החלטה בתיק בשא 167429/06 - פסקדין

1.         המבקשות הינן התובעות בתביעה בסדר דין מקוצר , שהוגשה בתאריך 24.7.2000 כנגד המשיב וכנגד שני נתבעים נוספים , בסכום של 19,223 ש"ח .במסגרת התביעה הוגשה גם בקשה לצו עיקול וניתן צו עיקול, במעמד צד אחד,( להלן "הבקשה הראשונה") .

2.         המבקשת 1 הינה הבעלים של קניון "כיכר העיר" בכרמיאל, (להלן "קניון"), המבקשת 2 הינה חברה העוסקת במתן שירותי ניהול שונים בקניון.

3.         הנתבעים רכשו זכויות חכירה לדורות בחנות בקניון (להלן "החנות") והתחייבו לשלם דמי ניהול עבור החנות , אולם נותרו חייבים את סכום התביעה. קדמה לתביעה זו תביעה אחרת שגם בה תבעו המבקשות את הנתבעים , בגין דמי ניהול שלא שולמו, אולם שם שולם  פסק הדין ,בהסכם פשרה.

4.         בין לבין, ממתן הצו בבקשה הראשונה , קיבלו המבקשות פסק דין כנגד הנתבעים בתאריך 1.2.01  במעמד צד אחד.פסק דין זה בוטל כנגד המשיב ,בתאריך 29.1.06 על פי בקשתו,ראה בש"א 154960/05.

לאחר ביטול פסק הדין, שבו המבקשות וחזרו וביקשו הרחבת צו העיקול ,(להלן "הבקשה השניה") שהתבססה על הבקשה הראשונה. הבקשה הינה לעקל את הכספים שנתקבלו אצלן מאת המשיב , במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח , כאשר הן תומכות  את בקשתן בתצהיר נוסף מאת נציג המבקשות ומבקשות לקבל תצהיר זה במקום התצהיר המקורי שהוגש בבקשה הראשונה. בנוסף מבקשות הן לעקל את משכורת המשיב. בהמשך הדיון , חזרו בהן המבקשות מהבקשה לעקל את משכורת המשיב. הצו בבקשה השניה ניתן בתאריך 11.6.06.

טענות המשיב

5.         לטענתו ,צו העיקול בבקשה הראשונה פקע. הוא מעולם לא קיבל את צו העיקול, כמוהו הוא לא קיבל את כתב התביעה. טענתו לאי קבלת כתב התביעה נתקבלה, ראה החלטת כב' הרשם י. גזית אשר קבע כי פסק הדין מבוטל מחובת הצדק. לפיכך אין המבקשות יכולות להתבסס בבקשה השניה על צו העיקול שניתן בבקשה הראשונה. בנוסף, המבקשות לא ביקשו לדון בבקשה השניה במעמד צד אחד, לא נדרשה כל תגובה מצד המשיב . לחלופין מבקש הוא לבטל את צו העיקול .

דיון

6.         החלטתי מתרכזת אך ורק בטענה המקדמית כי צו העיקול שניתן בבקשה הראשונה פקע , ולכן לא ניתן להסתמך עליו בבקשה השניה , על כן צו ההרחבה שניתן בבקשה השניה, פקע אף הוא.

7.         עול ההוכחה לענין מסירת צו העיקול מוטל על המבקשות. הן אלה שחוייבו בהתאם לצו שניתן בתאריך 25.7.00 לבצע מסירה אישית למשיב, של כל המסמכים על פי תקנה 363 לתקנות סדר הדין האזרחי , כפי שהיתה בעת מתן הצו. בתוך 7 ימים ממסירת ההחלטה  למבקשות  במזכירות.

9.         כפי העולה בוצעה המסירה בדרך של הדבקה.במסגרת הדיון בבקשה לביטול פסק דין נקבע ע"י כב' הרשם גזית, ראה עמ' 4 להחלטה:

"אין נפקא מינה האם המבקש התגורר בכתובת בה בוצעה המסירה, אלא האם אכן קיבל את כתבי בי דין.

ודוק, גרסת המבקש לענין ההמצאה לא נסתרה"

ובהמשך:

"ויודגש, פסק הדין מבוטל מחמת הצדק ועל כן איני נדרש לסיכויי ההצלחה של המבקש"

10.        על פי אישורי המסירה שצורפו על ידי המשיב , בנספח א' עולה, כי המסירה בוצעה בדרך של הדבקה . לאחר שהשליח ביקר שלוש פעמים בכתובת המשיב , כפי שמופיעה באישורי המסירה . ההדבקה בוצעה ב- 6.8.00 . המבקשות לא הציגו בפני כל אישור מסירה אחר בדבר מסירת צו העיקול בבקשה הראשונה. לפיכך, המסקנה הינה, כי מסירת צו העיקול במסגרת אישורי מסירה אלה לא בוצעה כדין, לנוכח החלטת כב' הרשם גזית. 

11.        המשיב טוען, כי המבקשות לא המציאו לו את צווי העיקול במסירה אישית בתוך 7 ימים ממתן הצו , נראה לי, כי אילו המסקנה היתה שהמסירה ,בדרך של הדבקה היתה כדין, הרי ההדבקה שנעשתה בתאריך 6.8.00 היתה יכולה להיות במועד, לנוכח העובדה , כי הערבון הופקד רק ב- 1.8.00. אולם כאמור, החלטת כב' הרשם גזית הינה כי לא בוצעה מסירה כדין. לפיכך המסקנה הינה כי צו העיקול פקע וכמוהו גם הצו שניתן להרחבת צו העיקול . כיום, לאחר תיקון מס' 6 של תקנות סדר הדין האזרחי, לנוכח חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, על מבקש צו העיקול במעמד צד אחד, למסור למשיב, במסירה אישית, העתק מהצו וכתב הערבות, בתוך 3 ימים. ראה תקנה 367(ב) לתקנות סד"א.

אי ביצוע הנ"ל מפקיע את הצו , ראה תקנה 370(3) לתקנות הנ"ל.

סוף דבר

12.        צו העיקול שניתן בבקשה הראשונה פקע. כמו כן פקע צו העיקול (הרחבה) שניתן בבקשה השניה.

המבקשות תשאנה בהוצאות שכ"ט בסך 2,000 ש"ח בצרוף מע"מ ריבית והצמדה עד התשלום בפועל

ניתנה היום (25 ביולי 2006) במעמד הצדדים