
כמו-כן יצוין כי המבקש לא טרח לצרף ולו מסמך אחד לביסוס טענתו בדבר אותה עסקה עתידית, ואף לא טען שיהיה באפשרותו לצרף מסמך מעין זה בהמשך הדיון בתובענה.

בנוסף לכך, המבקש הודה בחקירתו כי במועד מסירת השיקים היתה החברה מצויה בקשיים כלכליים, ואין בפני בית המשפט כל הסבר מתקבל על הדעת להחלטתה של החברה למשוך דווקא במועד זה בו "מצבה לא היה טוב" כהגדרת המבקש, שיקים בסך מיליוני ש"ח כמקדמה על חשבון סחורה שטרם קיבלה. לעניין זה, אין די באמירתו של המבקש אשר הושמעה לראשונה בחקירתו  לפיה " הקשיים ששמיר היתה מצויה בהם לא היו כאלה שלא אפשרו לה לחיות תזרימית קדימה" (עמוד 5 פסקה שנייה לפרוטוקול), כאשר אין כל התייחסות לכך בתצהירו של המבקש ואין כל פירוט באשר לתזרימי המזומנים של החברה במועד הרלוונטי. תמוהה עוד יותר גרסתו של המבקש לגבי עסקה עתידית, לאור העובדה שבמועד בו נמסרו לכאורה השיקים למשיבה, טרם שולם לה חוב של החברה בסך מיליוני ש"ח. המבקש לא טרח להסביר מדוע לגרסתו הסכימה המשיבה להתחייב לספק לחברה סחורה, מבלי לדרוש ממנה לפרוע את חובה תחילה, וזאת כאשר המשיבה ידעה שהחברה מצויה בקשיים כלכליים.

לאור האמור לעיל, לא עומדת למבקש טענת הגנה כלשהי המקנה לו רשות להתגונן, ולכן אינני נדרש להתייחס לטענתו הנוספת של ב"כ המשיבה באשר לקיומו של מעשה בית דין לגבי השיקים נשוא ההתנגדות.

אשר על כן, הנני דוחה את ההתנגדות לביצוע השיקים, מורה על המשך ההליכים בתיק הוצל"פ מספר 01-48119-06-0, ומחייב את המבקש לשלם למשיבה סך של 5,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכ"ט עו"ד.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום ג' בניסן, תשס"ז (22 במרץ 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: