החלטה בתיק בשא 162011/07 - פסקדין

בבקשה שבפני מבקשת הגב' עדנה דיין (להלן: " המבקשת") כי אקבל את בקשת ההתנגדות שהוגשה על ידה (להלן: " ההתנגדות") כנגד שטר  שהוגש כנגדה לביצוע ע"י המשיבה, הגב' סמדר אהרוני (להלן: " המשיבה").

השטר על סכום של 16,000 ש"ח הוצג לפירעון ע"י המבקשת.

המשיבה הגישה בקשת התנגדות לביצוע שטר.

בדיון שהתקיים בפני נחקרה המבקשת ומשסיכמו הצדדים טענותיהם בפני ניתנת החלטתי זו.

הלכה פסוקה היא מקדמא דנא כי בית המשפט רשאי שלא לתת רשות להתגונן ו/או לדחות בקשת התנגדות לביצוע שטר " רק כשהשופט משוכנע לא רק שאין קיימת הגנה אלא גם שלא נתעוררה כל נקודה הגיונית שאפשר לטעון לטובת הנתבע" (ראה לעניין זה ע"א 534/61, חפצי-בה קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ נגד לוי בן ארי, פד"י ט"ז (694),699).

הרקע לבקשה

המשיבה הינה אלמנתו של המתווך אהרוני (להלן: "המתווך"), אשר תיווך בעסקה בה לקחה המבקשת חלק.

לאחר מותו הגישה המשיבה את השיק נשוא תיק זה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שמצאה אותה בין מסמכיו של בעלה המנוח.

התאריך הנקוב על השיק הינו ה- 17.12.06, ואין מחלוקת שהן שם הנפרע והן התאריך לא מולאו על גבי השיק על ידי המבקשת, אלא הושלמו על ידי המשיבה, וזאת לאחר שהמתווך נפטר.

המבקשת טוענת כי מדובר בשיק אשר נחתם על ידה לפני כ-10 שנים, במסגרת עסקת מקרקעין אשר המתווך נטל בה חלק. לטענת המבקשת, בשלב הראשון כשהוצג השיק לפירעון היא הופתעה.  המבקשת לטענתה נתנה הוראת ביטול לבנק כי היה לה ברור שהמדובר בשיק שנגנב ממנה. לטענת המבקשת, לאחר שנתנה לבנק הוראת ביטול - חשבה שבזה הסתיים העניין מבחינתה. אך מסתבר שטעתה.

הן בתצהירה והן בחקירה הנגדית הסבירה המבקשת כי במסגרת הליך רכישת המקרקעין בה נטל המתווך חלק - היא שילמה לו את שכרו ובנוסף לכך הפקידה בידו שיק נוסף לצורך תשלומים לרשויות שונות במידת הנדרש לצורך השלמת העסקה. לטענתה, העסקה הושלמה והיא לא שמעה מהמתווך במשך כ-9 שנים על כי קיימת בעיה או כי היא נדרשת לשלם את שכר טרחתו או כל תשלום אחר.

לטענתה, היא לא חייבת למתווך סכום כלשהו למרות ששיק זה נשאר בידיו של המתווך.

המשיבה ניסתה לסתור את עדותה של המבקשת וטענה כי לו היתה המבקשת חושבת שאכן מדובר בגניבת שיק - היה עליה לפנות למשטרה והיא לא עשתה זאת.

טענות הצדדים

א.         המבקשת טענה כי המשיבה אינה אוחזת בשיק כדין.

המשיבה אינה חולקת על כך, ולכן אין צורך לדון בטענה זו.

ב.         המבקשת טענה כי המשיבה קיבלה את השיק כשהוא אינו תקין על פניו. לעניין זה טוענת המשיבה כי השלמת שם הנפרע ומועד הפירעון אינם פוגמים בתוקפו של השיק ואינם משחררים מחבות על פיו.

ג.          אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקשת אינה אוחזת בשיק בגדר "אוחז  כשורה"

ד.         המבקשת טענה כי המשיבה אוחזת בשיק בחוסר תום לב. לטענה זו השיבה  המשיבה כי אוחז תמורת ערך בניגוד לאוחז כשורה - אינו מחויב להוכיח את גורם תום הלב.

ה.         המבקשת טענה כי לא קיבלה כל ערך בעד השטר. לטענת המשיבה לא הוכיחה המבקשת כי לא ניתן ערך תמורת השטר ואם ייעשה חישוב נכון של סכום שכר הטרחה שהגיע למתווך מהמבקשת הרי ש- 16,000 ש"ח אינם מכסים סכום זה.

ו.          המבקשת טענה כי השיק  לא כובד ע"י  הבנק לאחר שהודיעה לו שהשיק גנוב. לטענת המשיבה באם זאת היתה טענת המבקשת - היה עליה להגיש תלונה במשטרה, דבר שלא נעשה על ידה.

ז.          המבקשת טענה כי היה על המשיבה לפנות אל המבקשת בטרם הגשת התביעה בניסיון לברר את מהות השיק. המשיבה טוענת כי אין חובה שכזאת וכי המבקשת לא תמכה טענה זו          בהוראת דין כלשהיא.