החלטה בתיק בשא 164329/05 - פסקדין

א)         זו התנגדות לביצוע שיק ע"ס קרן 300,000 ש"ח, משוך ע"י חברת אי.סי.טי.איי לפקודת המבקש 1, לגביו נטען שחייב כמסב, ופירעונו נחזה להיות נערב בחתימת המבקש 1 שבגב השיק.

            המבקש 2 טוען בעיקרם של דברים כי אכן השיק הוסב על ידו למשיבה בקשר עם הלוואה שמסר מר נחשון בעל שליטה במשיבה לחברה המושכת, ואולם טוען שכספי ההלוואה הושבו במלואם ע"י החברה למר נחשון, ולמשיבה.

            המבקש 1 חוזר על טענת הפירעון, ואולם טענתו האישית והעיקרית הנה, שחתימת הערבות הנטענת על גבי השטר הנה חתימה מזויפת, ואינה שלו, ומעולם לא ערב לשיק. לטענתו משהועבר השיק למשיבה לא הייתה על גביו חתימתו ו/או חתימה אחרת זולת חתימת ההיסב של המבקש 2.

            המשיבה סבורה שיש לדחות את בקשת המבקש 2, שלא פורטה מילולית כנדרש או נתמכה בתשתית עובדתית לכאורית כולל מסמכים לגבי הדרך שבה כביכול נפרע השיק נשוא הדיון.

            לגבי המבקש 1, נטען שיש לדחות את טענת הזיוף, שכן בחקירתו, בדיון אחר, הודה שחתם את חתימות הערבות שלו למבקש 2 שלא במשרד המשיבה, והשיקים הגיעו אליה מוכנים, וכן אישר באותו דיון כי החתימה דומה, ויכול להיות שזו חתימתו, אך אינו בטוח ב 100%, ובחקירה חוזרת אומר לאחר עיון בשיק כי יש קטע בחתימה שלא זהה לחתימות שלו, שאין דמיון בקטע מסוים : -

                        " כל החתימה דומה, אך יש קטע שהוא לא דומה ".

ב)         1.         לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון, וסיכומי הצדדים, אני סבור שיש לדחות את                    בקשת המבקש 2, הנסמכת על טענת פירעון ההלוואה שלהבטחת החזרה נמסר                      השיק על ידו למנהל המשיבה.

                        אני מקבל את עמדת המשיבה שאין בהתנגדות שבפני תשתית עובדתית מספקת                   המגלה הגנה לכאורית בקשר לפירעון הנטען, ויודגש אין הטענה נדחית, ובשלב              דיוני זה, בשל אי המצאת מסמכי ואסמכתאות פירעון מלאים, אלא בשל אי                              פרישת תשתית עובדתית חשבונאית כרונולוגית לעניין פירעון ספציפי של השיק                   נשוא הדיון כאן, ולהבדיל מטענת פירעון ביחס לשיק אחר שעניינו נדון בפני מותב               אחר, ושאליו הפנו שני הצדדים. איני רואה שהטענות הכלליות בתצהיר שבפני,                וביחס לשיק נשוא הדיון כאן, מתמלאות בתוכן מספק נוכח האמור בתצהיר                                     שבתיק האחר, וביחס לשיק אחר שנטען שם לפירעונו הספציפי. משנפלה טענת                    הפירעון נופלות שאר הטענות, ואין למבקש 2 הגנה אפשרית כנגד הבקשה כאן.

2.        במצב זה נותר לבחון האם למבקש 1 עומדת טענת הזיוף, וכפי שעלתה בתצהיר התנגדותו. המבקש נשאל לגבי תשובותיו בעניין בדיון בתיק האחר, שם לא שלל במפורש את חתימתו, וכן שהשיקים הגיעו חתומים על ידו ממשרד המבקש 2, ומסביר שבאותו דיון קיבל בתחילה צילום השיק, ומן הצילום ברור שאין מדובר בחתימתו, ואולם משהוצג לו השיק המקורי, זה היה כבר אחרת. בדיון בפני נאמר: " זה דומה לחתימתי שלי, אבל אני לא חתמתי על שיק זה, אבל איני יכול להגיד שלא דומה לחתימתי ". (שורות 4, 5 בעמ' 3 לפרוטוקול יום 28/6/05).

מן הדיון הראשון, בתיק האחר, קיימת תשובה של המבקש לפיה יכול להיות שמדובר בחתימתו (משהוצג לו השיק המקורי), ואח"כ עובר לעניין הדמיון בחתימות, בדיון בפני ניתנו הסברים לנאמר וכאמור לעיל, ההסברים הנם לגבי הדמיון, בין שמדובר בצילום ובין שמדובר במקור, אך גם לגבי השאלה העיקרית העובדתית האם המבקש חתום כערב בגב השיק כאן. אני סבור שנוכח התשובה לפיה זה יכול להיות, ועם הצגת השיק המקורי בפניו בדיון הראשון בזמנים, נחלשת טענתו החד משמעית, בתצהיר שבפני, לפיה מדובר בחתימה מזויפת. יש לצפות שמי שחותם ימים ספורים לפני אותו דיון, על תצהיר בתיק זה, ובו טוען לזיוף החתימה, יענה חד משמעית, משמוצג לו השיק המקורי כי אין מדובר בחתימתו, וכי לא חתם, תחת זאת משיב לשאלה הישירה האם זו חתימתו, כי הדבר יכול להיות, המבקש לא נשאל שם לעניין הדמיון בחתימות, עניין שעלה לאחר מכן, אלא ישירות האם מדובר בחתימתו, והשיב שיכול להיות.

יחד עם זאת, וחרף הקשיים לעיל, כאמור בפני, העיד שלא חתם בגב השיק, ובשלב דיוני זה לא ראיתי מקום לקבוע כי מדובר בטענת בדים, שתוצאתה דחיית ההתנגדות, או התנייתה בהפקדת ערובה, עדיין אני סבור שיש לברר הטענה במשפט, ותוך שמיעת כל הצדדים המעורבים.

ג)         התוצאה מכל האמור שאני מורה על דחיית בקשתו של המבקש 2, ומחייב אותו לשלם למשיבה הוצאות הדיון בעניין בסך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום, ועד ליום התשלום, הליכי ההוצל"פ לגביו יימשכו כסדרם.

            התנגדות המבקש 1 מתקבלת לעניין טענת זיוף חתימת ערבותו בגב השיק בלבד, ולעניין זה ישמש התצהיר ככתב הגנה.

בקשר למבקש זה, לגבי המשך הדיון אני קובע : -

1.         תצהירי המבקשים יהוו כתב הגנה.

2.         הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים כדלקמן : -

            התובעת/ משיבה עד יום 5/1/06.

            הנתבע 1/ מבקש עד יום 20/2/06.

3.         באם מי מהצדדים מבקש להעיד אדם שאין באפשרותו להגיש תצהיר מטעמו, יגיש בקשה לביהמ"ש לזמנו לעדות ללא תצהיר, בצירוף הנימוקים הרלבנטיים.