החלטה בתיק בשא 169038/05 - פסקדין

1.      זו התנגדות לביצוע שטר ע"ס 225,150 ש"ח שזמן פירעונו 24/2/05. סכום החוב בתיק ההוצל"פ כיום 403,504 ש"ח.

המבקשות כולן הגישו ביום 14/6/05 התנגדות, באמצעות ב"כ דאז, עו"ד ליברמן, לאחר מס' דחיות התיק נקבע לדיון, 8 חודשים לאחר הגשת ההתנגדות המקורית, ביקשו המבקשות 2 ו-3 להוסיף תצהיר וטענות הגנה נוספות (להלן התצהיר המשלים), ביום 13/6/07, התקיים דיון בו נחקרה המבקשת 4 על תצהיר ההתנגדות שהגישה, המבקשות 2 ו-3 שנכחו בדיון, לא נחקרו, שכן ב"כ המשיבה התנגדה להוספת התצהיר המשלים מטעמן, המהווה לטעמה, הרחבת חזית לא מקובלת. ב"כ המבקשות השיב והבהיר בעניין.  בעניין זה הוחלט על ידי להתיר הוספת התצהיר המשלים, ובכפוף לתשלום הוצאות  שנקבעו, והתיק נקבע להמשך לחקירת המבקשות 2 ו-3 וסיכומי ב"כ הצדדים בהתנגדויות של כל המבקשות (החלטתי מיום 2/11/06).

2.      לדיון שנקבע ליום 10/1/07, לא התייצבו המבקשות 2 ו-3 , ואין מחלוקת שסכום ההוצאות שהושת עליהן, כתנאי להגשת התצהיר המשלים,  לא שולם עד אותו מועד. ב"כ המבקשות סיכמו הטענות והמשיבה השיבה, המשיבה מציינת בטרם סיכומיה שמתנגדת להרחבת חזית מטעם המבקשות 2 ו-3 עקב אי תשלום הוצאות, וכי נמנעה ממנה האפשרות לחקור את המבקשות בשל אי התייצבותן לדיון.

3.      הואיל והמבקשות 2 ו-3 לא שילמו הוצאות הדיון שנקבעו בהחלטת יום 2/11/06, נחשבת על פי אותה החלטה בקשתן בעניין הוספת התצהיר המשלים, כנדחית. בקשת ההתנגדות שלהן תסמך אם כן על ההתנגדות המקורית שהגישו וסיכומי הצדדים בדיון.

ברי, שבהיעדר הופעה למבקשות 2 ו-3 לדיון, וחוסר יכולת לחקור אותן על תצהיר ההתנגדות המקורי שהגישו, אין מקום ליתן נפקות כלשהי לטענות הגנה פרטניות שלהן, ככל שקיימות בתצהיר המקורי, ושונות או חורגות מן הטענות של אמן, המבקשת 4, ולעניין המחלוקת בקשר לחבות, ומכאן שאפשרות הגנתן של המבקשות 2 ו-3 תיגזר על פי הנקבע ביחס למבקשות 1 ו-4, וסיכומי ב"כ כל הצדדים, כפי שעלו בדיון האחרון בפניי.

4.      תמצית טענת המבקשות פורטה בהתנגדות המקורית  בסעיף א, להחלטתי מיום 2/11/06. והנה כי לאחר בירור יסודי ומעמיק של מערכת ההתחשבנות וההתחייבויות בין מרקם, המבקשת 1, לבין המשיבה, מתברר כי מרקם אינה חייבת כל כספים למשיבה, ואף קיימת יתרת זכות לטובתה אצל המשיבה.

לעניין זה נטען כי מרקם קיבלה עם תחילת עבודתה עם המשיבה, מקדמה על חשבון עמלות, שהמשיבה תהא חייבת לשלם לה בגין עמלות ביטוח שונות. נטען שהמשיבה התחייבה להשתתף בסכום הרכישה של משרדיה החדשים של מרקם, ובגובה אותה מקדמה, דבר שלא נעשה. בנוסף נטען כי במערכת ההתחשבנות בין מרקם למשיבה, מגיעים לה כספים רבים, כספים שהמשיבה לא זיכתה אותה בהם. נטען לאי תשלום פיצוי בגין ביטול עמלות, בשיעור של 2% משווי כל העמלות שקיבלו סוכני המשיבה, בתקופת הקשר העסקי עם המשיבה בעבר, ומגיע לסך 37,000 ש"ח. נטען לאי תשלום מלוא העמלות המגיעות לשנת 2003 ובסך 27,500 ש"ח. נטען לזכות לקבלת 48,700 ש"ח בגין היוון עמלות עתידיות בגין ביטוחים שנוצרו על ידי מרקם והמשיבה מקבלת עמלות בגינם, ותמשיך לקבל עוד שנים רבות. נטען לחוב בסך 10,000 ש"ח המורכב מ-100 שוברים בשווי 100 ש"ח כל אחד שהוציאה מרקם בקשר לקידום שיווק, פוליסות ילדים בשיתוף עם טויס אר. אס, נטען ליתרת חוב בסך 82,000 ש"ח בגין תשלום מלוא העמלות המגיעות למרקם ובגין סוכנים הקשורים אליה, והופנו למשיבה. נטען לביטול עמלות, עקב ביטול פוליסות בסך 8510 ש"ח ובניגוד למוסכם בין הצדדים. נטען לחוב של המשיבה בגין עלות פרסום שהתחייבה לממן בסך 1575 ש"ח וכן לחוב נוסף בגין אי החזר עמלה בגין 4720 ששילמה מרקם לסוכן בילאל, סכום שהיה אמור לחול על המשיבה וצריכה להשיבו למרקם. נטען לחוב נוסף בסך 45,600 ש"ח שהוא סכום נוסף שנטען שמרקם שילמה לסוכנים הקשורים עמה והמשיבה כעמלות, ושהמשיבה הייתה אמורה לשלם עמלות אלו. נטען לחוב נוסף בסך 13,000 ש"ח הנובע ממהלך היחסים העסקיים בין הצדדים ובגין אי תשלום עמלות.

5.      בדיון מיום 23/6/07, אישרה המבקשת 4 שחתומה על שטר חוב נשוא התיק, על כתב ההתחייבות ואישור שסומנו בדיון ת/1 - ת/3. כן הוצגו בדיון מסמכים נוספים והתכתבויות בין הצדדים שסומנו ומצויים בתיק.

המבקשת טוענת בסיכומיה, שתצהירה לא נסתר, כי מדובר בשטר חוב המותנה בתנאים, שניתן להעלות טענות חוזיות לגביו, שלא ניתן להבין ממה מורכב סכומו, ונוכח בקשת הביצוע שאינה מפורטת, כשההתחשבנות על פי המבקשת פורטה כראוי, וזכאית לקזז כל הסכומים שטוענת להם, כך שבשלב זה קיימת הגנה לכאורית ראויה. המבקשות 2 ו-3 טוענות, שבקשת הביצוע לקויה, ולא פורט בה מכוח מה נדרש חוב מכל אחת מן המבקשות, ולמרות מעמדן השונה כעושה שטר, וערב לו. נטען שלא צורפו מסמכים כנדרש על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, וכי לא מולאו דרישות חוק הערבות ביחס למבקשות אלו. ב"כ המשיבה טוענת לעניין מבקשות 2 ו-3, שנוכח החלטה קודמת, ניתן לדון בעניינן רק על פי ההתנגדות המקורית, שלא נטען בה דבר ביחס לפגמים בבקשת הביצוע, וכי כל המבקשות, כעולה מן השטר, הינן במעמד של עושה שטר, שהנטל עליו לשכנע ולפרט מדוע אינו חייב בגין חתימתו, דבר שלא נעשה. 

לטענות לעניין ההתחשבנות מצד המבקשות 1 ו-4, נטען שסתומות, נעדרות פירוט, ומדובר במלל רב שאחריו אין מאום. שלא הוצגו מסמכים תומכים שהמבקשת הודתה שברשותה, שבטענותיה הכספיות חסרים נתונים בחלק מהמשוואה שיוצרת, ומביאה לתוצאה הנטענת כביכול, דבר המלמד על אפסות הבקשה. נטען שאין הסבר מספק כיצד נחתם הסכם הלוואה על ידי המבקשות 1 ו-4 בסכום של כ-193,000 ש"ח, וכי ממסמכים שהוגשו בחקירה נגדית עולה בבירור שהמבקשות 1

ו-4 מכירות בחוב, במועד הרלוונטי, ואין בסיס כלשהו לטענה לבדיקה מעמיקה ומאוחרת שהביאה לתוצאה הפוכה.

6.      לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיונים וסיכומי הצדדים, אני מחליט לדחות את התנגדות המבקשות 1 ו-4, ברובה, ועד לסך 193,149 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27/12/04, והוצאות פתיחת תיק הוצל"פ לגבי סכום זה ליום פתיחת התיק (שכ"ט א' ואגרת הוצל"פ) והואיל וכפי שהוסבר לעיל, הגנת המבקשות 2 ו-3 נגזרת מאותן טענות, נדחית גם התנגדות מבקשות אלו, וביחס לסכום זה. לגבי סכומים שמעבר לסכום האמור לעיל, ההתנגדות מטעם כל המבקשות מתקבלת, והתצהיר המקורי יהווה כתב הגנה. 

אני מקבל את עמדת ב"כ המשיבה, שלעניין ההתחשבנות שבין הצדדים, הטענות שבהתנגדות המבקשת 4 הינן מלל הנעדר פירוט מספק וכנדרש בשלב דיוני זה. לגבי חלק קטן מן הטענות, כמו זיכוי מגיע בגין פרסום, החזר בגין שוברי מבצע לפוליסות ילדים, מימון סוכן אחר (בל"ל), וסיכום רשימת הערות בנושא עמלות יתר, קיימת דווקא התייחסות במסמכים שהציגה המבקשת בחקירה הנגדית, ראה למשל ת/7 ו-ת/8, שם המבקשת 4 דורשת בגין סעיפים אלו, סך 26400 ש"ח (ת/8) והצדדים חתומים לכאורה על סיכום המכיר בסך 22,000 ש"ח (ת/7) שמופחת מיתרת החוב בעו"ש שנזכרת בשני המסמכים. ולפי ת/7, הסכום המוסכם ולאחר הפחתת טענות המבקשת עומד על סך 165,000 + מע"מ ושתוסדר הלוואה בעניין .מאוחר יותר ב-27/12/04, המבקשות 1 ו-4 חותמות על הסכם הלוואה - חוב למשיבה בסך 193,194 ש"ח (סעיף 2ב. להסכם, ת/9), ב-10/2/05, נשלח מכתב על ידי ב"כ המשיבה, הדורש כיסוי חוב בסך 192,436 ש"ח לא כולל מע"מ בערכים נומינליים. והמבקשת 4 השיבה בכתב יד על הדרישה, שאינה מבינה על מה המכתב שכן חתמה על הסדר, וכן מתכחשת לסכום, ראה ת/5 המפנה מן הסתם להסדר ת/9 שסכומו צוין לעיל.

מכלל המסמכים שצורפו בחקירה הנגדית, עולה שלמבקשות 1 ו-4 במועד הרלוונטי, היו השגות לגבי מקצת מיתרת החוב, הצדדים ניהלו שיחות ומו"מ בעניין, ואולם אין מדובר בהשגות של 250,000 ש"ח כנטען בהתנגדות, אלא בסכומים פחותים בהרבה, כעשירית, ושבאו לביטוי בחלקם, עת נחתם הסכם ההלוואה ופריסת החוב, ושלא יצא אל הפועל בסופו של דבר. המהלכים לקראת ההסכם והחתימה עליו מלמדים, שאכן אין ממש בטענות וביחס לחוב בעיקרו, ולגבי מקצת הטענות אף הושגו הסכמות.

לא ראיתי בהתנגדות המבקשות 1 ו-4 תשתית מספקת המבהירה כיצד במועדים הרלבנטיים סוף 2004, תחילת 2005, אין במיידי, טענות ביחס לחוב בעיקרו, אלא כוונה להסדירו. וכיצד עם הגשת ההתנגדות המקורית, צומחות הטענות לזיכויים וחיובים מגיעים או שאינם כדין, לשיעור העולה על בקשת הביצוע. האמור יחד עם חוסר הפירוט בהתנגדות, מלמד על היות הטענות בעניין טענות בדים.

7.      נוכח כל האמור, אני מחליט לדחות את התנגדות המבקשות כולן, כאמור בסעיף 6 רישא לעיל, ומורה על חידוש הליכי הוצל"פ בתיק ביחס לכל המבקשות ובגין הסכום שלגביו נדחתה ההתנגדות. המבקשות ישלמו למשיבה הוצאות הדיון בגין דחיית מרבית ההתנגדות בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

לגבי יתרת החוב שבתיק ההוצל"פ, ניתנת כאמור בסעיף 6 לעיל למבקשות רשות להגן.

הואיל ובמונחי קרן חוב ליום פירעון השטר, 24/2/05, מדובר בסכום קרן של 32,001 ש"ח, ימצו הצדדים ב-45 יום הקרובים הליך להסדרתו ביניהם, ועד תום מועד זה יודיעו הצדדים אם יש צורך בקביעת מועד להמשך לגבי סך זה ובהתאם יינתנו הוראות להמשך. קובע לת.פ בפני בעוד 50 יום.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.