החלטה בתיק בשא 1659/05 - פסקדין

1.         בקשה לבטל את פסק-הדין, שניתן בת.א. 5333/04 של בית משפט זה ביום 01.02.05 בהעדר הגנה. ייאמר בראשית הדברים, שלא נידונה הבקשה עד אשר הוגש יפוי הכוח של בא-כוחה המלומד של המבקשת. עוד ייאמר, כי על פי תקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ה-1984 היה זה מחובתה של המשיבה לפרט את טיעוניה, וכי על-פי תקנה 241(ד) לתקנות הנ"ל הרשות בידי בית-המשפט להחליט, אם להכריע בבקשה על בסיס הבקשה והתשובות בכתב בלבד. בא-כוחה המלומד של המשיבה לא התייחס בטיעוניו להגנותיה הנטענות של המבקשת, מלבד לעניין האחריות השלוחית וביקשנו לקבוע את התיק לחקירת המצהיר. ראיתי להכריע בתיק זה על-פי הבקשה והתגובה לה בלא לקבוע את התיק לחקירת המצהיר.

2.         בתגובת המשיבה לבקשה נטען, שהבקשה הוגשה כלל בחוסר סמכות על-פי פניית יו"ר ועד העובדים של המבקשת ולא על-פי פניית המבקשת עצמה. לאור דברי בא-כוחה המלומד של המשיבה בסיום הפרוטוקול הידני מיום 17.03.05 ב-בש"א 1658/05 ויפוי הכח, החתום על-ידי גזבר המועצה המקומית ערד, שהוגש לתיק זה ביום 26.04.05 (אשר ראינו לראשונה ביום 02.05.05), דין הטענה, להידחות.

3.         א.         כידוע, בבואנו להחליט אם לבטל את פסק-הדין על-פי שיקול דעתנו, כפי

שנתבקש, עלינו ליתן את הדעת לשני נושאים:

1)         סיבת מחדלה של המבקשת להתגונן;

2)         סיכויי הצלחת הגנתה.

לסוגיה השניה משקל רב מן הסוגיה הראשונה [ראה: א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (תשס"ג) 282 - 283].

ב.         בראותי את קורות המועצה הדתית ערד מאז פיזורה ביום 02.05.04 בבקשה ובתצהיר המלווה, ובייחוד האנדרלמוסיה, ששררה במוסד הנ"ל מאז, נחה דעתי, שאי-הגשת כתב הגנתה של המבקשת בתיק זה לא נבעה, חלילה, מזלזול בבית המשפט.

ג.          ובאשר לסיכויי הגנת המבקשת אתחיל מן הסוף. אזכיר, כי עילות התביעה הנטענות נולדו, כאשר משגיח כשרות הורה לבעלי דוכן פלפל לא לאפשר למשיבה לטגן אוכל עקב הספק שלו לעניין יהדותה. המשיבה הינה בת לעדה האתיופית. עקב ההוראה הנ"ל פוטרה המשיבה מעבודתה. לטענתה, מעשי המשגיח נבעו אך מצבע עורה.

            באשר לטענות, שאין המבקשת אחראית למעשי הנתבע 2, משגיח הכשרות, על בסיס הסעיפים 14 ו-15 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הרי לא הונח כל יסוד עובדתי בבקשה ובתצהיר הנלווה לתמוך בטענה זו. ובאשר להפניה לע"א 686/77 מקורות חברת מים לשיראל בע"מ נ' מרג'י, פ"ד ל"ד(4) 365, אין הראיה דומה לנידון. הרי, שם דובר בנזקים לעובד המערערת, שנתבעה על-ידיו, ואילו כאן המדובר בנזקי המשיבה, שלדידי כולי עלמא אינה עובדתה של המבקשת. בכל זאת לגופו של עניין, בבקשה נטען, שהנתבע 2 משגיח הכשרות, פעל כהלכה בהתאם לחובתו על-פי חוק איסור הונאה בכשרות, השתמ"ג-1982 (צ.ל. 1983-ג' ט"ל) (סעיף 38 לבקשה). זאת, כי לפי ההלכה היהודית, כאשר לא יהודי מבשל אוכל אין האוכל, שהוא מכין, כשר. והרי, כאן, המשגיח פקפק ביהדותה של המשיבה והורה למנוע ממנה להוסיף לבשל את האוכל עד אשר יתברר ספקו בעניין יהדותה. לא ידע המשגיח באותה העת, לפי הטענה, שהמשיבה עברה גיור לחומרה. מנגד נטען, שהמשיבה הופלתה אך בשל צבע עורה.

בתביעה זו בית-המשפט יידרש להכריע בתחרות בין העוולה החוקתית הנטענת, בין היתר, בשל הפגיעה בכבודה של הגב' אישטו לבין טענתה של המועצה הדתית ערד, שהמשגיח מילא את חובתו בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות הנ"ל.

אין לומר, שההכרעה בתחרות זו ידועה מראש, או, שהשאלה המשפטית הזאת אינה ראויה לבירור יסודי.

4.         לאור המקובץ הריני מבטל את פסק-הדין בת.א. 5333/04 של בית-משפט זה. בגין הצורך בבקשה, הריני מחייב את המבקשת בהוצאות ובשכר-טרחת עורך-דין לטובת המשיבה בסך 2,500 ש"ח בתוספת מע"מ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר למשיבה באמצעות בא-כוחה המלומד את הסך של 2,500 ש"ח שהופקד במסגרת בש"א 1658/05.

יוגש כתב ההגנה של המבקשת תוך 30 יום מיום קבלת עותק מהחלטתי זו.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לבאי כוחם המלומדים של המבקשת ושל המשיבה.  כן, יועבר התיק לשופט המוקד כמקובל.

ניתנה היום ל' בניסן, תשס"ה (9 במאי 2005) בהעדר הצדדים

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: