החלטה בתיק בשא 163272/06

מבוא:

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

המבקשת הינה אישה בת 76 אלמנה, ניצולת שואה וחולה במחלות שונות.

דומה כי חייה של המבקשת היו רצופים טרגדיות ואין לבית המשפט אלא להצר על כך.

המשיבה הינה חברה הרשומה באי מאן.

המשיבה נמצאת בשליטת מר ישראל פרי (עו"ד) (להלן: פרי) והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאילי (ישראל - גרמניה) (להלן: הארגון).

נגד פרי והארגון הוגש כתב באישום.

ב"כ המשיבה ויתרה על חקירת המבקשת.

הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון:

המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין קבוע בחיקוק (תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984).

לפיכך, ובהתאם למצוות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי יש לקבל את רשות בית המשפט להארכת מועד להגשת הבקשה.

על המבקש להצביע על "טעם מיוחד" שגרם לאיחור שבהגשת הבקשה.

וראה "סוגיות בסדר דין אזרחי" מפי כב' השופט גורן בעמודים 644 ו- 645.

במקרה דנן מנמקת המבקשת את האיחור בכך ששפת האם שלה צרפתית ושהיא אינה דוברת עברית ושחלפו מספר שבועות עד שחתנה הסביר לה שהיא נתבעת.

לאחר מכן פנתה המבקשת (לטענתה) למספר משרדי עורכי דין עד ששכרה את שירותי בא כוחה המייצגת בהליכים עד כה ובזה שלפני (סעיפים 21-24 לתצהירה).

שלוש סוגיות עיקריות עומדות להכרעה.

האחת, האם דחיית הבקשה לביטול פסק דין כמוה כ"מעשה בית דין";

השניה,  האם הבקשה שלפני מגלה "טעם מיוחד" בגינו יש להיעתר לבקשה;