החלטה בתיק בשא 167014/06 - פסקדין

1. בפני בקשה לביטול פסק דין  שניתן בהעדר ביום 1/5/06.

החלטה זו באה להשלים החלטה שניתנה כבר ביום 18/10/06 בבקשה זו וזאת לאחר שההליכים למימוש הנכס שהיווה בטוחה לפירעון מלוא החוב המגיע למשיב מאת המבקשת מס'  01, הסתיימו והחוב נפרע.

המבקשים הראו טעם מספיק  למחדלם  בהגשת בקשת רשות להגן במועד.

הטעם למחדל פורט בבקשה ונובע מאי הבנה בין באי כח הצדדים באשר להארכת המועד המוסכמת להגשת בקשת רשות להגן.

אין מחלוקת כי אין מקום להותרת פסק הדין על כנו , הן לאור פירעון מלוא החוב למשיב והן לנוכח השאלה במחלוקת בענין שאלת החיוב בהוצאות משפט בגין עצם הגשת התובענה לבית המשפט.

2. לטענת המבקשים לא היה מקום מכבתחילה להגיש התובענה לבית המשפט וזאת מהטעם ששווי הבטוחה עלה על שעורו של החוב המגיע למשיב על פי האמור בספריו וכמפורט בסעיף 6 לתובענה.

הנני להעיר בשלב זה כי המשיב העמיד את סכום התביעה ע"ס מליון ש"ח בלבד למרות מלוא יתרת חוב בסך 2,783,240 ש"ח נכון ליום הגשת התובענה (11/12/05).

3. ב"כ המשיב לא חלקה על העיקרון הטמון  בטענת המבקשים לפיו מנוע התובע מלנקוט בהליכים מקבילים לגביית החוב המגיע לו כאשר ניתן לגבות את מלוא החוב באמצעות הליך אחד בלבד.

אין ספק כי חלה על תובע החובה לנהוג בתום לב בנקיטת ההליכים לגביית החוב המגיע לו מאת הנתבע וחל איסור על נקיטת הליכים מיותרים.

 על חובת תום הלב בנקיטת הליכים משפטיים ראה דברי כב' השופט א. ברק בבר"ע 305/80 רפאל שילה נ' רצקובסקי פד"י לה (3) עמ' 449 בעמ' 461 ובש"א 2236/06 חממי נ' אוחיון ואח' (לא פורסם).

קיומה של חובה זו ע"י המשיב בענייננו באה לידי ביטוי בשקלו את הסיכויים לגביית מלוא החוב המגיע לו בטרם יבחר באחד או יותר מההליכים המשפטיים העומדים בפניו. בדיקת קיומה של חובה זו תעשה לאור העובדות שהיו ידועות למשיב במועד נקיטת ההליכים ולא בדיעבד על פי התוצאה הסופית של נקיטת אותם הליכים.

תום הלב של המשיב נבדק לאור העובדות שהיו ידועות לו במועד בו נדרש להן ולא לאור עובדות שהתגלו לו בדיעבד.

4. העובדות הצריכות לענין ושאינן שנויות במחלוקת הן כדלקמן:

א.      המשיב הגיש לביצוע את שטר המשכנתא למימוש הזכויות בנכס המשועבד ביום 21/12/05 ובגין מלוא סכום החוב (2,783,240 ש"ח). כתב התביעה בתיק זה הוגש 10 ימים קודם לכן בגין הסך של מליון ש"ח בלבד.

ב.      באותה עת, היתה בידי המשיב הערכת שמאי של הנכס שנערכה ביום 8/4/05 ולצורך ביצוע השעבוד, בשווי של 1,235,000 דולר. בידי המשיב הופקד ע"י השמאי נספח לעיונו בלבד ובו צוינו הפחתות שונות הנובעות ממימוש הנכס בפועל. שוויו נטו על פי הנספח נקבע כ -  664,000 דולר בלבד או 3,074,320 ש"ח לפי שער הדולר שעמד באותה עת על 4.63 ש"ח לדולר כאמור בסיכומי ב"כ המשיב.

5. ב"כ המשיב טענה בסיכומיה כי אין די בשווי זה כדי למנוע הגשת התביעה הכספית כנגד המבקשים  וזאת לאור חיובי הריבית הצפויים בשעור 12.5% לשנה בסכום מוערך של

כ 350,000 ש"ח בתקופה של שנה וחצי, תקופה שהוערכה  כטווח הזמן המספיק למימוש הזכויות בנכס ופרעון חלקו הארי של החוב .

עוד טענה ב"כ המשיב כי המשיב נאלץ לעתור לסעדים זמניים בד בבד עם הגשת התביעה על מנת לשמור על זכויותיו בנכסים אחרים של המבקשים לאור נקיטת הליכים משפטיים כנגדם ע"י נושים אחרים.

על כן, לא היה מוצדק להמתין עד לתום הליכי מכר הנכס ועד בירור יתרת חוב אשר תיוותר אם תיוותר.