החלטה בתיק בשא 165159/08 - פסקדין

בפני בקשה לסילוק ההודעה לצד ג' 2 על הסף מחמת העדר עילה.

רקע

עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי פציעת ירי מיום 09.09.02 במהלך מרדף משטרתי.  התובע הגיש תביעתו כנגד מדינת ישראל - משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר וביום 10.08.04, הנתבעות שלחו הודעת צד ג'.

לטענת הנתבעות - שולחות הודעת צד ג', בין היתר, צד ג' 2 התרשל באבחון או בביצוע הניתוחים או במתן טיפול או הנחיות המשך טיפול בתובע, התרשלות שלטענתם, גרמה נזק, לרבות קטיעת ידו של התובע.

ביום 04.06.08, צד ג' 2 הגיש את הבקשה שבכותרת לסילוק התביעה על הסף בהעדר עילה. מכאן הבקשה שבפני.

הבקשה

 צד ג' 2 טוען כי יש למחוק את התובענה על הסף מחמת העדר עילה, בהיותה סתמית ונעדרת פרוט באשר לנסיבות הארוע הנטען. כמו כן, צד ג' 2 טוען בנוסף כי לא צורפה להודעה חוות דעת רפואית כדין ולפיכך מנועות שולחות הודעת צד ג' להוכיח כל ענין שברפואה. צד ג' 2 מוסיף וטוען כי מחוות דעתו של ד"ר ליובושיץ מטעם הנתבעות, עולה כי האבחון והטיפול שניתנו לתובע אצל צד ג' 2 היה נכון וסביר.

שולחות הודעת צד ג' מתנגדות לבקשה. לטענתן, התובע איבד את ידו לאחר אבחונים, טיפולים, ניתוחים ומעקב שנעשו אצל צד ג' 2. שולחות הודעת צד ג' טוענות כי צד ג' 2 הינו צד דרוש לו מייחסים שני המומחים שהגישו חוות דעת בתיק התנהלות רשלנית ואו השפעה מכרעת על גורל הגפה של התובע.

שולחות ההודעה לצד ג' מפנות לחוות הדעת שהוגשה מטעם התובע ממנה עולה כי בעיה עצבית בגפה לא צוינה בתעודות השחרור ובדו"ח הניתוח (ראו שתי שורות אחרונות בעמוד 2 לחוות דעתו של ד"ר אביגד); ולחוות הדעת מטעמן לפיה לצד ג' 2 הייתה השפעה מכרעת על גורל הגף של התובע (ראו שורות 45-49 בעמוד 4 לחוות דעתו של ד"ר ליובושיץ).

שולחות ההודעה לצד ג' טוענות בנוסף כי לצורך הוכחת אחריות וחבות של צד ג' 2 ישירות כלפי התובע או כלפי המדינה, כשלוח של המדינה שכשל בתפקידו אין הן נדרשות להציג חוות דעת.

לחלופין, שולחות ההודעה לצד ג' טענו כי לו תתקבל הצהרת התובע כי הוא מוותר כלפי המדינה על זכותו לקבלת פיצוי בגין כל נזק שנגרם לו בגין כל מעשה ומחדל של צד ג' 2 וכי לא יתבע את צד ג' 2 בענין הנדון, היא תסכים לבקשה. בנוסף, הסבירה כי תסכים למחיקת צד ג' 2 ובלבד שתוכל לתובעו במועד סמוך לאחר קבלת פס"ד חלוט בענין זה. צד ג' 2 לא התייחס להצעה זו.

דיון

הלכה היא, כי סילוק על הסף הוא אמצעי קיצוני הננקט בלית ברירה, כפי שמציינת כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן ברע"א 1689/97 גראונד א.ש. בע"מ נ' אדם טבע ודין:

" סילוק תביעה על הסף הוא צעד קיצוני, באשר נשלל על ידו ממתדיין, יומו בבית המשפט ודלתותיו נסגרות בפניו מבלי שיהיה בידו לשטוח עצומותיו בפני בית המשפט".

המלומד א' גורן בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי 138 (מהדורה שביעית), מסביר מהי המדיניות השיפוטית הראויה בנוגע לסילוק תובענה על הסף:

" הנחיה כללית, שיש לראות בה את המדיניות המשפטית הרצויה, היא כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף  'הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה'."

על בית המשפט להמנע מסילוק תביעות על הסף. מקום שקיים סיכוי, אפילו קלוש, כי התביעה תתקבל.

כך נקבע ב- ע"א 01 / 2452 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נח (1) 577, 582-584 :

"סילוק תובענה על הסף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ובדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה  ..... לבית-המשפט סמכות טבועה למנוע שימוש לרעה בהליכי משפט, כמו כן לבית-המשפט קנויה סמכות טבועה לסלק תובענה על הסף - אם במחיקתה ואם בדחייתה - מקום שבו עשה בעל-דין שימוש לרעה בהליכי משפט. עם זאת השימוש בסמכותו הטבועה של בית-המשפט ייעשה בזהירות. כך בכלל וכך במיוחד כאשר מדובר בסילוק תובענה על הסף מן הטעם שיש להישמר פן תיפגע יתר על המידה הזכות היסודית בדבר פנייה לערכאות .... ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי-המשפט כזכות יסוד אשר בית-המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות. תפקידם של בתי-המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל ..."

העדר עילה הינו, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, ללא חקירה ודרישה בעובדות. בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא חי מכתבי הטענות בלבד.