החלטה בתיק בשא 165822/06 - פסקדין

1. בפני בקשה לבטול פסק דין שניתן בהעדר כתב הגנה ביום 1/12/05.

פסק הדין ניתן על בסיס אישור מסירה למבקש לפיו ביום 3/7/05 נמסר כתב התביעה למבקש אך הוא סירב לחתום. צורף תצהיר השליח אשר אימת עובדה זו ואף ציין כי המבקש זוהה ע"י שכן ששמו שמור במשרד ב"כ המשיבים.

2. לטענת המבקש בבקשתו המתוקנת, לא הומצא לו כתב התביעה וגרסתו של השליח הוכחשה. עוד טען המבקש כי קיומו של פסק הדין נודע לו כאשר הודבקה הודעת הפינוי על דלת דירתו. המבקש אף הכחיש כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נמסרה לו.

הנני להעיר כי האזהרה של תיק ההוצאה לפועל נמסרה למבקש באותו אופן בו נמסרה לו התובענה בתיק זה.

3. השליח אשר ביצע את שתי המסירות למבקש, נחקר במועד הדיון והסתבר כי השליח אף אינו יכול לנקוב בשמו של השכן אשר זיהה את המבקש. על פי עדותו אין כל ראיה על דלת הדירה או תיבת הדואר המצביעה היכן הדירה בה מתגורר המבקש וזהותו ולפיכך נאלץ להיעזר בשרותיו של השכן. 

השליח אף הודה כי מסר את האזהרה לאדם שהזדהה ככהן יהודה וקבע כי הוא המבקש, לאור זיהוי שבוצע ע"י אותו שכן שזהותו אינה ידועה.

עוד הוסיף השליח כי לא טרח לברר שמו של אותו שכן מאחר ופנה לשכן אשר ב"כ המשיבים היפנה אותו אליו לצורך הזיהוי. 

בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי המסמכים אכן נמסרו למבקש בעצמו.

ב"כ המשיבים, אשר זהותו של אותו שכן שזיהה את המבקש ידועה לו, לא טרח לצרף לתגובתו את תצהירו של השכן או לפחות למסור את זהותו על מנת שיתאפשר למבקש להתמודד עם ראיה זו.

 אין זה מן הנמנע כי השכן טעה בזיהוי המבקש או כלל לא זיהה את המבקש אלא הצביע על דלת הדירה בלבד וכי האזהרה נמסרה לאדם אחר ששהה באותה עת בדירה. לא ניתן לפסול על הסף גם הטעיה מכוונת של אותו שכן מסיבות השמורות עימו ונובעות מיחסי שכנים.

4. נראה לי כי בנסיבות תיק זה יש להקפיד עם המשיבים בביצוע המסירה. מדובר בתביעה לפינוי דייר מוגן אשר מיהר להתגונן בפני הפינוי באמצעות בקשה לבטול פסק דין לאחר שנודע לו על קיומו כך שקשה להניח כי המבקש לא היה מתגונן במועד לו היה מקבל את כתב התביעה והאזהרה כנטען.

מאחר וקיים ספק כי המסירה בוצעה כדין לידי המבקש די בכך על מנת להורות על ביטולו.

5. הנני להוסיף עוד כי אף עילת ההגנה העולה מבקשת המבקש הינה עילת הגנה טובה המצדיקה שמיעתה בבית המשפט.

דמי השכירות, שהיא עילת הפינוי בתובענה, לא שולמו ע"י המבקש בשנת 2005.

בהתאם לתנאי הסכם השכירות על המבקש לשלמם אחת לשנה מראש ביום 11/5 בכל שנה.

לטענת המבקש לא שולמו דמי השכירות באותה שנה מאחר ואביו נפל למשכב באותה עת ולא שילמם כפי שנהג לשלמם עד אותה עת מדי שנה.

המבקש הצהיר על עצמו כמכור לטיפה המרה ומטופל ע"י רשויות הרווחה ועל כן, רכש עבורו האב את הדירה נשוא התובענה ומימן את דמי השכירות.

6. בתיק זה התנהלו מספר דיונים במהלכם שילם המבקש, בעזרת אחיו ובני משפחתו, את דמי השכירות המגיעים למשיבים ובכך ריפא את ההפרה הנטענת.

המבקש עתר בבקשתו המתוקנת למתן סעד מן הצדק נוכח עובדה זו.