החלטה בתיק בשא 164911/06 - פסקדין

התנגדות לביצוע שטר.

רקע עובדתי

1.         המשיב הגיש לביצוע שטר חוב ע"ס 69,000 ש"ח ( להלן:" השטר") וכן 5 שיקים מושכים על ידי המבקש בסך של 3,250 ש"ח כל אחד ( להלן:" השיקים"). השיקים הוצגו לפרעון וחוללו.

המבקש, שהינו מתווך במקצועו, טיפל בהשכרת דירתו של המשיב. שטר החוב והשיקים נמסרו על ידי המבקש למשיב על רקע טיפולו של המבקש בדירתו של המשיב   (להלן:" הדירה").

שטר החוב

2.         בהתייחס לשטר החוב מעלה המבקש שתי טענות:

א. יש לדחות את בקשת הביצוע ככל שהיא מתייחסת לשטר החוב , באשר השטר אינו נושא מועד פרעון. ב. לחילופין, טוען המבקש, כי שטר החוב הינו שטר בטחון אשר התנאי שלהבטחתו ניתן, לא התקיים.

אי ציון מועד הפרעון בשטר החוב

3.         אי ציון מועד הפרעון בשטר החוב, אינו שולל את הזכות להיפרע מכוח שטר החוב, שכן על פי סעיף 9 לפקודת השטרות, שטר שלא נכתב בו זמן פירעון, הוא "שטר בר פרעון עם דרישה". משלא צוין בשטר החוב מועד פרעון, הרי מועד פרעונו הוא המועד בו נדרש המבקש לפרעו ומועד זה הוא מועד הגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

על כן, נדחית טענת המבקש בענין זה.

4.         לחילופין, טוען המבקש כי שטר החוב ניתן לבטחון, להבטחת תשלומי שכירות הדירה אשר המבקש היה אמור להעביר למשיב בגין השכרת דירת המשיב. לטענת המבקש, התנאי אשר היווה בסיס למסירתו לא התקיים.

המשיב טוען כי אין מדובר בשטר לבטחון כי אם שטר אשר יש לשלם ללא תנאי.

בחקירתו הנגדית, בתשובה לשאלת בית המשפט השיב המבקש:

"את הסכום בשטר אני מילאתי. את השטר כתבתי בתקופה שהייתי חייב 52,000 ש"ח ונתתי לו את השיקים. עשינו חשבון את הסכום שאני חייב לו והתחשבנו. 69,000 ש"ח זה הסכום בדולרים שנתן החוב של ה- 52,000 ש"ח ( עמ' 8 לפרוטוקול).

המשיב תולה יתדותיו בתשובה זו וטוען כי הודאתו של המבקש לפה כתב את השטר כשהיה חייב כסף למשיב, שומטת את הקרקע מטענתו כי השטר ניתן לבטחון.

אלא שהמבקש ציין בהמשך דבריו:

" ש. כלומר, השטר הזה הוא לא שטר בטחון, אלא כסף שאתה חייב לו?"

"ת. לא. זה שטר בטחון. הוא קבל כנגד זה שיקים והשיקים נפרעו". ( עמ' 8 לפרוטוקול).

בשלב זה לא נבחנית מהימנות המבקש ועל כן, אין לקבוע כי הופרכה הטענה כי השטר ניתן לבטחון. יצוין, כי גם העובדה שלא צוין בשטר מועד פרעון, יש בה כדי לתמוך במסקנה כי אכן השטר ניתן לבטחון.

5.         עם זאת, בכך לא די. אף בהנחה כי השטר ניתן לבטחון, על המבקש להראות, ולו לכאורה,  כי התנאי שלהבטחתו ניתן השטר, לא התקיים. בענין זה כשל המבקש.

בעוד שבתצהירו טען כי:

" כל דמי השכירות אשר נגבו הועברו למר ארדיטי בין במזומן בהיותו בארץ ובין בהעברה בנקאית"( סעיף 28 לתצהירו). הרי בחקירתו הנגדית העיד כי: " חלק מהכסף העברתי למשיב"( עמ' 7 לפרוטוקול). המבקש לא פרט איזה סכום, לשיטתו, העביר למשיב ובכך לא עמד בחובת הפירוט המתחייבת בהליך זה.