החלטה בתיק בשא 163952/08 - פסקדין

בפני בקשה של הנתבעת לדחיית תביעה על הסף מחמת התיישנות ושיהוי.

התביעה דנן הוגשה ביום 2.7.07 וענינה פיצוי כספי בגין ליקויי בניה שנתגלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת הקבלנית ברחוב האלה 8 מזכרת בתיה עפ"י חוזה מיום 25.5.94.

טוענת המבקשת כי תקופת ההתיישנות מתחילה במקרה דנן מיום שנמסרה החזקה בדירה למשיבים ביום 2.6.96 ומאז ועד להגשת התביעה חלפו כבר למעלה מ-11 שנה ומפנה היא לענין זה להוראות סעיפים 5 ו-6 לחוק ההתייישנות,תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות")

לא מצאתי כי יש ממש בטענת המבקשת.

ראשית, תקופת ההתיישנות בענין כגון זה בו עסקינן אינה מתחילה בהכרח ביום מסירת החזקה. תקופת ההתיישנות מתחילה מן היום בו נולדה עילת התביעה בהתאם לאמור בסעיף 6 לחוק ההתיישנות. אם אכן הליקוי נתגלה ביום מסירת החזקה אזי תקופת ההתיישנות מתחילה מיום זה. אולם מקום שמדובר בליקוי נסתר שמתגלה מן הסתם מאוחר יותר למועד מסירת החזקה הרי שתקופת ההתיישנות לתביעה בגין ליקוי זה מתחילה בעקרון מיום הגילוי.

שנית, בכתב התביעה מתארים התובעים את שהתרחש בענינם מאז התגלה להם לראשונה בחודש ינואר 1997 שמי גשם חודרים לארון החשמל של הדירה וגורמים לקצרים ולניתוקי חשמל תכופים בדירה. בעקבות פניה למבקשת שלחה זו חשמלאי מטעמה שהצליח לתקן התקלה אך בחורף של שנת 1998 שוב חזרו הקצרים והניתוקים. באותה שנה אף נתגלו כתמי רטיבות בחלקים אחרים בדירה. בעקבות פניה למבקשת שלחה זו מהנדס מטעמה שהורה על החלפת כל הצנרת בקומה העליונה אך בחורף 1999 שוב חזרה הרטיבות מעל ארון החשמל ובחלקי הדירה השונים. טיפולה של המבקשת בליקוי זה בוצע בקיץ 2000 על פי עצה אחת עם המשיבים והוא כלל איטום מרפסת ומרצפות קרמיקה. ברם, בחורף של אותה שנה שוב חזרה הרטיבות במקומות שצויינו לעיל. בשנים שלאחר מכן בוצעו תיקונים קוסמטיים ובחול המועד סוכות שנת 2003 לבקשת התובעים הביאה המבקשת חשמלאי , לפני עונת הגשמים, שהסיט את חוטי החשמל מקו נזילת המים אך בחורף 2004 שוב חזרה הרטיבות והקצרים. וכך חוזר חלילה. באביב שנת 2006 לאחר מכתב של המשיבים אל המבקשת ובו מודיעים הם על כוונה לפניה לערכאות הגיע מנהל המבקשת והבטיח להביא משאית מיוחדת כדי להתיז מים על גג הבית של התובעים על מנת לראות כיצד מחלחלים המים לדירה ולתקן את הטעון תיקון עוד לפני תחילת החורף. מאז לא עשתה המבקשת דבר לתיקון הליקויים.

נפסק בת"א (י-ם) 884/91 בריברום מנחם ואח' נ' רמט בע"מ  (לא פורסם) בפסקה 9 לפסק הדין כי:

" באשר לליקויים שלא ניתן היה להבחין בהם בעין בלתי מקצועית - ורשימתם של אלה אינה קצרה - אין לנו אלא להפנות לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, כפי שצוטט לעיל. נראה לי כי, בנסיבות

הענין, לא בכדי המתינו התובעים עד לסוף שנת 90' (אז פנו למיל"ב לצורך חוו"ד מקצועית) וכי פרק הזמן שחלף ממועד קבלת החזקה בדירות על פי החוזה ועד למועד הנ"ל ולמועד הגשת התביעה - איננו בלתי סביר כלל. התובעים ציפו שהנתבעת תתקן את הליקויים וסמכו עליה כי התיקונים שהיא מבצעת מפעם לפעם יעלו בסופו של דבר יפה. נקפו שנים אחדות, ותוחלתם נכזבה. רק בשנת 90' הוברר להם, באמצעות חוות הדעת המקצועית שהזמינו, מהם בדיוק הליקויים שהם זכאים לתיקונם ובכמה מסתכמת עלותם. נראה לי, לפיכך,שרק בשלב זה נולדה - הלכה למעשה - עילת התובענה".

גם אם תאמר כי לכאורה הנזק התגלה ע"י התובעים עוד בחורף של שנת 1998 ומועד זה הוא המועד בו נולדה עילת התביעה וממנה מתחיל מירוץ ההתיישנות, הרי תיקון הליקויים או ליתר דיוק הנסיון לתקן את הליקויים ע"י המבקשת, כפי שצוטט כאמור לעיל מכתב התביעה, יכול להחשב כ" 'מעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות' ,אשר על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות דינו כדין הודאה בזכותו של התובע,המתחילה מחדש את מירוץ ההתיישנות" (אייל זמיר, חוק המכר (דירות),תשל"ג-1973, ע' 529). לאור טיפולה של המבקשת בבעיית הרטיבות והקצרים למצער בשנת 2003 הרי התביעה הוגשה בתוך תקופת ההתיישנות העומדת במקרה דנן על 7 שנים.

אשר לטענת השיהוי שהעלתה המבקשת הרי שלא מצאתי שיש מקום להשתמש בטענה זו כטענה מקדמית כדוגמת טענת ההתיישנות בכדי להדוף תביעה על הסף.

לאור האמור לעיל הנני דוחה את הבקשה.

הנני מחייב את המבקשת לשלם למשיבים הוצאות בסך 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

ניתנה היום, י"ב בסיון, תשס"ח (15 ביוני 2008), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: