החלטה בתיק בשא 167159/08 - פסקדין

1.         בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: " המבקשת") לפסילת מסמכים אשר הועברו לעיון המומחה הרפואי אשר מונה מטעם בית המשפט.

2.         רקע עובדתי

התובעת (להלן: " המשיבה"), ילידת 1952, נפגעה בשתי תאונות דרכים בתאריכים  10.10.2002 ו-24.10.2004.

לכתב התביעה צרפה המשיבה בקשה למינוי מומחים, במסגרתה עתרה בבקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה, הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה, הראומטולוגיה והשיקום.

בהחלטתי מיום 30.3.2008 הורתי על מינויו של ד"ר עמית יהודה כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה, וב"כ בעלי הדין התבקשו להעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי שבידיהם למעט חוות דעת רפואיות, בטרם יערוך הבדיקה.

כעת, עותרת המבקשת, היא הנתבעת, לפסילת מסמכים אשר הועברו על ידי המשיבה, לידי ד"ר עמית יהודה, המומחה הרפואי.

3.         טענות הצדדים

לטענת המבקשת, לתיעוד הרפואי שהועבר למומחה צורפו שני מסמכים האסורים בהגשה למומחה, על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים);

האחד (להלן: " מסמך א'"), מסמך זימון למרפאה ראומטולוגית בבית חולים "אסף הרופא" מיום 27.4.2008, אשר אינו מהווה מסמך רפואי ועל כן אסור בהגשה למומחה,  והשני (להלן: " נספח ב'"), טופס "קבלה רפואית" מן המחלקה לראומטולוגיה בבית חולים "אסף הרופא" מיום 27.4.2008, אשר לטענת ב"כ המבקשת הינו בבחינת חוות דעת מקצועית מיום 27.4.2008. לטענתה, המסמך מכיל מרכיבי חוות דעת, כמו: תלונות המשיבה, תולדות האירוע, תלונות העבר, מסקנות וקביעה רפואית ועל כן מהווה חוות דעת אסורה בהגשה למומחה מטעם בית המשפט.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, מסמך א' שכותרתו "זימון למרפאה ראומטולוגיה", הינו מסמך המעיד על הצורך בקבלת טיפולים במרפאה הראומטולוגית וכותרתו אינה גורעת ממנו ואינה הופכת אותו למסמך שאינו נוגע לטיפול הרפואי.

אשר למסמך ב', טוענת המשיבה, כי המסמך מכיל פרטי המקרה, ממצאים והצעת טיפול ומעקב, כחלק ממערך הטיפול הרפואי ואינו מהווה חוות דעת, כך שמותר בהצגה למומחה.

4.         דיון והכרעה

מוטב היה לבקשה זו שלא היתה מוגשת מלכתחילה.

תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986, קובעת כי יש להעביר למומחה את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לנפגע ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול.

אין חולק כי על פי ההסדר הקיים בדין, כאשר מדובר בתאונת דרכים, הדרך להוכחת עניינים שברפואה היא על ידי מינוי מומחה על ידי בית המשפט, מבלי שהצדדים יוכלו להציג לו חוות דעת רפואיות מטעמם.

התנאים הנוגעים למסמכים אותם ניתן להציג למומחה, לאור האמור בתקנות המומחים הם:

(א)        עליהם להיות בדבר טיפול רפואי, לרבות בדיקות לצורך טיפול רפואי.

(ב)        עליהם להיות נוגעים לעניין שבמחלוקת.