החלטה בתיק בשא 164580/06 - פסקדין

בפני  שתי התנגדויות שהוגשו נגד בקשות ביצוע של שני שיקים, כל אחד בסך 50,000 ש"ח. מאחר ושני השיקים, האחד חתום ע"י המבקש 1 והשני חתום ע"י המבקשת 2, ניתנו למשיב במסגרת אותה פרשה, ביקשו ב"כ הצדדים שתינתן החלטה אחת בשתי הבקשות (פרו' 10/7/06, עמ' 3).

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 10/7/06, נחקר המבקש 1 על תצהירו.

טענות המבקשים

השיקים נשוא המחלוקת הם חלק מעיסקת שותפות בין המשיב לבין צד שלישי ששמו מר אודי חכים. המשיב יצר קשר עם המבקש 1 והתחנן בפניו שייקשר אותו עם מר חכים. המבקש עשה כן והוסכם עם המשיב כי הוא יעביר באמצעות המבקש 1 למר חכים סך של 50,000 ש"ח. המבקש 1 נתן למשיב את השיקים כדי שתהיה למשיב הוכחה כי נתן למר חכים באמצעות המבקש סך של 50,000 ש"ח, וכן כדי להראות את האמון שרכש המבקש 1 למר חכים.

למבקש לא הייתה כל כוונה לשלם במקום מר חכים, והמשיב ידע זאת. המשיב קיבל גם שיק נוסף ממר חכים. המשיב קיבל כל חודש סך של 1000 ש"ח (2% מסכום ההשקעה) עבור רווחים וקרן.

על המשיב היה להגיש תביעה נגד מר חכים בעילה חוזית מאחר ומדובר בעסקת הלוואה והמשיב קיבל ריבית עבור כספו.

דיון

טענות המבקשים כפי שעולות מתצהיריהם התומכים בבקשות רשות להתגונן ומהסיכומים שהוגשו מטעמם, נטענות באופן מבולבל ולא עקבי.

כך למשל, בסעיף 13 לתצהיר המבקש 1, נטען שעסקינן בעסקת הלוואה ואילו מסעיף 6 לתצהירו, עולה לכאורה שמדובר בעסקת השקעה. בנוסף, נטען בסעיפים 4 ו-14 לתצהיר, כי מדובר בעסקת שותפות כוללת בין המשיב לבין מר חכים.

לגבי התשלומים החודשיים ששולמו למשיב, נטען בסעיף 6 לתצהיר המבקש 1 כי המשיב קיבל תשואה של 2% בחודש שכללה רווחים וקרן, ובהמשך, בסעיף 13 לתצהיר, נטען שהתשלומים החודשיים היו בגין ריבית. מסעיף 18 לסיכומי המבקשים עולה, כי התשלומים החודשיים היו בגין ריבית. 

אין מחלוקת, כי המבקש 1 קיבל מהמשיב סך של 50,000 ש"ח וכי באותו מעמד מסר המבקש 1 למשיב את השיקים נשוא הבקשות, שלו ושל המבקשת 2.

לטענת המבקש 1, השיקים נמסרו למשיב לצרכי הוכחה על הסכום שהועבר ע"י המשיב למר חכים וכן להבעת אמון של המבקש 1 במר חכים. לא ברור מדוע יש צורך לתת שני שיקים, של המבקש 1 ושל המבקשת 2, כל אחד בסך 50,000 ש"ח, לצרכי הוכחה של סכום ההלוואה שניתן באמצעות המבקש 1. בנוסף, לפי טענת המבקש 1, הוא נתן למשיב שיק נוסף של מר חכים על סך 50,000 ש"ח.

בביהמ"ש, העיד המבקש 1 כי נתן למשיב כנגד הסך של 50,000 ש"ח שקיבל ממנו את השיקים נשוא הבקשה כשיקים ביטחון (פרו' 10/7/06, עמ' 1, ש' 9). עדות זו אינה עולה בקנה אחד עם טענת המבקש כי נתן את השיקים לצרכי הוכחה ולהבעת אמון במר חכים ותו לא.

בסעיף 3 לסיכומים מטעם המבקשים, נטענה טענה חדשה ולפיה, השיקים ניתנו כביטחון מותנה למשיב לפיו, אם החייב האמיתי שהוא מר חכים, לשיטת המבקשים, יחזיר כספים למשיב באמצעות המבקשים והם יטלו את הכסף לעצמם, רק במצב דברים כזה יוכל המשיב להיפרע מהמבקשים. לטענת המבקשים, אין זה המצב בעניינינו מאחר ומר חכים לא העביר כסף עבור המשיב שאותו נטלו המבקשים.

טענות המבקשים, מבולבלות וסותרות. הטענה החדשה בסיכומים בדבר הביטחון המותנה בנסיבות מסוימות כמפורט לעיל שהיא טענה עובדתית, לא נטענה בתצהיר מטעם המבקשים.

המבקש במהלך עדותו, טען שהשיקים ניתנו לביטחון (פרו' 10/7/06, עמ' 1, ש' 9) אך לא פירט. בתצהירים עצמם לא נטען כי מדובר בשיק ביטחון.

המבקש 1 העיד בביהמ"ש, כי המשיב אינו מכיר את מר חכים (פרו' 10/7/06, עמ' 2, ש' 28-27).

עולה, כי בין המשיב למר חכים, לא היה כל מגע ישיר וכי כל השתלשלות העניינים בין המשיב למבקש 1 הייתה מול המבקש 1. עדותו של המבקש 1 אינה עולה בקנה אחד עם תצהירו, ממנו ניתן להבין, כי בין המשיב למר חכים היה קשר ישיר (כך למשל, סעיף 7 ותחילת סעיף 8 לתצהיר המבקש 1).

לפי עדות המבקש 1, משך תקופה מסוימת עד לחודש 2/06 או 3/06, קיבל המשיב סכום של 1000 ש"ח בכל חודש ולאחר תאריך זה, התשלומים החודשיים הופסקו וקרן ההלוואה גם לא הוחזרה (פרו' 10/7/06, עמ' 2, ש' 15-10).