החלטה בתיק בשא 163770/06 - פסקדין

החלטה זו ניתנת בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו לאחר 3 דיונים שהתקיימו במעמד באי כוח הצדדים במסגרת התנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש נגד המשיבה בגין שיק מספר 177 על-סך 83,330 ש"ח מיום 17/3/06.

המבקש הגיש תצהיר בתמיכה לבקשתו בו טען כי שימש כמתווך ואיש קש בין סוחר בשם מחמוד עלווה, שהינו תושב העיר עזה, לבין כמה חברות שפעלו בשותפות, וביניהן המשיבה (להלן: " השותפות"). המבקש הצהיר כי השותפות סיפקה תבואות וסחורה ישירות למר עלווה, מבלי למסור אותה למבקש או להפקידה בשליטתו.  כמו-כן הצהיר המבקש כי התשלום על הסחורה לא הועבר דרך חשבון הבנק שלו וכי הכסף מעולם לא היה ברשותו. המבקש טען כי מסר לאחת מהחברות בשותפות בשם גרבש שמואל תבואות ומספוא (להלן: " גרבש") שיקים מחשבונו האישי, וביניהן השיק נשוא התובענה, אך ורק כבטוחה לכך שימשיך לשמר את הקשר עם מר עלווה ויעביר כל סכום שיתקבל ממנו לשותפות. 

בהמשך הגיש המבקש ברשות בית המשפט תצהיר משלים בו טען, בין היתר, כי לאור הנסיבות המדיניות והצבאיות ברצועת עזה ובעקבות מלחמת לבנון השנייה, נבצר מהמבקש לקיים קשר עם מר עלווה ולברר איתו את הפרטים הרלוונטיים הקשורים ליחסי המשיבה סוחרים ברצועת עזה.

במהלך הדיון נחקר המבקש על תצהירו ולאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

דיון

המבקש הציג בתצהיריו גרסה מפורטת, בה התייחס לקשריו העסקיים עם המשיבה ועם מר עלווה, לנסיבות התקשרותו בעסקה ולאופן העברת הכספים והסחורה ממר עלווה לשותפות. בנוסף לכך הצהיר המבקש כי השיק נשוא התביעה נמסר לאחר היקלעותו של מר עלווה לקשיים ולאחר שהתעורר סכסוך בין המשיבה לבין השותפות האחרות, וציין כי אותו שיק נלקח כבטוחה לכך שהכספים ממר עלווה יועברו ישירות למשיבה לפני נושיו האחרים.

המשיבה הדגישה כי לא רשום על השיק שניתן לביטחון בלבד והמבקש לא הציג ראיה אחרת המעידה על קיומו של תנאי במסירה. דא עקא, שהלכה ידועה היא כי בשלב בקשת הרשות להתגונן רשאי המבקש להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, לרבות טענה בעל-פה לגבי קיומו של תנאי במסירת השיק.

טענתו המרכזית של המבקש לפיה השיק נשוא התובענה נמסר כשיק לביטחון בלבד, על-מנת להבטיח שכל הכספים שיקבל ממר עלווה יועברו לשותפות, לא נסתרה בחקירתו הנגדית. אמנם קיימת אי בהירות מסוימת בגרסתו של המבקש בנוגע לזהות החברה עמה סוכמו תנאי העסקה (המשיבה או גרבש), אולם התרשמותי היא כי עולה הן מתצהיריו של המבקש והן מעדותו שהמגעים נוהלו בעיקרם עם גרבש ולא עם המשיבה ישירות. כך למשל העיד כאמור בעמוד 8 לפרוטוקול הדיון מיום 27/9/06:

"כשנתתי לגרבש את השיקים - היה ברור שהם יגיעו למשיבה כל ההסכם נעשה דרך גרבש. את שואלת מתי הודעתי למשיבה ואני משיב כי לא הודעתי, לא דיברתי איתם. מר שמואל גרבש דיבר עם המשיבה ... בשלב זה לא היה לי קשר עם המשיבה כי אם עם גרבש. השיקים ניתנו לי".

לפיכך, אינני מוצא שקיימות סתירות מהותיות בין האמור בתצהיריו של המבקש לבין עדותו בחקירה הנגדית. המבקש היה עקבי בטענתו לפיה התנאים סוכמו עם גרבש, והוא שהעביר את השיקים לאחר מכן לידי המשיבה.

העובדה שהמבקש העיד כי לא דרש מהמשיבה להחזיר לידיו את השיקים, אלא ביטל אותם רק לאחר שהופקדו, דווקא מתיישבת עם גרסתו של המבקש לפיה הובטח לו שהשיקים ישמשו לביטחון בלבד והוא לא ציפה שיעשה בהם שימוש.   

לאור האמור לעיל, הנני מקבל את ההתנגדות וקובע כי תינתן למבקש רשות להתגונן, כאשר שני התצהירים שהוגשו בתמיכה לכתב ההתנגדות ישמשו ככתב הגנה בתיק.

המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית 30 יום מיום קבלת העתק של החלטה זו והמשיבה תגיש תצהיריה 30 יום לאחר קבלת תצהירי המבקש.

הנני קובע את התיק לקדם משפט ליום 4/6/07 בשעה 16:30.

עם זאת, לאור קבלת ההתנגדות מחד ויתרת הזכות במאזן ההוצאות שנפסקה לטובת המשיבה מאידך, אינני מוצא לנכון לחייב צד זה או אחר בהוצאות בשלב זה.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום י"ט בשבט, תשס"ז (7 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: