החלטה בתיק בשא 168227/05

1.                   המבקש חוזר על הבקשה למתן צו עיקול זמני כנגד המשיב שהתקבל במעמד צד אחד והמשיב מבקש לבטל צו זה.

2.                   המבקש הגיש תביעה כספית בסך של 545,433 ש"ח כנגד ארבעה נתבעים:

א.      אי.טי.אס טכנולוגיה טקסטילית בע"מ (להלן נתבעת 1).

ב.      שוורצמן ליאור (להלן "שוורצמן")

ג.        יונג מיכאל (להלן "יונג")

ד.      המשיב.

3.               הנתבעת 1 פתחה בתאריך 4.2.97 אצל המבקש חשבון מס' 431700/06 ונטלה שתי הלוואות. האחת בסך של 71,380$ ביום 6.12.01 אותה התחייבה להחזיר בתשלום אחד בתאריך 6.2.02 בצרוף ריבית כמפורט בכתב התביעה.

הלוואה שניה בסך של 56,650$ אף היא ביום 6.12.04 אותה התחייבה להחזיר ב-60 תשלומים חודשיים החל מ-6.1.02 (צורפו העתקי הסכמי הלוואות).

לטענת המבקש לא עמדה הנתבעת 1 בתנאי ההסכמים הנ"ל. המבקש העמיד לנתבעת 1 אשראי בסכומים שונים ויתרת חובה בחשבונה הגיע, ביום הגשת התביעה בצרוף ריבית לסכום התביעה.

4.         ביום 4.2.97 חתמו הנתבעים: שוורצמן, יונג והמשיב על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום (להלן "הערבים") והתחייבו לשלם למבקש לפי דרישתו הראשונה, את כל הסכומים המגיעים לו (צורף העתק מ "ערבות מתמדת ללא הגבלת סכום").

5.         בבקשה להטלת עיקול ביקש המבקש להטיל עיקול על נכסיו של שוורצמן ועל נכס של המשיב. בתצהיר התומך בבקשה נטען, כי למרות דרישות חוזרות של המבקש מהערבים לשלם לו את חובם, על פי ערבותם, הם לא עשו כן (צורף העתק דרישה). לטענת המבקש, נקלעה נתבעת 1 לקשיים כלכליים, הערבים הינם בעלי מניות בה ומצבה הכלכלי החמור של נתבעת 1 מצביע גם על מצבם הכלכלי הקשה של הערבים כפי שמסקנות כאלה הוסקו בהתאם לפסיקה שהובאה. לפיכך יש מקום להטיל עיקול על נכסיהם על מנת שלא יוברחו.

6.         המשיב הגיש בקשה בכתב למתן רשות להתגונן, לביטול עיקולים ולהמצאת מסמכים. הבקשה הנדונה בפני הינה לביטול עיקול בלבד.

טוען המשיב, כי נתבעת 1 הוקמה ב-1989 על ידו, שוורצמן ויונג. המניות התחלקו ביניהם כך: לשוורצמן 51% למשיב 26.4% וליונג 22.6% היתה גם חלוקת תפקידים ביניהם.

7.         במהלך 1999 הופנו לנתבעת 1 דרישות מהבנקים להגדיל את מכסת שיעבוד הנכסים לשם הבטחת האשראי וההלוואות שניתנו לה וזאת לנוכח האטת פעילות הנתבעת 1.

לאור האמור, חתמו הערבים על הסכם בתמורה לשיעבוד נכסים, באופן שאחזקות שוורצמן גדלו בנתבעת 1 ל-75.5% ואחזקותיהם של המשיב ושל יונג ירדו ל-13.3% ו-11.3% בהתאמה, בתמורה שוורצמן אמור היה לשעבד חלק מנכסיו ולהעביר למבקש בטוחות נוספות. 

8.         ביום 26.10.00 הקים שוורצמן חברה חדשה בשם ש.ל. אלון טכנולוגיות בע"מ (להלן "חברת אלון") וזאת לדבריו משיקולי מיסוי, לאור דרישות הבנקים כי יש להקים חברה חדשה אשר תעסוק בדיוק באותו תחום עיסוקה של נתבעת 1 "הכל על מנת להמשיך את פעילות החברה ללא "הפרעת הבנקים לפעילות" (ראה סעיף 1 י' לבקשת המשיב). שוורצמן נרשם כבעל מניות יחיד בחברת אלון וכמנהלה. חברת אלון עשתה שימוש במוניטין של נתבעת 1 פעלה ממשרדיה ללא תשלום שכ"ד והשתמשה בציוד שלה ובעובדיה. המשיב המשיך לעבוד אצל נתבעת 1 ללא קבלת משכורת ומאז הוא אינו מעורב עוד בניהולה ובענייניה הכספיים ומצא לו עיסוק אחר כמאמן משחקי כדורגל.

            לנוכח השינוי באחזקות, הצטמצמה גם אחריותו של המשיב אצל נתבעת 1 ומאז הוא אחראי על הסעות והובלות הייצור בלבד.

9.         לטענת המשיב, ידע המבקש על השינויים בחלוקת התפקידים של הערבים והעברת השליטה לשוורצמן, לנוכח העובדה שהוא שיעבד למבקש נכסים נוספים שלו.

בתאריך 5.12.04 הגישה נתבעת 1 בקשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע להקפאת הליכים ולהסדר נושים.