החלטה בתיק בשא 16370/04 - פסקדין

בקשה להורות למשיבה להשלים את הליך גילוי המסמכים מטעמה.

בקשה זו, מבוססת על פסיקת כב' השופטת חיות בת.א. 1871/91 (ולא 1871/01, כפי שנכתב בטעות בבקשת המבקשת)(בעניין הפרת פטנט בתיבות שהמשיבה יצרה וסיפקה לבזק במהלך שנת 1991) מיום 27.2.03 (יותר מעשור לאחר הגשת כתב התביעה), לפיה על המשיבה להימנע מייצור, שיווק או הפצה של תיבת סעף - תיבת חיבורים להנדסת טלקומונקציה, וכן חויבה המשיבה למסור דו"ח המפרט כמויות ותמורה (להלן: "הדו"ח" או "החשבונות"), כך שיתאים לסעד של מתן חשבונות, לו זכאית המבקשת, כדי שתוכל זו האחרונה לגבש את סכומי הפיצוי המגיעים לה.

המשיבה הגישה את הדו"ח ואף גרסה מתוקנת שלו לאחר מספר חודשים. מיד לאחר הגשת הדו"ח, שלחה המבקשת למשיבה מכתב דרישה לגילוי מסמכים, בכל הנוגע לחומר הגלם ולמסמכים ששימשו לצורך הכנת החשבונות.

עתירת המבקשת הינה, לגילוי מסמכים שהיא סבורה שהמשיבה העלימה ועודנה מעלימה, במכוון ובמתוכנן, על מנת למנוע ממנה את האפשרות להפרע את נזקיה האמיתיים, שהם נזקים בהיקף לא מבוטל (כנטען). טענות נילוות לעתירה לגילוי מסמכים, כוללות שורה ארוכה של האשמות כנגד המשיבה בחוסר תום לב בניהול ההליך, נסיונות כאלה ואחרים ל"מריחת" התיק ול"דחיית הקץ". כך, במקום למסור את המבוקש, הגישה המשיבה בקשה לעיכוב הליכים, שנדחתה על ידי כב' השופט שנלר בבש"א 11370/03. רע"א 8219/03 הוגשה על ההחלטה האמורה, בקשה שנדחתה אף היא על ידי כב' השופט ריבלין.

גלגולו האחרון של התיק, הגיע עת הגישה המבקשת בקשה להורות למשיבה לגלות מסמכים בבש"א 18116/03 (להלן: "הבקשה המקורית"). בדיון מיום 3.2.04, שהתקיים לפני חברי המנוח, כב' השופט אזר ז"ל, ניתן צו כמבוקש (לאחר שהושגה הסכמה בין הצדדים), תוך חיוב המשיבה בהוצאות חלקיות, עקב המנעותה ממתן תצהיר גילוי כמתחייב, בלא הזקקות לדיון.

תצהיר גילוי מסמכים והמסמכים שצוינו בו, נמסרו למבקשת ביום 3.3.04.

התצהיר העדכני והמסמכים, הם אלה שהולידו בסופו של דבר את הבקשה הנוכחית. טענות המבקשת הן, כי חומר הגלם שמסרה המשיבה הינו חלקי, בלתי מובן ובלתי מהימן. לשיטתה, קיימים פערים בין החשבונות שהגישה המשיבה לבין אותו חומר גלם שימש אותה לצורך הכנתם. כך, על פי החשבונות מכרה המשיבה לבזק 20,000 תיבות, ואילו חשפה בתצהיר גילוי המסמכים, תעודות משלוח וחשבוניות בקשר למכירת 10,199 תיבות. כמו כן, מכירות המשיבה לבזק בחודשים ינואר - מרץ 1991, לא מופיעות בדו"ח. לטענת המבקשת, קיימת אי התאמה, בכמות הנמכרת, המשווקת והעלויות הכרוכות בכך, בין המסמכים המצורפים לתצהיר הגילוי לבין הדו"ח שהגישה המשיבה. בנוסף, העלתה המבקשת טענה בדבר אי צירוף נספחים להסכם של המשיבה עם חברת רל אלקטריק תעשיות (1986) בע"מ, שייצרה חלקים הקשורים בהרכבת התיבה (להלן: "רל אלקטריק"), שהיו עשויים להאיר ולהבהיר מהו היקפן האמיתי של ההוצאות בהן נשאה המשיבה לצורך יצור התיבות. בנוסף, קיימים מספר דו"חות בכתב יד, שהמבקשת טענה, כי לא ניתן להבין דבר וחצי דבר מן הכתוב בהם, ואף לא גולו המסמכים ששימשו להכנת אותם דו"חות. המבקשת חזרה על האמור בבקשה המקורית וטענה, כי מסמכים שהוחלפו בין המשיבה לבזק, ומסמכים עליהם הסתמכו רואי החשבון לצורך ביקורת, לא גולו. לטעמה, אם כן, המשיבה מסתירה מסמכים ומידע שאינם מתיישבים עם החשבונות כפי שמסרה. מעשים אלה של המשיבה - כך המבקשת - מתיישבים עם התנהלות המשיבה לכל אורך הדרך, התנהלות של מי שמבקשת להאריך את הדיונים ולדחות את הקץ, תוך עשיית שימוש ציני, קר ומתוכנן בענייני פרוצדורה ותוך שהיא עושה דין לעצמה.

המשיבה לא חלקה על השתלשלות האירועים הדיונית, כפי שפורטה על ידי המבקשת, אך עם זאת העריה, בהתייחס לטענה כי המשיבה גרמה להתארכות ההליכים, כי הייתה זו המבקשת שהכבירה בהליכי סרק לאורך השנים, ואך מן הטעם הזה התעכבו ההליכים נשוא הבקשה (היא אף צירפה פרוטוקול דיון ספציפי, בו העירה כב' השופטת חיות לעד מטעם המבקשת, שהעלה את הטענה בתצהירו, כי בקשות דחיה - לפחות בחלקן - הוגשו בידי פרקליטי המבקשת, בניגוד לנטען בתצהיר).

הדו"ח הוגש על ידה בתאריך 2.6.03, כפי החלטת כב' השופטת חיות, ותצהיר גילוי המסמכים הנוגעים לדו"ח, הוגש בתאריך 1.3.04 כאמור.

המשיבה חזרה על שפורט על ידי המצהיר מטעמה, כי לא נמצא כל מסמך אחר (נוסף על אלו שגולו), הקשור לדו"ח. כמו כן, מסמכי המקור לא אותרו, כך גם חשבוניות ותעודות משלוח נוספות. לכן, אין בידיה, בחזקתה או בשליטתה מסמכים נוספים על אלו המפורטים בתצהיר. יוצא איפוא, כך סבורה המשיבה, כי בהתאם להחלטת בית המשפט, הצהירה כי לא אותרו יתר המסמכים הנוגעים לתיבות שסיפקה לבזק, הצהרה המהווה הסבר נאות לטענת המבקשת, כי המשיבה חשפה רק חלק מן המסמכים האמורים בקשר מכירת 10,199 תיבות ולא 20,000 כפי שנמכר בפועל.

עוד טענה המשיבה, כי המבקשת הטעתה את בית המשפט כשטענה לאי צירוף מסמכים, שלמעשה צורפו, ולגבי הטענות בדבר אי התאמה בין המסמכים המצורפים לתצהיר הגילוי בדבר אספקת התיבות לבין טבלת ההכנסות (מצורפת כנספח ב' לדו"ח), הסבירה המשיבה, כי טענות המבקשת מתייחסות לאספקת התיבות ואילו הדו"ח מפרט הכנסות מן המכירות, לכן אין להידרש לטענות אלו. המשיבה סיכמה וביקשה לדחות את הבקשה בטענת סופיות תצהירה הערוך כדין. הבקשה מופרכת, שהרי המשיבה לא הסתירה דבר. היא הצהירה במפורש על אותם מסמכים שלא איתרה, אף שפנתה וניסתה לאתר את המסמכים אצל בזק, תוך הדגשה, כי המסמכים הנוגעים לאותה עסקה, הינם משנת 1988.

המבקשת בחרה להשיב לתגובת המשיבה, ולהבהיר מספר טענות. לשיטתה, היא זכאית לקבל מהמשיבה, לאור ההשמטות עליהן הצביעה בתצהיר גילוי המסמכים ולאחר שהצליחה להראות כי קיימים מסמכים שהמשיבה לא גילתה או לא סיפקה הסבר יאה להיעדרם, תצהיר משלים כמבוקש. המבקשת חזרה והדגישה, כי קיים פער משמעותי בין החשבונות שהוגשו לבין המסמכים שגולו, המעלה ספקות בנוגע לאופן הכנת הדו"ח, הסברי המשיבה ועובדת אי צירוף מסמכים רלוונטים, הקשורים להסכם המשיבה עם רל אלקטריק.

אומר כבר עתה, אין בכוונתי להתייחס לטענות הצדדים בדבר דרך ניהול ההליכים בתיק העיקרי במהלך השנים, בין אם מצד המשיבה ובין אם מצד המבקשת וכן אין בדעתי להתייחס לעצם סיבת התארכות הדיונים הקודמים. בכוונתי ליתן החלטה עניינית בשאלת גילוי המסמכים. עם זאת, בהתייחס להליך הנוכחי, קשה היה שלא להתרשם, שיותר משהמשיבה מגלה, הרי היא מסתירה וקשה היה שלא לחוש חוסר נחת, לנוכח ה"הסברים" המגומגמים ששמעתי מפיה פרקליטה המלומד במהלך הדיון. כל אותן טענות בדבר מסמכים שאבדו, שעה שהמשיבה היתה מודעת היטב לכך שיתכן ותידרש ביום מן הימים ליתן פירוט מדויק ומלא של מוצאותיה, אגב יצור תיבות הסעף, שתוכניותיהן הגיעו אליה מעם המבקשת, הן טענות מוזרות בלשון המעטה. מסמכים אינם "נעלמים" או נגוזים לפתע, במיוחד לא שעה שסכסוך בעניינם מתברר בבית המשפט משנת 1991. הטענות, כאמור, מוזרות ביותר ויש בהן כדי להטריד. כאמור, מונחת לפניי בקשה להורות למשיבה להשלים גילוי מסמכים מטעמה, בהמשך לתצהיר גילוי המסמכים שהוגש, על פי החלטת כב' השופט עדי אזר ז"ל מתאריך 3.2.04. בהחלטה האמורה נקבע, כי הדרישה לקבלת מסמכים, שהופנתה ופירטה באילו מסמכים מדובר, מוצדקת. זו לא נענתה, ולפיכך ניתן צו כמבוקש, כאשר לגבי אותם מסמכים שאינם בנמצא או שלא ניתן לאתרם, נדרשה המשיבה לפרט את המאמצים שנעשו כדי לאתרם, והסיבות לכך שלא אותרו. לא נראה, כי המשיבה קיימה אחר ההחלטה במלואה. המשיבה לא העלתה טענות בדבר חוסר רלוונטיות, סודיות או אי פירוט מספיק בדרישה לגילוי המסמכים ואף הסכימה, כאמור, לגלות את הנדרש. לפיכך נראה, כי אילו פעלה המשיבה בתום לב, הייתה ממציאה את כל אותם מסמכים, הרלוונטים לסכסוך במקום להמציא מסמכים חלקיים בלבד, כפי שעשתה בפועל, לרבות אותו חומר גלם ששימש אותה להכנת החשבונות, אך העובדה שלא עשתה כן (כפי שאפרט), תוך שהיא משתמשת בטענות מוזרות כמו אבדן חומר, שעלו לראשונה היום, מלמדת שהמשיבה החליטה להסתיר מסמכים וגורלם ובכך לחסום את דרכה של המבקשת להגיע לסכום הפיצוי המגיע לה הימנה. לטעמי, יש ליתן צו להשלמת גילוי מסמכים כמפורט בבקשה (סעיפים 3 ו-4), כך שהפעם יהיה תצהיר גילוי המסמכים מלא ורציני ויתייחס לכל המסמכים שגילויים נדרש. אני מסכים עם המבקשת, שהגילוי חסר ויש לפרטו להוסיף את אותם מסמכים, שרק בהסתמך עליהם תוכל לשום את סכומי הפיצויים המגיעים לה, באופן מדויק ומלא.

ברצוני לציין, המשיבה הגישה דו"ח, הכלל נתונים בדבר הזמנות, ייצור, מכירות ועלויות בכרוכות בעסקת הזמנת 20,000 תיבות. אולם, המסמכים שהגישה ואלו שלא, יצרו פערי אינפורמציה, שעל המשיבה לצמצם ככל שניתן.

מקובלת עליי גישת המבקשת, לפיה, תמוה כיצד ועל סמך מה ביססה המשיבה את הנתונים המופיעים בדו"ח וזאת ללא קרוב למחצית החשבוניות ותעודות המשלוח הקשורות לאותה עסקה.

א.     טבלת ההכנסות בדו"ח מתארת כמויות והכנסות בין החודשים מאי 1991 ודצמבר 1991. לעומתה, החשבוניות ותעודות המשלוח שפורטו, מתארות מצב שונה במקצת. כך לדוגמא, בחודש דצמבר 1991 ישנה התאמה בין החשבונית לבין האמור בדו"ח - כמות של 336 סופקה, וההכנסה ממנה. בחודש אוגוסט 1991 לעומת זאת, תעודת המשלוח מספרת על 4,900 תיבות ואילו הדו"ח מפרט הכנסה ממכירה של 2,880 תיבות. זאת ועוד, על פי תעודות המשלוח, בין החודשים ינואר למרץ 1991, סופקו כ- 600 תיבות, היכן הרישום להכנסות? במאי 1991 סופקו, כפי המשיבה, 2,150 תיבות. בחשבון פשוט ובלתי מתיימר, ניתן לראות, קיים הבדל בין הכמויות בטבלה לבין הכמויות, כפי המפורטות בחשבוניות ובתעודות המשלוח, ומאידך שוב, בחודש אוקטובר 1991, קיימת התאמה מושלמת בין הדו"ח לבין תצהיר גילוי המסמכים של 2,217 תיבות. הכיצד?

ב.      ההסכם עם רל אלקטריק, יש בו על נספחיו, כפי שהוגדרו בהסכם, כדי לתאר את עובדות ביצוע ההזמנה. כך למשל, נספח "ב" להסכם הנ"ל המפרט את ההשקעות שנכרכו בעבודה וההוצאות לרכישת חומרים.

ג.       טבלת עלויות הייצור, כקודמתה (טבלת הכנסות מכירות), לוקה בחסר. לא ברור מהם המסמכים ששימשו את המשיבה להכנת אותה טבלה חשבונאית פשוטה, כשהצורך הוא אך למבט חטוף, במסמכים שגולו במסגרת תצהיר הגילוי, כדי להיווכח, כי אין פירוט דיו לנתונים כפי שהועלו בדו"ח. כך לעניין הסעיף המשמעותי של עלויות חלקים ועבודות קבלנות שהעלות בו מגיעה לכדי יותר ממיליון ש"ח, אין במסמכים את העלויות המתוארות, ואף הסברה של המשיבה, כי האסמכתא נמצאת בהסכם עם רל אלקטריק, איננה מדויקת, כפי המצויין בסעיף ב' לעיל.

ד.      מסמכים המעידים על השקעות נוספות, כגון שעות עבודת מכבש ועלויות כח-אדם, בניגוד לעמדת המבקשת, צורפו בתצהיר גילוי המסמכים ויש בהם כדי לענות על דרישות המבקשת.