החלטה בתיק בשא 16387/07 - פסקדין

בקשה לדחיית התובענה העיקרית (ת.א. 751/07) על הסף מחמת מעשה בית-דין ו/או התיישנות.

רקע ;

1.         בתובענה העיקרית  תובעים המשיבים צו עשה לתיקון ליקויים, אשר התגלו, לטענתם, בציפוי גרנוליט, אשר נעשה ע"י המבקשת בבניין ברחוב חיים הזז 3, סביוני דניה, חיפה (להלן: " הבניין"), בו רכשו המשיבים דירות.

התביעה העיקרית נסמכת על חוו"ד המומחה, המהנדס יצחק ברמן (להלן: " ברמן"), אשר מונה ע"י בית המשפט, במסגרת בש"א 9077/05, אשר הוגשה בת.א. 535/91 בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: " התביעה הראשונה") - היא תביעה קודמת, שהגישו המשיבים כנגד המבקשת (להלן: " סולל בונה"), ונתבעים נוספים.

ברמן קבע, כי עיקר הרטיבות כיום, הינה בשל כשל בתיקונים אשר נעשו ע"י סולל בונה, בשנת 1990, לשם פתרון ליקוי יסודי אשר קיים בבניין (לפיהם חוברו לוחות הגרנוליט לקירות באמצעות עוגנים), מאחר שהיה עליה להסיר את לוחות הגרניט המצפים את הבניין ולהחליפם בציפוי אחר.

העובדות הצריכות לענין ;

2.         התביעה הראשונה הוגשה ע"י המשיבים כנגד מספר נתבעים:

סולל בונה, כמי שבנתה את הבניין, כנגד יזם הפרוייקט, במסגרתו נבנה הבניין, כנגד חברת דניה-סיבוס בע"מ, חברת מדן כרמל בע"מ וכנגד המתכנן.

בניית הבניין הסתיימה בשנת 1985.

החיפוי החיצוני של הבניין נעשה באמצעות לוחות גרנוליט. עוד קודם שהוגשה התביעה הראשונה, פנו הצדדים, בהסכמה ביניהם, אל המומחה פרופ' יצחק סורוקה (להלן: " סורוקה"), על מנת שיחווה דעתו בדבר קיומם של ליקויים בחיפוי הגרנוליט והאופן בו יש לתקנם. סורוקה קבע, שפלטות הגרנוליט נפרדו מהקיר והמליץ לחברן אל הקיר בעזרת ברגים.

אין חולק שבעקבות חוות דעתו ביצעה סולל בונה, בשנת 1990, את התיקונים שהומלצו ע"י סורוקה וזאת - בפיקוחו של המהנדס ד"ר עמי גלזמן (להלן: " גלזמן").

3.         למרות חיבור הפלטות לקירות, כאמור לעיל, המשיכה לחדור רטיבות לקירות, וביום 10.7.95 (לאחר שקיבלו רשות מביהמ"ש), הגישו המשיבים (במסגרת התביעה הראשנה), כתב תביעה מתוקן, באופן שהתביעה תכלול סעד נוסף והוא: צו עשה המורה על פירוק חיפוי הגרנוליט בבניין וביצוע ציפוי חדש.

4.         בעקבות כך מינה ביהמ"ש, בתביעה הראשונה, את המהנדס גלזמן לבדיקת טענות המשיבים בנוגע לחיפוי הגרנוליט וחוות דעתו של ד"ר גלזמן אשר הוגשה ביום 23.10.96 כללה שלוש שיטות לתיקון, אשר אין צורך לפרטן.

ביום 21.9.97 ניתן, בתביעה הראשונה, פסק דין חלקי, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים בנוגע לכל הסעדים שנתבעו בתביעה הראשונה, למעט החיפוי, לגביו נקבע, במפורש, כי ההתדיינות בביהמ"ש תימשך.

5.         בסופו של דבר, יום 12.10.9, הגיעו הצדדים להסכמה גם בנוגע לחיפוי הגרנוליט, לפיה תבצע סולל בונה תיקונים, בהתאם לאחת משלוש שיטות התיקון עליהם המליץ גלזמן, לפי בחירתה של סולל בונה (להלן: " ההסדר").

סולל בונה בחרה בפתרון של התזת ציפוי טבמבורפלקס.

הצדדים הסכימו, כי לאחר שגלזמן יאשר שהתיקונים בוצעו כנדרש (להלן: " האישור"), תמסור סולל בונה בידי המשיבים כתב אחריות, לטיב ביצוע עבודות התיקון על ידה, לתקופה של 8 שנים ממועד האישור.

האישור ניתן ביום 2.8.98 ובהתאם - העבירה  סולל בונה למשיבים כתב אחריות (להלן: " כתב האחריות").

5.         ביום 23.6.05 (כמעט 7 שנים לאחר מתן האישור), הגישו המשיבים לבית המשפט, כנגד סולל בונה, בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, היא בש"א 9077/05 (להלן: " הבקשה"), במסגרתה דרשו המשיבים, שביהמ"ש יורה לסולל בונה להחליף את החיפוי או לשלם להם פיצויים בסך 3,829,513 ש"ח.