החלטה בתיק בשא 16281/07 - פסקדין

1.         בפני בקשה להורות למשיבים להפקיד ערובה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין

האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א"), להבטחת תשלום הוצאות המבקשת באם תדחה תביעתם.

2.         המשיבים, תושבי חאן יונס, טוענים כי נפגעו מאש חיילי צה"ל שעה שעברו במחסום  אבו הולי מכיוון עזה לכיוון חאן יונס. המשיב מס' 3 הינו בנה של משיבה מס' 2. לטענתם,  ביום 25.1.2005, בסמוך לשעה 13:30, לאחר שעות המתנה ארוכות, נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המשיבים טוענים כי ישבו במונית מסוג מרצדס, וכי לאחר שהרכב  בו נסעו עבר את השער הראשון למחסום, וטרם הגעתו לשער השני, נתבקשה מכונית מסוג יונדאי, שעמדה מאחוריו, לעצור. המשיבים טוענים כי רכב היונדאי עצר בעוד רכבם המשיך בנסיעה איטית. נטען כי בשלב זה ומסיבה לא ברורה, פתח חייל צה"ל באש לעבר רכב המרצדס בו ישבו המשיבים. נטען כי בעקבות ירי זה נפגע משיב מס' 1  ברגלו השמאלית מפגיעה בירך ובשוק שמואל במסגרתה נחתך הוריד הראשי; נטען כי מרפקה השמאלי של משיבה מס' 2 התרסק וכי משיב מס' 3 נפגע בזרוע ימין. 

בכתב התביעה מבקשים התובעים עצמם, בסעיף 17, להורות על פיצול הדיון וליתן קודם הכרעה בשאלת האחריות קודם לחיוב הצדדים להוציא הוצאות לצורך בירור השאלה הרפואית.

המבקשת מציינת בכתב הגנתה את המציאות המורכבת השוררת ברצועת עזה וטוענת כי  אין להשית  עליה אחריות כלשהי בגין הנטען בכתב התביעה משום שמדובר במעשה או מחדל אשר אם נעשה, דבר המוכחש, הוא בבחינת פעולה מלחמתית או מעשה מדינה. לגוף העניין מודה המבקשת כי ברור העובדות הנטענות על ידי התובעים  על ידה טרם הסתיים. נטען בסעיף 20 לכתב ההגנה כי אין בידי המבקשת אינדיקציה שהמשיבים נפגעו במהלך האירוע הנ"ל מירי כוחות הביטחון. מאידך נטען כי המונית בה נסעו המשיבים פרצה מחסום היוותה סיכון, דבר שחייב ירי אזהרה לעברה.

יצוין כי למרות שכתב התביעה מציין אירוע מיום 25.1.2005 בשעה 13:30, מתייחסת המבקשת  בכתב הגנתה ובבקשתה לאירוע מתאריך 25.1.2006 בשעה 14:00. הדבר נכתב הן בכתב ההגנה והן בבקשה, ולא צורפו מסמכים אחרים או אינדיקציות אחרות לבדיקות שערכה המבקשת ומהן דלתה פירוט האירועים האמור בכתב ההגנה ובבקשה.  בשל כך לא ניתן להבין האם מדובר בטעות סופר או  בהתייחסות לאירוע שונה מזה נשוא כתב התביעה.

3.      קריאת הבקשה, התשובה לבקשה וכן כתבי טענות בצדדים בתיק העיקרי, מלמדת כי קיימת הסכמה בין הצדדים בצורך לפצל  הדיון בתביעה וזאת למען  יחסכו הוצאות משני הצדדים. שני הצדדים עותרים בפני לפצל הדיון ולהכריע תחילה בשאלות האחריות ורק לאחר מכן, אם יהיה צורך בהמשך ההליכים, לדון בשאלת נזקי התובעים.

        הענות  לבקשה משותפת זו רלבנטית לענייננו משום שיש בה בכדי לחסוך בהוצאות לשני הצדדים דבר שהוא רלוונטי לבקשה נשוא החלטה זו שעניינה הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעות אגב הצורך להתדיין בתביעה העיקרית מכוחה הוגשה הבקשה.

4.         עוד יש לציין  כי המבקשת בבקשתה מציינת במפורש כי בקשה מהסוג שהוגשה על ידה  והיא נשוא החלטתי  זו  ניתן להגיש בכל שלב משלבי הדיון (סעיף 16 לבקשה). לא הובהר בבקשה מדוע הוגשה הבקשה דווקא במועד שהוגשה, קרי כחודש לאחר  הגשת  כתב הגנה  ובטרם השלימה הנתבעת בדיקת נסיבות האירוע ואין בידה מידע מספיק בנוגע לאירוע או לנטען בכתב התביעה.

5.     כן יש להסב את תשומת הלב לעובדה כי המבקשת בפתיח לבקשתה מבהירה ומדגישה כי היא בוחנת בדיקה קפדנית הצורך בהגשת בקשה מסוג זה נשוא החלטתי זו, וכל בקשה נבחנית לגופה על פי נסיבות כל תיק. דא עקא, עיון בבקשה עצמה מלמד כי סיבה מדויקת להיווצרות הצורך בהגשת הבקשה  דנן במועד שהוגשה עפ"י נסיבות התביעה דנן לא צוינה בבקשה, והבקשה כוללת חזרות  על טיעונים מוכרים הקיימים בבקשות אחרות מסוג זה המוגשות לבתי המשפט.

         לעניין זה גם תגובת ב"כ המשיבות אינה שונה. אלה ואלה מצטטים  אמרות ופסקי דין המצוטטים על ידם גם בבקשות אחרות דומות ובתשובת אחרות דומות,ואלה ואלה נמנעים מהתייחסות ספציפית  לנסיבות המקרה דנן ואף מתארים נסיבות שאינן רלוונטיות (לעניינו ב"כ התובעים בסעיף 33 לכתב התביעה מדבר על נזק למנוחים והמבקשת מתייחסת לאירוע בתאריך שונה מהנטען בתביעה). זאת, למעט תגובת המשיבים אשר ציינה במפורש השוני בין תאריך האירוע נשוא התביעה והתאריך האמור בבקשה.

6.      בהתייחס  לכל האמור לעיל ומבלי שיהיה צורך לחזור על ההלכות הברורות  בנושא הן לעניין זכות הגישה לערכאות מחד והן לעניין הצורך להבטיח תשלום הוצאות משפט במיוחד במקרה בו תובע אינו מתגורר במדינת ישראל מאידך, נדמה כי  נסיבות העניין מחייבת קביעה במקרה דנן כי הבקשה שהוגשה מוקדמת ואין בה די כדי להביא לקבלתה בשלב זה ועל כן, דינה בשלב זה להידחות.

        אין באמור לעיל כדי למנוע הגשת בקשה מחודשת לכשישתנו הנסיבות, יוודעו פרטים נוספים בעקבות חקירות המבקשת, ברור ההליך המשפטי יתקדם ויווצר מצב  בו אכן יהיה צורך לשקול  שוב בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות.

7.         משקבעתי האמור לעיל שקלתי במיוחד את הנסיבות כדלקמן:

א.         סוג התביעה, סוג הפגיעות הנטענות והנזק הנתבע.

ב.       העדר מידע רלוונטי  לתמיכה בטענת הנתבעת והמבקשת והצורך בשלב זה בברור העובדות הנטענות על ידי  שני הצדדים  כדי לאפשר לשני הצדדים  לברר עד תום את שארע ואגב ברור זה, להגיע להכרעה מושכלת האם מוטלת אחריות כלשהי לאירוע והאם הנזקים הנטענים  ארעו אגב אירוע זה.

יצוין כי בירור זה נעשה או צריך שיעשה ללא כל קשר להתדיינות משפטית  ובשל כך עריכתו  לא גורמת למבקשת נתבעת הוצאות מיוחדות אגב ניהול התביעה.

א.      אופן ניהול התביעה, קרי - פיצול הדיון  בתביעה באופן שיחסוך עלויות והוצאות.

ב.      האפשרות להגיש הבקשה בשלב מאוחר יותר לכשיתבררו העובדות.