החלטה בתיק בשא 168949/05 - פסקדין

1.       לפניי התנגדות לביצוע שטר חוב שהמבקשים ערבו בו לחובו של אביהם כלפי המשיבה.

2.       המבקשים טוענים כי השטר נמסר להבטחת פירעונם של חיובים הקשורים בתחנת הדלק "ארגמן". משמעות הטענה היא כי הגשתו לביצוע בשל אי-פירעונם של חיובים אחרים, שהאב, האם וחברות בשליטתם, וכן המבקשים כערבים, חבים למשיבה לפי הסכם פריסת חוב מיום 16.1.01 ('הסכם הפריסה'), מהווה חריגה מהרשאה והפרה של תנאי במסירתו של השטר. טענה זו לא נסתרה בחקירות הנגדיות. היא טעונה בירור ראייתי. לפיכך יש מקום לתת בה רשות להתגונן.

3.       המבקשים טוענים כי השטר פקע מכוח ויתור, משלא נכלל בהסכם הפריסה. פרשנות זו, המתמקדת בסעיפים 15 ו-16.1.1, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהחלטתו של כבוד הרשם, השופט ש' ברוך, מיום 16.11.05. אכן, לא סביר לאמוד את דעת הצדדים באופן שייחס לנושה ויתור על בטוחה קיימת, במסגרת הסכם לפריסת חוב הנובע ממצוקת החייבים, במיוחד בשים לב לכוח המיקוח היחסי ביניהם אותה שעה, כפי שתואר על ידי המבקשים בעדותם לפניי בדיון בהתנגדות מיום 25.9.05. בוודאי שאין לקבל את פרשנותם של המבקשים לסעיף 23. סעיף זה עוסק בעליונות, לא בהפקעה. לא רק שהתניה שלפיה הסכם הפריסה גובר על הסכמים קודמים אינה מאיינת אותם - אלא היא דווקא מאששת את קיומם השיורי. לפיכך טענה זו נדחית.

4.       במסגרת ההתנגדות, אין צורך להכריע אם קביעתו של המומחה בדבר גובה החוב מחייבת וסופית או נתונה להשגות ולהתדיינות. די בכך שהמבקשים לא הציגו חוות דעת חשבונאית חלופית, אף לא חישוב קוקרטי מבוסס, כנדרש בפסיקה - כדי לדחות את טענתם נגד הסכום שנרשם בשטר לפי קביעת המומחה, שמונה בהסכמתם כמומחה מכריע.

5.       המבקשים גם לא הציגו פירוט וביסוס לטענתם כי בטוחות אחרות נמכרו בנזיד עדשים, ובכך גרמה המשיבה למבקשים נזק הגורר את הפטרם. למעלה מן הצורך ייאמר כי פעולה כאמור מנוגדת לאינטרס של המשיבה, שבוודאי מודעת לקושי להיפרע מן החייבים, ולא בנקל ישתכנע בית המשפט באמיתות טענה כזו. לפיכך גם טענה זו נדחית.

6.       בבר"ע (ת"א) 2403/02 גלנט נ' ספיריטוס סחר 1992 בע"מ [תקדין] קבע השופט (כתוארו אז) ד' ארבל כי ההגנה שפורש חוק הערבות על 'ערב יחיד' אינה חלה, לפי תכליתה ושיקולי מדיניות, על ערבים לחיובים בעסקאות ריאליות, להבדיל מערבים להלוואות כפשוטן. אכן, מטעמים שבעניינם הרחבתי בהחלטתי בבש"א 154821/05 אטינגר דימור נ' ברק, מיום 25.7.05, התכלית ושיקולי המדיניות שעמדו ביסוד התווייתה של ההגנה על ערבים מכוונת להגנתם של אנשים פרטיים שערבו להלוואות פרטיות, ולא להגנתם של בני משפחה מדרגה ראשונה של בעלי עסקים שערבו לחובותיה העסקיים. לפיכך הטענות שיסודן בהנחת תחולתן של ההגנות האמורות בענייננו נדחות בזה.

7.       לא מצאתי ממש בשאר טענותיהם של המבקשים.

8.       התוצאה היא כי ניתנת למבקשים רשות להתגונן אך ורק בטענה שלפיה השטר הנדון נמסר בכפוף להרשאה ולתנאי במסירה שלפיהם הוא נועד להבטחת חיובים הקשורים בתחנת "ארגמן" בלבד, והמבקשים לא הסכימו, במסגרת ערבותם לשטר זה, ליטול על עצמם סיכונים החורגים מכך. אין רשות להתגונן בשאר הטענות.

9.       לאור התוצאה שאליה הגעתי, ובשים לב לכובד המעמסה שהטילו המבקשים על המשיבים בקשר עם שאר טענותיהם, ולסכום השטר הנדון, אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה סך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ, בגין שכ"ט עו"ד בהתנגדות, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

10.   המזכירות תפתח תיק אזרחי בסדר דין רגיל.

11.   התיק יתנהל כלהלן:

הצדדים רשאים ליזום הליכים מקדמיים ביניהם עד יום 25.3.06. הצדדים ישלימו הליכים שננקטו כאמור עד יום 5.5.06.

לאור נטלי הראיה -   

הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית עד ‏יום 5.6.06.

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד יום 5.7.06.

לתצהירי העדות הראשית יצורפו כל המסמכים שיש כוונה להסתמך עליהם, והם ימוספרו בתור ת/1, ת/2... או נ/1, נ/2... וכדומה, לפי העניין.

סירב עד לתת תצהיר - תוגש עם התצהירים בקשה להעדתו ללא תצהיר, שבה יפורטו טעמי הבקשה ותמצית העדות הצפויה, ויצורפו לה המסמכים שיש כוונה להגישם באמצעות העד.

חוות דעת מומחה יוגשו, במידת הצורך, עם התצהירים.

לא תורשה העדת עדים והגשת מסמכים שלא קוימו לגביהם הוראות אלו.