החלטה בתיק בשא 16447/05

1.       המבקשת נפגעה בתאונת דרכים בשנת 1992 ומאז מנהלת מאבק עם המשיבים בעניין הפיצויים המגיעים לה. בין יתר המחלוקות שהתעוררו בתיק זה היה מצבה הנפשי של המבקשת. בית המשפט מינה מומחה מטעמו בתחום הפסיכיאטרי, להלן: "המומחה", אשר נתן חוות דעת ונחקר בבית המשפט. כדי להבין את הרקע לבקשה שבפני, שעניינה התנגדות להצגתם של שלושה מאמרים שפורסמו באתר YNET, מהדורת עיתון מקוונת של ידיעות אחרונות באינטרנט, להלן: " הכתבות", ועניינם מאבק המנהלת המבקשת בעניין בנה, אפנה לחקירתו של המומחה בע' 217 ש' 25-32 וע' 218 ש' 1-21 בישיבה מיום 21.9.05 :

ש.       בהמשך למה שאמרתי לך, אני אתאר לך מצב שתקבל אותו ממני כנתון. התובעת במשך שנים בהתמדה, מנהלת משפטים ומאבקים ציבוריים, בעיתונות והתכתבות, בהרבה דרכים פומביות, נגד העיריה, נגד משרד החינוך, נגד כמה עורכי דין שייצגו אותה, נגד האוניברסיטה, נגד שכנים בבניין שלה, אני מדבר על מסעות של מלחמות בבית דין לעבודה, בבית משפט שלום, בבית משפט המחוזי, בבית משפט העליון, בעיתונות, והכל באינטנסיביות רבה.

ת.        אני יודע חלק מזה.

ש.       כי לא ביטאת זאת בחוות הדעת.

ת.        היא סיפרה לי על השכנים, על השער והגשר.

ש.       אם תקבל את דבריי כנכונים, זה מאפיין התנהגות טיפוסית של אדם מדוכא.

ת.       לא, אבל זה יכול לבטא התנהגות של אדם ממורמר, כחלק מאיזה שהוא תהליך דכאוני, שהוא כרוני והוא לא חריף, ויש להפריד בין תהליכים דכאונים וכרונים ובין תהליכים דכאונים חריפים וקשה להשוות בין שני הדברים.

ש.       השאלה שלי היא עוד יותר ממוקדת, אנו יודעים שעל פי תקנות המל"ל, המרכיבים החשובים לקביעת הנכות מן הסוג הזה, הם חוסר יכולת או פגיעה ביכולת של הקשרים הבין אישיים ושל כושר העבודה. תסכים איתי שאדם שיכול לנהל תיקים משפטיים, אחד אחרי השני בפרטי פרטים, מסעות של פרסום וגילוי דעת בעיתונות, תיק תביעה עם אלפי מסמכים, עם שליטה מושלמת בכל מאות התעודות הרפואיות וכל הקבלות במשך 10 שנים, אדם כזה הוא לא דווקא אדם פגוע באספקט יכולת העבודה שלו.

ת.      אתה לא בהכרח צודק...

ש.       ויכוח בנושאים של מימון חינוך גבוה לילד חריג, ויכוח על שכ"ט עו"ד ועם טענות על מעילה בכספים, ויכוח על רישוי בניה, ויכוח על תנאי העסקה של עוזרת פיליפינית שמתגלגל בערכאות משפטיות, ויכוחים אין סופים על פרטים של קבלות והוצאות.

ת.      אני מסכים איתך שיש פעלתנות רבה יחסית לאדם בדכאון.

2.       בישיבה מיום 27/9/05 ביקש ב"כ המשיבים להגיש ולסמן את הכתבות. לטענתו, הכתבות כוללות פרטים שמסרה התובעת עצמה לעיתונאים, וכי בחקירתו הנגדית של המומחה הציג לו ב"כ המשיבים שאלות המתיחסות לעיסוק התובעת בענייני בנה, אך אלו לא הציגן בפני המומחה. 

ב"כ המבקשת ביקש לקבל את "הכתבות" כדי לעיין בהן ולנקוט עמדה בקשר להצגתן.

החלטתי לקבל את הכתבות באופן זמני, סימנתי אותן - נ/38 ב"כפוף לתגובתו של עו"ד גור בעניין קבילותן, כראיה מטעם המשיבים, לרבות הרלוונטיות שלהם למחלוקת נשוא התביעה. ביום 2.11.05, הגיש עו"ד גור את התגובה לבקשה.

3.       השאלה העומדת בפני היא אם ובאיזה מידה יש לקבל את הכתבות כראיה מטעם המשיבים.  עו"ד קוזלובסקי סבור כי הכתבות משליכות אור על בעיותיה הנפשיות של התובעת.

4.       ב"כ המבקשת מתנגד לבקשה. ניתן לסכם את עיקר התנגדותו כדלקמן:

1)       ככל שמטרת הגשת הכתבות הינה הסקת מסקנות רפואיות בנוגע לתובעת, הרי היה על ב"כ המשיבים  להציגן בפני המומחה.

2)       הדרך להוכיח טענות שברפואה ע"פ חוק הפלת"ד קבועה בדין ואין לאפשר להכניס לתיק ראיות על מצבה הרפואי של התובעת ב"דלת האחורית" ובניגוד לדין.

3)       הכתבות אינן רלבנטיות לתיק, והמומחה אכן נשאל על פעילותה של התובעת ואישר כי אין כל רלוונטיות לטענות ב"כ הנתבעות, המקושרות לכתבות.