החלטה בתיק בשא 166685/06 - פסקדין

1.         הבקשה שבפניי הינה "בקשה לסעד זמני" (ומישהו הוסיף בכתב יד מעליה "דחופה"). למותר לציין, כי לא נתבקש סעד במעמד צד אחד או צו ארעי, ולפיכך מן הדין, לקבל את תגובת המשיבים ולקבוע דיון במעמד הצדדים.

המבקשת רשאית "לכלכל" מעשיה וההליכים בהם היא נוקטת ובכלל זה, הגשת בקשה שכזו ללא סיוע וללא ליווי משפטי, ובית המשפט, עם כל רצונו לסייע בידי האזרח, אינו אמור לתת שירות שכזה;

בקשת המבקשת כוללת סעדים שאינם בתחום סמכותו של בית משפט זה.

בין סעדים המבוקשים בתובענת התובעת, במסגרתה נתבקשה הבקשה לצו מניעה זמני, נתבקש בית המשפט להורות:

·        לשר הביטחון ולאלוף הפיקוד "להתיר לתובעת לנוע באופן שהיה נהוג עד לתחילת האירועים לעיל (4/06), כל עוד לא נתקבלה החלטה מינהלית כדין, השוללת תנועה זו באיזור מאזרחי ישראל" (סעיף 98.1 לתובענה);

·        ועוד ממשיכה התובעת ומבקשת מבית המשפט "להצהיר כי פעולות הנתבע נעשו בחוסר סמכות" (סעיף 98.2 לתובענה);

·        ורק בשולי הדברים מבקשת התובעת "לחייב את הנתבע לפצות את התובעת בגין נזקיה" (סעיף 98.3 לתובענה).

למרות שהתובעת הגדירה את סכום נזקיה לצורך אגרה בסך של 30,000 ש"ח, הרי שברור מן הבקשה עצמה, כי גם נתון זה, שהינו אך ורק לצרכי אגרה, אינו מבוסס, והמבקשת עצמה מציינת, כי בשלב זה, הנזק טרם ניתן לאמידה סופית ומדוייקת (ראה סעיף 84-88 לבקשה) ובאותה נשימה, טוענת המבקשת בבקשתה, ומתרעמת על כך, כי המשרד לתשתיות מתנגד לשימוש במתקן והוא נוהג כך בלי בסיס חוקי, שכן "אינו יכול כך סתם להתנער מהסכמתו בלי לחוב בפיצוי המבקשת על השקעותיה" (סעיף 7 לבקשה); ובהמשך, בניגוד לעובדה כי נקצב הסכום לצורך אגרה בסך 30,000 ש"ח, אומרת המבקשת במפורש, כי אין בידיה כיום, כל אפשרות להגדיר את סכום תביעתה וכי היא "תקצוב את סכום התביעה במועד הראשון שתוכל לעשות כן ותגיש בקשה לתיקון סכום התביעה כדין" (ראה סעיף 12 לבקשה).

מהאמור לעיל, ומאחר והמבקשת סבורה, כי בין היתר מגיע לה פיצוי בגין חוסר האפשרות לעשות שימוש במתקן הגז, הרי ברור מאליו, כי הסכום המזערי הנתבע על ידה, אין לו כל בסיס הגיוני או כלכלי והוא "נזרק לחלל התובענה", לצרכי אגרה בלבד; עוד בהקשר זה ניתן להבין, כי גם באשר לעילת התביעה הנזיקית הנתבעת כאן, כלל לא ברור שהיא בסמכותו של בית משפט זה.

כך או כך, הסעדים המבוקשים ע"י המבקשת, בבקשה זו ובתובענה, אינם בסמכותו של בית משפט זה, כל עוד לא פוצל הדיון.

בתחילת דברי, קבעתי כי על המבקשת לכלכל מעשיה ובכלל זה, לשקול האם היא יכולה לבדה להתמודד עם התובענה ועם הבקשות, שכן היא לוקחת סיכון, כי בקשות המוגשות בחוסר סמכות, תידחנה או תועברנה, תוך שהיא תצטרך לשאת בהוצאות הנובעות מכך.

2.         למעלה מן הצורך, גם אם תיק זה היה בסמכותו של בית משפט זה, אני מוצא מקום להאיר ולהעיר, כי לא היה מקום ליתן צו ארעי במעמד צד אחד, מאחר וזה לא נתבקש, כאמור, וגם מן הטעם הענייני, כי מדובר, במישרין או בעקיפין למעשה, בתובענה לנזק כספי, וכידוע מקום בו ניתן לפצות צד בכסף, לא יינתן צו זמני, טרם נתבררה התובענה לגופה;

יתר על כן, תחילת ההליכים בנשוא הבקשה והתובענה שבפניי, אל מול המשיבה, החלו ביום 23.01.06, או לכל המאוחר 02.03.06, עת הגישה המבקשת התנגדות לצו לתפיסת שטח מקרקעין (ראה נספח ד' לבקשה); ומאז ועד היום, חלפו כשלושה וחצי חודשים, בהם כלל לא ברור באלו הליכים משפטיים נקטה המבקשת, ואם לא נקטה, לצורך הבקשה שבפניי, מתעוררת שאלה של שיהוי שאותה יש לבחון, בטרם מתן צו מניעה.

עוד יש להדגיש ולהאיר, כי מהבקשה עצמה למדתי ברמז, כי יתכן והתקיים בעניין הנדון, הליך בבג"צ, ולא ברור לי, איזה הליך היה זה ומה עלה בגורלו.

במכתב עו"ד ציגלר, מיום 16.04.06, מפנה הלה, בסעיף 4, לעמדת המדינה "כפי שהוצגה במכתב האמור ובהודעה לבג"צ...", כאמור, זה היה הרמז היחידי לכך, כי יתכן ובתקופת הביניים התנהלו הליכים בפני בג"צ, שגורלם אינו ידוע.

3.         מכל הטעמים האמורים, אני מורה כי החלטתי זו תועבר למבקשת, והיא תיתן הודעה בכתב לבית המשפט, אם למרות האמור, היא עומדת על המשך ההליך בבקשה שבפניי, ואם כן ייקבע דיון במעמד הצדדים.

4.         תוגש בקשה, בתוך 3 ימים, למחיקת הבקשה ו/או התביעה, כאמור, תימחק הבקשה ללא צו להוצאות.

התיק יועלה אליי ביום 25.06.06, לקביעת המשך ההליכים.

5.         המבקשת תודיע למשיבים על החלטה זו ותמסור להם העתק ממנה יחד עם מסמכי הבקשה במסירה אישית תוך  7 ימים מהיום.