החלטה בתיק בשא 16725/05 - פסקדין

המשיב אוחז בשיק לפקודתו משוך על ידי המבקשים מחשבונם, אשר חולל בהעדר פרעון מסיבת "אין כיסוי מספיק".

בתצהיר התומך בהתנגדות טוען המבקש 1 בשמו ובשם המבקשת 2 כי עומדת לו ולמבקשת טענת קיזוז טובה כנגד השיק, מאחר שהמשיב חייב לו סך של 910,000 ש"ח עקב השקעתו בעסק משותף לו ולמשיב.

מאחר שהמבקש סולק מן השותפות בעסק ע"י המשיב תוך זמן קצר מכינונה, הוא זכאי להחזרת הלוואת - הבעלים בסך 800,000 ש"ח שהעביר למשיב, וכן להשבת סכום נוסף בסך 110,000 ש"ח שהעביר לו אישית.

המצהיר טוען כי משלא קיבל כל תמורה בגין השקעתו (910,000 ש"ח), זכאי הוא לקבל מהזוכה חזרה את מלוא השקעתו בחברה.

אשר לשיק נשוא ההתנגדות, אין המבקש כופר בכך כי קיבל סך של 15,000 ש"ח מן הזוכה כהלוואה פרטית, והזוכה ביקש ממנו כבטחון שיק נגדי בסכום זה עד שיקבל המצהיר את כספי הביטוח בגין תאונה שקרתה לו.

ב"כ המשיב טוען כי השיק נשוא ההתנגדות לא נמשך לפקודת הזוכה עצמו כי אם לפקודת החברה אופיר את אדם בע"מ, שהיא יישות נפרדת מן הזוכה גופו, ולכן לא מדובר באותם צדדים; כמו כן החייבת 2 אינה קשורה להעברת הכספים למשיב, וגם מסבה זו לא מדובר באותם צדדים, שניתן לערוך קיזוז בין חיוביהם.

ב"כ המשיב ממשיך וטוען כי לחייבים לא עומדת טענת קיזוז מאחר שהזוכה לא חייב להם מאומה, ומאחר שלכל היותר יש למבקשים זכות תביעה נפרדת נגד הזוכה; אך גם במדה ותוגש, אין בסכום התביעה כדי להוות חוב הניתן לקיזוז אלא אם כן יינתן לטובתם פס"ד נגד הזוכה.

ב"כ המבקשים טוען כי מאחר שהמצהיר לא נחקר על תצהירו, הרי שגירסתו נותרה בלתי - נסתרת, דהיינו שאכן העביר 910,000 ש"ח למשיב, ובמדה שעובדה זו לא נסתרה, יש לו זכות לקבל בחזרה מן המשיב סכום זה.

ב"כ המבקשים תומך יתדותיו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) וטוען כי הכספים ששילם המשיב למבקש בתור הלוואה ניתנו על רקע השותפות, ויש לראותם ככספים שתשלומם נובע מקשר השותפות, כלומר החיובים הם מתוך עיסקה אחת הניתנת לקיזוז. לחילופין ניתנים הכספים לקיזוז מכוח סעיף 53 (א) סיפא שכן גם אם אין החיובים נובעים מעיסקה אחת, הרי שעסקינן בחיובים קצובים: 910,000 ש"ח כנגד 15,000 ש"ח.

ב"כ המשיב ויתר על חקירת המצהיר בנימוק שאין בתצהיר כל טענה כנגד החוב נשוא התיק, וכי "אין ולו טענת הגנה אחת, קלושה ככל שתהא, שיש בה כדי להצדיק קבלת ההתנגדות והעברת התיק לשמיעה".

בשלב זה לא נשקלת מהימנות המצהיר, ועל כן מן ההכרח לצאת מנקודת הנחה כי המבקש אכן העביר לזוכה סך 800,000 ש"ח ועוד 110,000 ש"ח נוספים במועדים מאוחרים יותר.

גם אם כטענת הזוכה נמשך השיק ע"ס 800 ש"ח (שהמבקש תובע השבתו), לפקודת חב' אופיר את אדם בע"מ, שהיא גוף משפטי נפרד מן המשיב, עדיין עומדת למבקש הטענה כי העביר למשיב באופן אישי סכום נוסף במזומן בסך 110,000 ש"ח "על חשבון סכומים שלא היו אמורים להיות מוצהרים בהסכם ושהזוכה ביקש לשלשל לכיסו באופן פרטי".

המבקשים הם זוג נשוי, וסך 110,000 ש"ח שהועבר מן המבקש, יש לראותו כסכום שהועבר ע"י שני המבקשים, בדיוק כפי שהשיק ע"ס 800,000 ש"ח נמשך מחשבונם המשותף.

טענת קיזוז היא בדרך כלל טענה טובה גם בטרם ניתן פס"ד חלוט לטובת הצד המעלה את טענת הקיזוז, ולכאורה לפחות עפ"י תיאור הדברים בתצהיר, חייב המשיב בהחזרת סך של 110,00 ש"ח לידי המבקשים, משסולק המבקש מן העסק המשותף.

כאמור לעיל, מאשר המבקש כי המשיב הלווה לו סך 15,000 ש"ח, בעקבות תאונה שקרתה לו ומנעה ממנו לעבוד ולקבל שכר, ובהעדר משכורת הציע הזוכה להלוות לו את הסך הנ"ל.

גם אם שני החיובים (השבת הכספים שנמסרו למשיב לצורך השותפות בחברה, וההלוואה שניתנה למבקש חלף שכר עבודתו, אינם מעיסקה אחת, אלא מעיסקאות שונות, עדיין מדובר בחיובים קצובים שניתן לקזזם מכוח סעיף 53 (א) סיפא לחוק החוזים (חלק כללי).

לאור האמור לעיל ועל יסוד טענותיו העובדתיות של המבקש אשר לא נסתרו, אני מקבלת את ההתנגדות.

התביעה תידון בסדר דין מהיר.

הוצאות הבקשה תיפסקנה עפ"י תוצאות התביעה.