החלטה בתיק בשא 162897/05 - פסקדין

זו התנגדות לביצוע שיק על סך 26,600 ש"ח ז.פ 5/11/03 משוך על ידי המבקש לפקודת תמיר חודרוב (להלן: "תמיר" ), ושהוסב על ידי תמיר למשיבה האוחזת בשיק. סכום החוב בתיק נכון להיום 40,816 ש"ח.

המועד האחרון להגשת התנגדות חל ביום 21/3/05, בפועל הוגשה התנגדות ביום 12/4/05.

בבקשת הארכה להגשת ההתנגדות הנימוק הנו שעם קבלת האזהרה פנה המבקש לתמיר בדרישה לסילוק החוב בתיק, שכן תמיר היה אמור להחזיר לו את השיק, הייתה משיכת זמן מצד תמיר, אז הבין המבקש שאין לו ברירה ועליו להתגונן ולצורך הוכחת העברת שיקים וכספים בינו לתמיר ביקש מן הבנק מסמכים שהגיעו רק עובר להגשת ההתנגדות, ולכן הוגשה באיחור. מן הדיון עולה שהמבקש פנה לקבלת ייצוג בטרם חלף המועד להגשת התנגדות.

לגוף העניין נטען שמדובר בשיק אחד מתוך שלושה שיקים שהמבקש מסר לתמיר שהיה אמור להעביר לידיו שיקים נגדיים באותו סכום, ועפ"י נוהל קודם בין הצדדים, בפועל לא התקבלו שיקים או תמורה כלשהי מתמיר בגין השיקים שמסר המבקש, תמיר הבטיח להחזיר אותם אך לא עשה כן.

ביחס למשיבה נטען שבסמוך למועד הפירעון של השיק נשוא הדיון פנה אל המבקש מנהל המשיבה ומסר שבכוונתו לקבל את השיק מתמיר, וביקש לדעת האם יכובד, נאמר לו ע"י המבקש שהשיק היה אמור להיות מוחזר ע"י תמיר, אינו סחיר ושהשיק לא יכובד.

המשיבה טוענת כי אין טעם מיוחד בבקשה להארכת מועד, וכן אין הגנה לגוף העניין, שכן הנימוק היחידי ביחס למשיבה עצמה חסר היגיון, נסתר ממסמכי הניכיון ומועדו שצורפו לתגובה לבקשת עיכוב הליכים, ושהמבקש לא יכל להסבירם.

מן החומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לדחות את הבקשה.

אני סבור שאכן אין טעם מיוחד בבקשה להארכת מועד שיש בו להצדיק את הארכה המבוקשת, וכן ובעיקר לא קיימת למבקש הגנה לגופו כלפי המשיבה שהנה צד ג' האוחז בשיק.

לעניין מועד ההגשה, ניסיונות להביא להסדרת העניין ע"י תמיר אינם יכולים להוות טעם מיוחד כלפי המשיבה כאן, ומדובר בעניין שבין המבקש לתמיר, גם עניין מסמכי הבנק החסרים לא יכול להוות נימוק, כידוע בשלב דיוני זה אין דוחים בקשה מטעמים שבדרכי ההוכחה, לא ברור מדוע לא ניתן היה להגיש תצהיר ולפרט בו מילולית את הקשר שבין המבקש לתמיר, כאשר במקביל מוגשת בקשה לאפשר צירוף מסמך בנקאי ו/או פירוט נוסף בעניין לכשיתקבלו מסמכים שהתבקשו מן הבנק.

אין מדובר במסמכים של המשיבה שהתבקשו ולא נמסרו, אלא במסמכים בנקאיים של המבקש, שיתכן ולא נשמרו משחלף זמנם והמבקש נזקק לשחזרם, יחד עם זאת כאמור לא ראיתי שלא ניתן היה במועד הקבוע בחוק להגיש התנגדות עם עיקרי הדברים תוך הבהרה שככל שיגיעו מסמכים שהתבקשו בעניין, יעתור המבקש לצירופם או פירוטם.

טעם מיוחד הוגדר בפסיקה כעניין חיצוני שאינו בשליטת בעל הדין, הטעמים שפורטו בבקשה אינם עונים על הגדרה זו.

גם לגופו של עניין אין למבקש הגנה כנגד בקשת הביצוע, מן הדיון התרשמתי שהאמור בסעיף 16 לתצהיר ההתנגדות מגלה טפח אך מסתיר טפחיים, יתכן והייתה שיחה בין המבקש למנהל המשיבה אך ברור שלא הייתה שיחה עובר לקבלת השיק נשוא הדיון על ידי המשיבה, בו נשאל המבקש האם השיק ייפרע, וענה בשלילה, ועדיין המשיבה קיבלה את השיק באותו מועד, וכפי שטוען המבקש באותו סעיף. יתכן ועובר למועד הפירעון של השיק ביקשה המשיבה לברר בקשר לשיק ועקב בעיות עם תמיר, ואולם המבקש לא יכל לתת הסבר למסמכי הניכיון של השיק שהנם מחודש 9/04 ולא ממועד השיחה שציין.

יצוין כי בסעיף 11 מציין המבקש שהשיקים נמסרו לתמיר על ידו בחודש אוגוסט או ספטמבר לכל המאוחר, ושהיה אמור להעביר אותם לבנק, עניין זה מסתדר עם מועד הניכיון העולה ממסמכי תגובת המשיבה בבקשת העיכוב.

מתשובת המבקש בעניין זה בדיון התרשמתי שבשיחה הנטענת לא עמדה על הפרק השאלה האם לקבל באותו שלב שיק מתמיר, אלא לכל היותר הייתה שאלה האם השיק יפרע, מבחינה זו אין בשיחה להוות אסמכתא כלשהי לטענה שבאותו מועד סוחר השיק, אם אכן כך הדבר מדובר בפעולה המחוסרת כל היגיון מצידו של הדובר מטעם המשיבה באותה שיחה.

מן הדיון ברור שלמעשה המבקש אינו מכחיש שניתנה תמורה בגין השיק, שכן המבקש סבור שתמיר צריך להסדיר את החוב, משמע קיים חוב בגין השיק.

נוכח האמור אני מחליט לדחות את הבקשה להארכת מועד וכן ההתנגדות לגופה, ומורה על חידוש הליכי הוצל"פ, המבקש ישלם למשיבה הוצאות הדיון בעניין בסך 4,500 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר.

ניתנה היום י"ד בסיון, תשס"ה (21 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.