החלטה בתיק בשא 168101/05 - פסקדין

א)         כללי וטענות הצדדים

1.         זו התנגדות לביצוע שיק ע"ס 51,714 ש"ח ז.פ 1/8/01, משוך ע"י המבקשת 2, ובערבות המבקש 1, ולפקודת המשיבה. סכום החוב בתיק ההוצל"פ כיום 103,392 ש"ח. מסירת אזהרה לפי רישומי המחשב, וכן ת/1 שהוצג בדיון, בוצעה ביום 6/2/05. ההתנגדות ובקשה להארכת מועד הוגשו ב-13/4/05.

2.         המבקשים טוענים כי לא קיבלו את אזהרת ההוצל"פ, ולא ידעו על קיום תיק ההוצל"פ, עד ליום 6/3/05 בו קיבל המבקש 1 מכתב התראה לפני פקודת מאסר מב"כ המשיבה.

            לגופו טוענים המבקשים כי מדובר בשיק לביטחון שנמסר למשיבה, ובקשר להזמנת כריכות הגדות פסח בשנת 2001. לטענתם בגין הגדות פגומות שלא תוקנו, 580, וכן כאלו שנותרו בלתי כרוכות בידי המשיבה - 2517, נגרם להם חסרון כיס בסך 144,940 ש"ח, וזאת בנוסף לנזקים בגין הפרת זכות יוצרים שלהם בהגדות ע"י המשיבה, שמכרה הגדות במחיר נמוך, וללא רשות, תוך פגיעה באפשרות למכור את ההגדות במחירן המלא, והראוי - 40 ש"ח + מע"מ. כן נטען שחל איחור גדול במועד אספקת ההגדות, מה שגרם לביטול עסקת מכר 7,000 הגדות לחב' סלקום במחיר של 40 ש"ח ליחידה. כן נטען שלפי כרטסת המשיבה אצל המבקשים בגין אותה עסקה מ-2001, ובצירוף חוב קודם (בסך 33,837 ש"ח), החוב הגיע לסך 295,566 ש"ח, ובגינו שולמו ב-2001 ו-2002 בשיקים ובחשבונית קיזוז סך כולל של 274,281 ש"ח, כך שיתרת החוב לפי הכרטסת (וכולל חוב קודם) הנה 21,275 ש"ח, ובגין כל ההפרות לעיל אין מקום לשלמה, מה עוד שבגין עסקת 2001 שלביטחונה נמסר השיק כאן לא קיימת יתרת חוב.

3.         ב"כ המשיבה הציג בדיון את אישור מסירת האזהרה למבקש 2, וכפי שנעשה ע"י רשות הדואר, וסומן ת/1.

            המבקש 1 כפר בחתימתו או חתימת אשתו על ת/1 חרף העובדה שהחתימה דומה לחתימת אשתו על שיקים, שאישר שחתומה בהם, וסומנו ת/2. לטענת המשיבה מדובר בתעודה ציבורית שתוכנה לא נסתר ע"י המבקשים, ובאופן מספק, ומכאן שלא קיים טעם מיוחד להארכת המועד.

            לעניין גופו טוען שאין כל כיתוב או ציון בשיק שניתן לביטחון כטענת המבקשים, וכן גם אם ניתן לביטחון, טוען שנסתרה טענה לתשלום 234,291 ש"ח בשנת 2001 כפי שנטען בתצהיר, ובכרטסת שצורפה לו, וזאת לאור 8 שיקים שהוצגו בדיון וסומנו כ-ת/4, והוכח שחוללו באי פירעון, וכלולים באותם תשלומים נטענים בשיקים משנת 2001 לפי חשבון המבקש. למשל שיק שמסתיים ב-191 ע"ס 45,000 ש"ח ז.פ 25/8/01, ושחזר אכ"מ, סה"כ הוצגו 8 שיקים חוזרים.

            כן טוענת המשיבה כי המבקש 1 עצמו, מודה שסופקו לו כ-78,000 הגדות מתוך כ-81,000 שמסר לכריכה, כך שאין מדובר בכישלון תמורה מלא. הטענות לגבי נזקים בגין איחור בהספקה, אובדן רווח וכיו"ב, אינן בגדר סכומים קצובים, ובגין כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אין מקום ליתן את הרשות.

ב)         דיון והכרעה

4.         המבקש 1, המצהיר מטעם המבקשים נחקר בחקירה נגדית קצרה על תצהירו, והצדדים חזרו על הטענות כמפורט לעיל.

            בתום הדיון, הסיכומים, ולאחר עיון בבקשה על נספחיה והמוצגים שהוגשו בדיון, וסומנו, אני סבור שדין הבקשה להדחות, ואלו נימוקי : -

5.         בסעיף 12 לתצהירו מעיד המבקש 1 : "עפ"י עסקת היסוד בין המשיבה למבקשת, המבקשת אמורה היתה לשלם הסכומים הבאים: 1. עבור 19,390 הגדות בינוניות ללא הטבעה - 3.3 ש"ח ליחידה, סה"כ -.63,987 ש"ח ללא מע"מ, סה"כ כולל מע"מ 74,864.79 ש"ח.

2. עבור 14,404 הגדות קטנות עם הטבעה לפי -.3 ש"ח ליחידה, סה"כ -.43,212 ש"ח ללא מע"מ, סה"כ כולל מע"מ 50,558.04 ש"ח.

3. עבור 44,539 הגדות קטנות ללא הטבעה לפי 2.6 ש"ח ליחידה, סה"כ -.115,801 ש"ח ללא מע"מ, סה"כ כולל מע"מ 135,487.17 ש"ח.

4. עבור 100 הגדות בינוניות חתוך לפי 1.5 ש"ח ליחידה, סה"כ -.150 ש"ח ללא מע"מ, סה"כ כולל מע"מ 175.5 ש"ח.

5. סה"כ הגדות 78,433, סה"כ ללא מע"מ -.223,150 ש"ח, סה"כ כולל מע"מ 261,729 ש"ח."

            מסעיף 14 לתצהיר אנו למדים שבסופו של דבר ולפי גרסת המבקשים, ובגין האיחור הנטען בהספקת ההגדות, סוכם בין הצדדים, כי תמורת הכריכה תשולם למשיבה רק לאחר פסח 2002, וכי השיק כאן שנועד להבטחתה, היה אמור להיות מוחזר לאחר אותו תשלום. ואולם מן הדיון עולה בבירור כי טענת המבקשים שבשנת 2001 שילמו בשיקים (ובנוסף לקיזוז בגין מכר), סך 129,291 ש"ח הנה טענת בדים, שכן לפחות סך 75,000 ש"ח שנטען לפי הכרטסת שצורפה כי שולמו בשיקים מס' 306, 305, 191, 287, חזרו ללא כיסוי מן הבנק (ראה ת/4), ומכאן שחוב בסדר גודל כזה לשנת 2001, ובגין חזרת השיקים האמורים נותר. הדבר עולה מן הבקשה ומסמכיה מחד, ומ-ת/4 מאידך, שמלמד על חוב בגין שיקים שנטען ששולמו ב-2001.

בתום הדיון עלה טיעון מטעם המבקשים, שמדובר בשיקים שהוחלפו ונפרעו, אני דוחה טענה זו, הן מהפן הדיוני, והן מהפן המהותי, שכן דבר לא הוכח בעניין זה, ולו לכאורה, ולמעשה קרסה טענת המבקשים לתשלום שיקים בשנת 2001 עפ"י הכרטסת שהם צירפו. מן הסתם לו שיקים אחרים היו נפרעים במקום אלו שחוללו, היו המבקשים מצרפים או לכל הפחות נותנים פירוט כלשהו ביחס אליהם.

6.         מכאן שהחוב שנותר הוא גבוה בהרבה מן המצוין בכרטסת שצירפו המבקשים, וחלק נכבד מתמורת עסקת 2001 לא שולם עד היום. יצוין כי הוצגו בדיון גם שיקים ת/3, שנפרעו בשנת 2002, ומתאימים לגרסת המבקשים לגבי מספר תשלומים בשנת 2002.

7.         לגבי שאר הטענות, כגון חוסרים, נזקים ישירים ועקיפים, ולרבות בגין הפרת זכות יוצרים, איני רואה מקום לבררן, ובמסגרת החבות השטרית ומשני טעמים. מהותי - אין בפני בשלב זה תשתית עובדתית מספקת לחיובים הנדרשים וסכומיהם, המצדיקים לאחר דחיית טענת הפירעון, ונוכח האמור בסעיף 14 לתצהיר, מתן רשות להגן בעניינים אלו, וכן דיונית, ונוכח סוג הטענות והנזקים. זכות המבקשים להגיש תובענה בעניין, אך אין בטענות לשלול החבות השטרית כאן.

ג)         סוף דבר

8.         לאור כל האמור, אני מחליט לדחות את ההתנגדות.